ביאור:מ"ג דברים ד טז
פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה:
עריכה[מובא בפירושו לפסוק ט"ו] ונשמרתם מאד לנפשתיכם. יזהירם פן יטעו אחר הקול אשר שמעו ויעשו השחתה לקצץ בנטיעות. ואמר תחלה תבנית זכר או נקבה באדם שמהם יהיה קול, ואחר כן הזכיר כל אשר בארץ בבהמה ובעוף וברמש האדמה ובדגי הים, ואחר כן חזר אל צבא השמים:
פסל. דבר נקצב כמו ויפסלו בוני שלמה:
סמל. צורה:
תמונת כל סמל. כמו סמל הקנאה המקנה. ענין אליל:
זכר או נקבה. בגוים ידועים. גם יש גוים סוגדים ועובדים כל בהמה שיפגעו בתחלת יומו. ויש אומרים להוריד כח עליונים כצורת עקרב לנשוך והצורות הארבעים ושבעה הנשארות:
[מובא בפירושו לפסוק ט"ו] ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה. יאמר, אחר שאתם יודעים בבורור שלא ראיתם שום תמונה מעתה יש לכם להזהר שלא תעשו שום תמונה שום פסל שהוא דבר הנפסל ולא תמונת כל סמל, כי יש מן האומות שהם עובדים ומשתחוים לאיזו בהמה וחיה שהוא פוגע ראשונה בתחלת היום, וחכמי המחקר כתבו בספריהם כי מזל עקרב מוריד כחו עליה לנשוך ולהזיק:
תמונת כל-סמל. כמעשה החושבים שלכל נמצא נפסד יש איזו התחלה קדמונית, והיו עושים צורת אותו הנפסד להורות על מה שחשבו היות קדמון והתחלה לאותו הנפסד המציר. והיו עובדים לאותה הצורה להשפיע עליהם פעלת מה מאותו הנמצא שחשבוהו קדמון.