ביאור:מ"ג דברים ד כג
הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם
עריכה[מובא בפירושו לפסוק כ"א] וטעם וה' התאנף בי על דבריכם. שהחזיר במקום הזה, כלומר אותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם המצות לעשותכם אותם בארץ אשר אתם עוברים שמה, ועתה קחו מפי תורה כי אנכי מת בארץ [הזאת] ולא אוכל ללמדם אתכם בארץ, ואל תשכחו שם מה שלמדתי אתכם, ולא מה שראיתם בסיני: ועל דרך האמת יאמר השמרו מאד לנפשותיכם פן תשחיתון, כי השם התאנף בי מדאגה מדבר זה פן תשכחו אתם ברית השם אלהיכם באש האוכלת בראש ההר ותעשו תמונת כל, וזה טעם אשר צוך ה' אלהיך, וכבר נרמז זה בסדר חקת התורה. ורש"י כתב אשר צוך ה' אלהיך, שלא תעשה. והוא פשוטו של מקרא, והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם.
השמרו לכם ועשיתם פסל. וכבר אמר כזה והטעם להוסיף אש אוכלה על כן אנכי מצוך:
וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל
עריכהתמונת כל. תמונת כל דבר:
תמונת כל. כל דבר:
אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ:
עריכהאשר צוך ה'. אשר צוך שלא לעשות:
[מובא בפירושו לפסוק כ"א] ועל דרך האמת יאמר השמרו מאד לנפשותיכם פן תשחיתון, כי השם התאנף בי מדאגה מדבר זה פן תשכחו אתם ברית השם אלהיכם באש האוכלת בראש ההר ותעשו תמונת כל, וזה טעם אשר צוך ה' אלהיך, וכבר נרמז זה בסדר חקת התורה. ורש"י כתב אשר צוך ה' אלהיך, שלא תעשה. והוא פשוטו של מקרא, והמשכיל יבין הפסוקים האלה על אמתתם.
אשר צוך. כאשר צוך או מלת צוך שלא לעשות כמו ועל העבים אצוה ויש אומר על צורת הכוכבים וזה רחוק בעיני:
ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלהיך. ע"ד הפשט, תמונת כל דבר אשר צוך ה' אלהיך שלא לעשותו, או יזהיר על מעשה הכרובים, שהם דבר הנפסל, שלא יעשה אותם בארץ כי אם במקדש, וזהו אשר צוך ה' לעשותם במקדש:
וע"ד הקבלה אשר צוך ה' אלהיך, הוא כבוד ה' האש האוכלת בראש ההר, שחטא בו משה והמרהו בענין הצור, ועל כן הזכיר בכאן וה' התאנף בי לבלתי עברי, ממאמר הכתוב השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' אלהיכם, כאש האוכלת בראש ההר, ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך ה' אלהיך, ויבא הכתוב כפשוטו ומשמעו כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא, מדת הדין הוא, וכבר ראית זה בסיני כאש אוכלת בראש ההר, ואם תעשו כן הרי הוא אל קנא מקנא בעובדי אלילים. ומה שהוסיף מלת הוא, בעבור כי הוא שמו של הקב"ה, כענין שכתוב (במדבר יח) ועבד הלוי הוא, וכתיב (תהלים ק) הוא עשנו ולו אנחנו, ואב לכלן (ישעיה מב) אני ה' הוא שמי, ועל כן הוצרך להוסיף הוא כלומר שמו לא עצמו, שהרי בעצמו אמר הכתוב (שמות לג) כי לא יראני האדם וחי, כי שם הדבר אינו עצמו ממש, והדבר כפשוטו כי רוצה לומר אש אוכלה, כאש אוכלה, כי אצל עובדי אלילים קנאתו תשרוף אותם כאש. ועובדי האש המביאים ראיה מן הכתוב הזה שהבורא אש, הנה אליהו מכחישן שאמר (מלכים א יט) לא באש ה'. גם בכאן תשובתם בצדן שהוסיף ואמר אל קנא, יבאר כי מה שאמר אש אוכלה אינו אלא למשל, והמשל אינו אלא לענין הקנאה: