ביאור:מ"ג בראשית לא טו
הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ עריכה
הלוא נכריות נחשבנו לו. אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נשואין נהג עמנו כנכריות כי מכרנו לך (שעבדת אותו בנו י"ד שנה ולא נתננו לך אלא) בשכר הפעולה:
כי מכרנו. כאילו מכרנו שלא עשה כמשפט האבות עם הבנות רק אמר שמור צאני וקח בנותי במשכרתך:
[מובא בפירושו לפרק כ"ט פסוק י"ח] אעבדך שבע שנים ברחל. אין ספק שלא היה הצדיק נושא אשה ומעמיד בנים אם לא היה בידו לפרנסם, בפרט בשאר וכסות, כאמרם זכרונם לברכה 'נושא אדם כמה נשים, והוא דאית ליה למיקם בספוקיהו' (יבמות סח, א). וכן אין לחשב שלבן שהיה בעל ממון יתן לו בנותיו אם לא היה בידו לפרנסם, אם כן באמרו "כי במקלי עברתי" (להלן לב, יא), היתה הכונה שלא היה בידו אז מקנה ולא דרך לעשות מלאכה להרויח ולהתפרנס בה. וענין העבודה בשביל רחל היה למהר, כמנהגם שהיו נותנים מהר לאב, שיתן את בתו, כאמרו "אם מאן ימאן אביה לתתה לו, כסף ישקל כמהר הבתולת" (שמות כב, טז). ומה שאמרו אחר כך "כי מכרנו" (לא, טו), היה, שחשבו בענותן שהיה המהר יותר מן הראוי בשבילן.
וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ: עריכה
את כספנו. שעכב דמי שכר פעולתך:
כספנו. שנשתכר בנו בנשואינו שהיה לך להשתכר ביגיע כפך לפרנסינו:
[מובא בפירושו לפסוק י"ד] העוד לנו וגו'. כפלו לומר חלק ונחלה, לרמוז ב' דברים, הא' הוא חלק הנוגע להם בירושת אמם שכבר מתה, והב' נחלת אביהם, והחליטו שאין להם תוחלת משניהם והראיה הלא נכריות נחשבנו לו כבר שמכרנו זה לך האות שאין אנו אצלו במדרגת בנים וממילא יצו עליהן לבל ירשו בו. הגם שבמשפטי הגוים אפשר שהבנות ירשו ואון יוכיח וכמעשה רשב"ג ואחותו, (שבת קטז.) ואומרו ויאכל גם אכול ב' אכילות, א' ירושת כתובת אמם, והב' מה שעבד יעקב י"ד שנה בעדם: