ביאור:מ"ג במדבר ב ד
וּצְבָאוֹ וּפְקֻדֵיהֶם אַרְבָּעָה וְשִׁבְעִים אֶלֶף וְשֵׁשׁ מֵאוֹת:
עריכההאם היתה כאן ספירה נוספת?
רמב"ן
וטעם וצבאו ופקודיהם וכל הפקודים למחנה יהודה. וכן כלם, הם דברי ה' אל משה, נמשך אל וידבר ה' אל משה ואל אהרן (פסוק א), כי לא מנאו עתה פעם אחרת, וכן טעם "אלה פקודי בני ישראל" (פסוק לב), בעבור שאמר (שם) כל פקודי המחנות לצבאותם. והזכיר כל זה, להודיע שמימי המנין ועד שנתקנו המחנות וחנו כן לדגליהם וכן נסעו לא נפקד מהם איש, וזה מעשה נס שיהיו עשרים יום שלא ימות אחד מכל העם הגדול הזה:
מה בין "פקודיהם" שנאמר כאן, לבין "פקודיו" שנאמר בשבטים אחרים?
אבן עזרא
ופקודיהם. או ופקודיו. אין הפרש ביניהם: