ביאור:מ"ג בראשית לא לג
וַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב עריכה
באהל יעקב. הוא אהל רחל שהיה יעקב תדיר אצלה וכן הוא אומר בני רחל אשת יעקב ובכולן לא נאמר אשת יעקב:
גם זה נכון שהיה אהל ליעקב בין אהל לאה ובין אהל רחל.
(...) כי לכל אחת מארבע הנשים היה אהל מיוחד, בעבור שלא תדע האחרת בבאו אל רעותה, גם אסור הוא בדין תורה כמו שהזכירו חכמים במסכת נדה (יז.). וליעקב אהל מיוחד ושם תאכלנה על שולחנו עם בניו ועם בני ביתו.
וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא עריכה
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות. שאהל אחד היה לשתיהן. או באהל כל אחת מהן.
וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל: עריכה
ויבא באהל רחל. כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחפש באהל האמהות. (ס"א השפחות) וכל כך למה לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית:
ואחר כן שב פעם שנית אל אהל לאה והעד ויצא מאהל לאה. (...) והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה ואיחר להזכיר אהל רחל. וכן היה בא באהל יעקב ואח"כ באהל לאה ואח"כ באהל רחל ואחר כך באהל שתי האמהות.
באהל יעקב ובאהל לאה. כתב רש"י באהל יעקב. הוא אהל רחל שהיה תדיר אצלה, וכן הוא אומר בני רחל אשת יעקב, ובכלן לא נאמר אשת יעקב. ויבא באהל רחל. כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שיחפש באהל האמהות. וכל כך למה, שהיה מכיר בה שהיא ממשמשנית. ועל דרך הפשט איננו נכון שיקראנו בפסוק אחד בשני שמות: ורבי אברהם אמר שבא באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות כי אהל אחד לשתיהן, ואחר כך שב שנית אל אהל לאה ואחרי כן אל אהל רחל. וגם זה איננו נכון. ועוד כתב, והקרוב אלי שהכתוב אחז דרך קצרה ואיחר להזכיר אהל רחל, להזכיר בכלן "ולא מצא", כי לא היו שם, וחזר ופירש כי בעת צאתו מאהל לאה בא באהל רחל אשר שם התרפים: והוא הנכון. אבל כי אהלים היו לכולם כי היה זה מצניעות הצדיק, כי לכל אחת מארבע הנשים היה אהל מיוחד, בעבור שלא תדע האחרת בבאו אל רעותה, גם אסור הוא בדין תורה כמו שהזכירו חכמים במסכת נדה (יז.). וליעקב אהל מיוחד ושם תאכלנה על שולחנו עם בניו ועם בני ביתו.
ויבא לבן באהל יעקב. ואח"כ באוהל לאה ואח"כ באהל שתי השפחות ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל. כלומר אעפ"י שאמרנו למעלה באהל לאה ובאהל שתי השפחות לא כך היה אלא בתחלה כשיצא מאהל לאה נכנס באוהל רחל אבל מפני אורך דברים שאמר לבן לרחל ורחל ללבן לא היה רוצה להפסיק את הפסוק הראשון:
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה. אחר שהזכיר ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות למה הוצרך לומר ויצא מאהל לאה היה לו לומר ויצא מאהל שתי האמהות: אבל יתכן לומר כי אהל לאה היה גדול מכולן עד שהיה אהל שתי האמהות בתוכו ומשיצא מאהל שתי האמהות עדין היה עומד באהל לאה ולכך הוצרך לומר ויצא מאהל לאה: והנה לדעת רש"י ז"ל היו כולם שלשה אהלים כי אהל יעקב הוא אהל רחל ואהל לאה הרי שנים ואהל שתי האמהות הרי שלשה אהלים. אבל לדעת הרמב"ן ז"ל היו חמשה אהלים אהל יעקב בפני עצמו כי שם תאכלנה עמו הנשים והילדים על שלחנו ואהל לאה הרי ב' ואהל רחל הרי ג' ואהל ב' האמהות כלומר לכל אחת מב' האמהות. ואמר כי זה מצניעותו של יעקב שיהיו לו ארבעה אהלים לד' נשים לכל אחת אהל מיוחד כדי שלא תדע האחת בבואו אל רעותה כי זה אסור מה"ת:
וטעם "אשת יעקב" שהזכיר ברחל על דעתי כפשוטו, בעבור שהיא מוזכרת בין הפילגשים בפרשה ההיא (להלן מו יט). ולכן לא אמר כן בסדר וישלח יעקב (לה כד), שימנה לאה ורחל ואחרי כן השפחות:
והטעם שבקש באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהות ולא מצא כי לא היה שם כלום ובעת צאתו מאהל לאה ובא באהל רחל שהיו התרפים שם כבר לקחתם רחל ושמם בכר הגמל:
ולמה לא מצאם באהל רחל שהרי כשיצא מאהל לאה ויבא באהל רחל ישבה רחל על כר הגמל שהתרפים בתוכו: