ביאור:מ"ג דברים ד לז
וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיועריכה
ותחת כי אהב. וכל זה תחת אשר אהב:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ו] הראך את אשו הגדולה. וסמיך ליה תחת כי אהב את אבותיך. לומר כל מה שהראה למשה הראהו בזכות האבות:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ו] ליסרך. על כן השמיעך את קולו שתירא ממנו כאשר אמרו ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות והנה פחדת בעבור העינים והאזנים ועוד לדבר אחר השמיעך את קולו בעבור כי אהב את אבותיך הם השלשה:
ותחת כי אהב את אבותיך. רוצה לומר השמיעך את קולו לאהבת האבות:
ותחת כי אהב את-אבתיך. ומאחר שעשה כל אלה, הנה תחת ש"אהב את אבתיך". ויבחר בזרעו. של אחד מהם בלבד, והוא זרעו של יעקב. ויוצאך בפניו. בפעלות באות מ"פניו" למעלה מן הטבע לא מאחוריו בפעלות טבעיות. ממצרים, להוריש. שהתכון להוציאך מעבדות, אשר בו לא היית יכול להתבונן. לתת-לך את-ארצם. שהיא ארץ ה' מוכנת לקנות השלמות המכון.
והיה אפשר לומר ובעבור כי אהב או למען, אבל אמר ותחת כלשון (שמות כד) ותחת רגליו, והם שנים בתורה לא יותר, וירמוז למה שדרשו האבות הן הן המרכבה:
ויבחר בזרעו. רמז ליעקב כי אם אמר בזרעם יכנסו עמנו שמנה גוים:
ויבחר בזרעו. יחזור ליעקב השלישי באבות, ולכך לא אמר בזרעם כי יכנסו בכלל עשו וישמעאל ויתר העמים. ולכך אמר בסדר והיה עקב (דברים י) רק באבותיך חשק ה' לאהבה אותם ויבחר (בזרעו אחריו) [בזרעם אחריהם] בכם מפני שאמר (בזרעו) [בזרעם] הוצרך לומר בכם, להוציא עשו וישמעאל.
ותחת כי אהב את-אבתיך. ומאחר שעשה כל אלה, הנה תחת ש"אהב את אבתיך". ויבחר בזרעו. של אחד מהם בלבד, והוא זרעו של יעקב. ויוצאך בפניו. בפעלות באות מ"פניו" למעלה מן הטבע לא מאחוריו בפעלות טבעיות.
וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם:עריכה
ויוצאך בפניו. כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שם יד) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם ד"א ויוציאך בפניו בפני אבותיו כמו שנאמר (תהלים עח) נגד אבותם עשה פלא ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד (שם) שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ב] ויוציאך בפניו, כמו על פניו (בראשית לב כב), בכחו הגדול אשר בפניו.
ויוציאך בפניו. ועברתי בארץ מצרים. וה' הולך לפניהם יומם:
ויוציאך בפניו. בכעס שכעס על מצרים. ויש אומרים כמו ומלאך פניו הושיעם ולפי דעתי שהוא כמו ופניך הולכים בקרב:
ויוציאך בפניו. ע"ד הפשט, בעצמו, מלשון (שמואל ב יז) ופניך הולכים בקרב: וע"ד המדרש בפניו בכעסו, מלשון (שמות לג) פני ילכו, (שמואל א א) ופניה לא היו לה עוד, והענין בכעס שכעס על המצריים: וע"ד הקבלה ויוציאך בפניו זה מלאך הפנים, שנאמר (ישעיה סג) ומלאך פניו הושיעם, בכחו הגדול שבקרבו, והבן זה. ועוד יכלול הכתוב זכות האבות שבזכותם יצאו ממצרים, בפניו זה יעקב שכן כתיב (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה, בכחו זה יצחק, הגדול זה אברהם. והתחיל מיעקב למעלתו כי הוא החוט המשולש בזכות האבות, וכן הקו האמצעי עיקר, וכן במקום אחר יתחיל מיעקב בפסוק (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב:
ויוצאך בפניו. בפעלות באות מ"פניו" למעלה מן הטבע לא מאחוריו בפעלות טבעיות.
[מובא בפירושו לויקרא פרק כ"ו פסוק מ"ב] וע"ד הקבלה וזכרתי את בריתי יעקב, הקדים יעקב לשאר האבות כדי להקדים זכור שהוא הרחמים ולסדר המדות ממטה למעלה, ופרט המדות שבעה יעקב נכלל עמו שני עמודי שמים, וקו האמצעי הנרמז בתוספת וא"ו של יעקוב, ויצחק ואברהם והארץ, הרי זה שבעה וזהו לשון בריתי יעקב בריתי שהוא יעקב, וכן בכלן, בריתי יצחק בריתי אברהם. וקרא לכל אחד ואחד מהאבות של מעלה ברית על שם שכולן נכללין בברית, והארץ שהיא שמורה כלולה מהם אזכור גם כן. והסדור הזה בעצמו אחז הכתוב האומר (דברים ד) ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים, בפניו זה יעקב, שנאמר (תהלים כד) מבקשי פניך יעקב סלה, בכחו זה יצחק, הגדול זה אברהם. ועוד הקדים יעקב, כדי שיהיה הכבוד מסתכל בדמות החקוק בחיות המרכבה ומרחם על ישראל: