ביאור:מ"ג בראשית לא ז
וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי עריכה
התל בי. מלה זרה. בעבור היות התי"ו רפה כי עיקרו להדגש כמו ויהתל בהם אליהו דרך לעג:
ואביכן וגו'. צריך לדעת מה הוא ההתול שהיה מהתל בו, ואם עברת הדרך, זה גזלן מקרי: ואולי כי לבן הרגיש מפעם ראשונה שראה שילדו הצאן ברבוי מין הנוגע ליעקב בחלקו לזה נתחכם ואמר בודאי הלא דבר הוא, לזה היה אומר לו מין אחד בתחילה ואחר שיחמו הצאן היה חוזר בו בין עבור ללידה ולוקח לעצמו מין שאמר, ומיחד ליעקב מין אחר, ולזה לא יקרא אלא התול שפעמים אומר כך ופעמים וכו':
וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים עריכה
עשרת מונים. אין מונים פחות מעשרה: מנים. לשון סכום כלל החשבון והן עשיריות למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים:
מנים. מניינים. עשר אינו דוקא. כמו עשר נשים לחמכם. עשר פעמים תכלימוני כלומר הרבה מניינים:
עשרת מונים. מלשון מנה את העם והטעם עשרה במספר. או הזכיר עשרה בעבור היותו סך חשבון:
עשרת מונים. עשרה מנינים הרי מאה:
ואביכן התל בי והחליף את משכורתי. זה היה אמת, ואם לא ספרו הכתוב מתחלה, וכן אמר לו ותחלף את משכורתי עשרת מונים (להלן פסוק מא), וכזה במקומות רבים בתורה. ובפרשה הזאת למעלה לא ספר שנתנה לאה את הדודאים לרחל:
וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי: עריכה
[מובא בפירושו לפסוק ח'] וטעם אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך. כי מתחילה נתן לו שני המראות נקודים וטלואים, גם החום בכשבים, וחזר בו לתת מראה אחד, והיה מחליף אותו בכל שנה, והיו הצאן יולדות כן, ולא היה זה במקלות, כי הוא מספר להם מעשה השם הגדול שעשה עמו להפליא מדי שנה בשנה, כאשר אמר: ולא נתנו אלהים להרע עמדי.