פתיחת התפריט הראשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית כה לד: " "ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים; ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה" ".

אחת המסקנות שאפשר להסיק מהסיפור היא, שמסוכן מאד לקבל החלטות כשרעבים.

כשאדם רעב לאוכל, המוח שלו "מתוכנת" לעשות רק דבר אחד - להשיג אוכל במהירות האפשרית; הוא לא מסוגל לחשוב לטווח ארוך. כתוצאה מכך, הוא עלול לקבל החלטות שגויות.

הנה כמה דוגמאות למקרים שבהם האוכל עלול להשפיע לרעה על שיקול הדעת:

  • מזמינים אתכם למצגת שיווקית כלשהי המלווה בסעודה דשנה; כדי שתוכלו "לנצל" כראוי את הסעודה, אתם לא אוכלים לפני המצגת, מגיעים רעבים, חושבים כל הזמן על האוכל שמחכה לכם, ומהנהנים לכל הדברים שהמרצה אומר במהלך המצגת... יום לאחר מכן, אתם "מגלים" פתאום שקניתם דבר שאתם בכלל לא צריכים, בעשרות אלפי שקלים - בערך פי 100 ממחיר של סעודה טובה במסעדה...
  • יש מפעלים שבהם משקיעים הרבה באיכות של ארוחת הצהריים. עובד שבא למפעל לביקור, ומקבל גם ארוחת צהריים, כל כך מתפעל מאיכות המאכלים, שהוא מוכן לעשות הכל כדי להתקבל לעבודה, כגון גם להתפשר על שכר או לוותר על הסכם העסקה מסודר.
  • אדם ההולך לקניות בסופר כשהוא רעב, קונה הרבה יותר מאדם שבע - הרעב משפיע על שיקול הדעת וגורם לו לקנות גם דברים שהוא לא צריך; לכן, יועצים כלכליים רבים ממליצים לאכול לפני שיוצאים לקניות.
  • ואני מוסיף: לאכול לפני כל החלטה שמקבלים, לא לקבל שום החלטה חשובה "על בטן ריקה".

בלשון ימינו, הצירוף "נזיד עדשים" הפך לביטוי המציין ויתור גדול שנובע מתוך רעב, ויתור על העתיד לטובת ההווה; מקור הביטוי הוא בפסוקנו.

פסוקים דומיםעריכה

בספר משלי:

תגובותעריכה

מאת: כהנוהי

ספר קהלת פרק יא

(ה) כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ מַה דֶּרֶךְ הָרוּחַ כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְּלֵאָה כָּכָה לֹא תֵדַע אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּל

ונא להבין כי משה ידע את מעשה האלהים ואת דרך הרוח כי לא עצמים בבטן המלאה

כאשר אנחנו מתענים ביום כפורים אז חלק מהדיל הוא שנמחקים עוונותינו

וגם בספר בראשית פרק כה

לד) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים

וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה:

עשו בזה את הבכורה גם כשהיה שבע

לכן הפרשנות של מר אראל סגל איננה מדוייקת

וגם יצחק אבינו לאחר שאכל ושתה יין ברך ברכת אמת את יעקב כאשר יצחק שבע ממטעמי בנו יעקב לאמור כי יצחק "כבר סגר עסקה" ולקח מיד יעקב את המטעמים בטרם שבע

אז האם הית אומר מר אראל סגל כי העסקה לא כשרה בעיניך

ראה כי ההרגשה הטובה כאשר אוכלים ושבעים וכי כל זרימת הדם מופנית מהראש לבטן

אך המחשבה והדעת יותר טובים בטרם אוכלים וזרימת הדם אל הראש על כן המחשבה טובה יותר בטרם אוכלים

ורצוי לסחור במסחר ולתכנן תכניות בזמן הזה בטרם אוכלים

ורק לאחר שהמסחר הושלם יש לסעוד במסעדה

מאת: רמי ניר
ללא איבחון בין דקויות... השקר נתפש כאמת וההקשרים מתערבבים ללא קשר...


מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-02-13.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/nzid