ביאור:מ"ג בראשית ל יז

תוכן דף זה לקוח מאתר פ"ש, באדיבות מנהל האתר, להגדיל תורה ולהאדירה.

בראשית ל · פסוקים: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג

וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶל לֵאָה

מה מלמדנו? מה היתה תפילתה של לאה? במה מתבטאת עובדה זו שה' שמע אותה?

רש"י

וישמע אלהים אל לאה. שהיתה מתאוה ומחזרת להרבות שבטים:

אור החיים

וישמע אלהים. מגיד שהתפללה לה': עוד ירצה כי הבין וידע כונתה במעשה שהוא לתכלית מצוה ואהבתה בהקב"ה ובמצותיו וקלקלה השורה במעשה זה גם ה' קלקל השורה כי כפי השורה לא היו עולים לה אלא ד' ותהר ותלד בן חמישי יותר מהשורה ובן ששי מדה כנגד מדה:

ספורנו

וישמע אלהים אל לאה. שהקדימה השתדלותה בזה עם תפלתה, כאמרה "נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי" (פסוק יח) וזה היה ההשתדלות הראשון כשהכניסה צרתה לביתה.

וַתַּהַר וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן חֲמִישִׁי:

מדוע מזכירה התורה שזהו בנה החמישי?

רמב"ן

[מובא בפירושו לפסוק ה'] ותלד ליעקב בן. הזכיר בכל השפחות "ליעקב", להגיד כי הוא חפץ ומודה בהם, ואיננו נקרא לו בן האמה רק בן ליעקב כבני הגבירות המתיחסים אליו. ואמר בלאה בן חמישי ובן ששי ליעקב, בעבור רבוי הבנים, לומר כי בכולן יחפוץ ואת כולם יקרב, ולא הזכיר בראשונים כן: