ביאור:כבוד האשה בדעת הרמב"ם
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כבוד האישה ביהדות הוא חיוב של בעל לשמור על כבור אשתו, ברגש של כבוד והערכה כלפיה ובפעולות מעשיות. חז"ל אף מנחים את הבעל להקדים את כבוד האישה על כבודו.
מקור
עריכהבגמרא אמרו "ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך" ((יבמות סב, ב))
בכלל הכיבוד מנה הרמב"ם שבעה דברים: 1. לכבד את אשתו יתר מגופו. 2. אוהבה כגופו. 3. אם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון. 4. לא יטיל עליה אימה יתירה. 5. יהיה דיבורו עמה בנחת. 6. לא יהיה עצב. 7. ולא רוגז. ((פט"ו מהל' אישות הי"ט)).
עוד אמרו חז"ל "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו" ((בבא מציעא נט, א)).
הדבר מעוגן גם בכתובה: "אנא, במימרא ובסייעתא דשמיא אפלח ... ואוקיר..." (אוקיר= אכבד).
מהו כבוד
עריכהכבוד מתחלק לב' חלקים: 1. בלב ובמחשבה[1]. 2. במעשים.
כבוד בלב ובמחשבה: הוא הערכה שהבעל מעריך את אשתו על היותה ביתו של בורא עולם, וכן מחמת כל המעלות שיש בה. וכן הכרת הטוב גדולה על כל מה שפעלה למענו[2].במיוחד יש לתת דגש לתת כבוד לנשיות שבה, להעריך את האישה על מעלתה כאם בישראל ומחנכת דור העתיד[3].
כבוד במעשים: מחמת הערכה שמעריך את אשתו מתנהג הבעל בהנהגות חיצוניות שמראות את הערכה שהוא מעריך את רעיתו[4].
ביטויי הכבוד במעשים
עריכהההדרכה לבעל לכבד את אשתו יותר מגופו מנחה אותו להקדים לדאוג לצורכי אשתו לפני שדואג לצרכיו. כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שכאשר הגיעו למקום חדש בנה את האהל של שרה לפני שבנה את אהלו[5]. וכן אם יש רק חפץ אחד בבית ושניהם צריכים לו יתן לאשתו להשתמש בו ראשון[6]. או אם קונה שני חפצים דומים ואחד משובח מחבירו יתן לאשתו את החפץ הטוב יותר[7].
בגמרא אמרו "לעולם יאכל אדם וישתה - פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה - במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו - יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם"[8]. הגמרא מנחה את האדם לקנות לאשתו בגדים אפילו יותר מהיכולת הממונית שלו. ואפילו ללוות כסף בשביל כך[9].
חייב הבעל לזון את אשתו לפי כבודה, לכן אם הייתה רגילה בבית אביה למזונות מכובדים ואצל בעלה הדרך למזונות יותר פשוטים צריך לתת לה לפי רגילותה בבית אביה. וכן הדין לגבי הבגדים והמצעים הכל צריך לתת לה לפי כבודה. ויש אומרים שאף צריך להשכיר עצמו כפועל בשביל לתת לה מזונות לפי כבודה שהרי התחייב בכתובה 'ואנא אפלח ואוקיר' - אני יעבוד בשביל לכבד אותך[10].
גם לגבי שאר דברים שהאשה משתוקקת להם כותב הרמב"ם: "מרבה בטובתה כפי ממונו"[11]. אפילו שאין אלו דברים הכרחיים אלא הם דברים שעושים לה נחת רוח יתן לה ביד רחבה. אמנם לגבי דברים אלו לא ילווה כסף אם אין לו.
גם דיבורו עימה צריך להיות בצורה של כבוד כמו שכתב הרמב"ם "ויהיה דיבורו עמה בנחת". וכן צריך לשבחה על מעשיה ועל מעלותיה. אך אין לדבר ביחס מכובד מדי, כמו אל רב, אלא צריך שיהיה דיבור של חבירות וקרבה ובדיחות וקלות יותר אהוב מכובד ראש וחרדת כבוד[12].
יש להתייעץ עימה ולהתחשב בדעתה, כמו שאמרו בגמ' "איתתך גוצא, גחין ותלחוש לה", אם אשתך נמוכה התכופף אליה כדי לדבר עמה ולשמוע את דבריה[13]. וכן סופר על ר' אלעזר בן עזריה שרצו למנות אותו להיות נשיא, ענה להם שהוא צריך להתייעץ לפני כן עם אשתו[14].
אהבה לעומת כבוד
עריכהלגבי אהבה אמרו בגמרא שעל הבעל לאהוב את אשתו כגופו ולא יותר, לעומת זאת לגבי כבוד אמרו שעליו לכבדה יותר מגופו.
בטעם החילוק מסביר היד רמ"ה: אהבה היא דבר המסור ללב ואין אדם יכול לאהוב את אחר יותר מגופו, אבל לכבד אפשר יותר מגופו, שהרי יכול לקנות לה במלבושים נאים יותר משלו[15]. לעומת זאת רש"י מסביר היות שהאשה רגישה לבזיון ובושה יותר מהבעל לכן צריך הבעל להיזהר בכבודה יותר ממה שהוא נזהר על כבודו[16].
סגולה לעשירות
עריכהבגמרא אמרו שלדאוג לכבוד האשה זוהי סגולה להתעשר. וכך היה אומר רבא לבני מחוזא "אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו" (כבדו את נשותיכם כדי שתתעשרו)[17].
מקור הדבר הוא מאברהם אבינו שכיבד את אשתו. כאשר ביקש משרה לומר לפרעה שהיא אחותו, בשביל שלא יהרגו אותו, הקדים את טובתה ואמר לה שתאמר שהיא אחותו כדי שכאשר יטיב להם פרעה, הוא יוכל לומר לה תמיד בזכותך יש לנו עושר וכבוד[18]. על כך נאמר בתורה "וּלְאַבְרָ֥ם הֵיטִ֖יב בַּעֲבוּרָ֑הּ"[19], בעבור שהוא מכבד את אשתו ה' שלח לו עושר[20].
כבוד האשה לעומת כבוד הבעל
עריכהיש הבדל בין הכבוד שהאשה צריכה לכבד את בעלה שהוא גם במעשים, כמו שאמרו: "אלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה, ועושה בצמר"[21]. לעומת כבוד שהבעל מכבד את אשתו הוא בעיקר רגשי, להעריך אותה ולדעת את מעלותיה[22], וכן לדאוג לה למלבושים נאים, להקדים את צרכיה, ולהרבות בטובתה[23].
דין או חסידות
עריכהיש סוברים שהמצווה לכבד את האשה יותר מגופו היא מידת חסידות ולא חובה[24]. לעומת זאת מדברי הרמב"ם הכותב "צוו חכמים" משמע שזו חובה, וכן כתבו עוד ראשונים ואחרונים[25].
זהירות מלצער
עריכהכבוד מתבטא גם באי עשיה: לא לפגוע, ולא לבזות ולצער, במיוחד לגבי האישה שלבה רגיש ומצטערת מאוד, כמו שכתב השולחן ערוך: צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצויה[26]. וכתב המהר"ם מרוטנבורג (שו"ת פראג סימן פ"א) שמקובל מרבותיו שיש להחמיר במי שאינו מכבד את אשתו יותר ממי שאינו מכבד את חברו.
כבוד בנות ישראל
עריכהמלבד הכבוד שהבעל צריך לכבד את אשתו, תקנו חכמים תקנות שונות משום כבודן של בנות ישראל. הן תקנות לשמור על צניעותן בחוץ שגנאי הוא להן שיראו אותם לא בצניעות[27]. והן תקנות להרבות חיבה והאהבה בתוך הבית, כגון תקנו שיהיו מוכרי בשמים מסתובבים ביערות למכור בשמים לנשים להתקשט בהם לבעליהם ולא יוכלו בני העיירות לעכב על הרוכלין, מפני כבודן של בנות ישראל שיהו תכשיטי נשים מצוין להן ולא יתגנו על בעליהן[28]:
יש הרואים גם בהלכות צניעות שמירה על כבוד האישה, שלא תהפך למקור לתאוות, אלא יראו בה אישיות מכובדת מחמת היותה בת מלך ואם בישראל[29][30].
בדברים רבים תקנו חכמים שתהיה האישה קודמת לאיש כדי לשמור על כבודה
- איש ואשה שבאו לבקש צדקה - האישה קודמת משום כבודה.
- יתום ויתומה שצריכים כסף להתחתן - מקדימים להשיא היתומה, אף על פי שהאיש מצווה על פריה ורבייה והאשה אינה מצווה[31].
- איש ואשה שנמצאים בשבי - פודים האישה לפני האיש[32].
- איש ואשה שבאו לבית הדין, זה תובע בעל דינו וזו תובעת בעל דינה - מקדימים דין האשה לדין האיש, משום כבודה[33].
ראו גם
עריכה- מעמד האישה ביהדות, באתר ויקיפדיה
לקריאה נוספת
עריכה- אפשטין, יוסף דוד בן שלמה זלמן, ספר מצוות הבית פרק שמיני כבוד אשתו, באתר היברו בוקס.
- הרב משה אהרן שוחטוביץ, ספר בנין, הבית, ירושלים.
- הרב אברהם גניחובסקי, עמודיה שבעה, בני ברק תשע"ט.
- הרב יהודה טאוב, מפתח הפרנסה, חשון תש"פ.
- הרב שטינהוז דוד, ספר שכינה עמהם
הערות שולים
עריכה- ^ בספרים רבים האריכו להסביר שעיקר מצוות הכבוד היא רגש הערכה שבלב. ראה עלי שור (ח"ב עמ' רכ"ט). וכן בספר האושר בבית עמוד 54. וכן כתב בספר חובת האדם בעולמו חלק ח עמוד 190. ומקור הדברים מספר חרדים מצוות עשה פרק א (לה): כבד את אביך ואת אמך מצינו כבוד בלב... שידמה בלבו שהם גדולים ונכבדי ארץ שזהו עיקר כבודם ומתוך כך ודאי יכבדם בדבור ובמעשה. ומסיים: ונראה דעיקר מצות כבוד בלב דהא רחמנא לבא בעי בכל מצוה ועוד הרי השוה ית' כבודם לכבודו הוא ית' נתרעם בפיו ובשפתיו כבדוני ולבם רחק ממני כלומר שעיקר כבוד בלב.
- ^ ר' משה שפירא מובא בספר שכינה עמהם עמוד 25.
- ^ ספר בנין הבית פרק הכבוד. והרב יוסף קלנר, בחוברת אם בישראל
- ^ ספר בנין הבית שיעור שישי פרק ב' סוגית הכבוד. מובא בשם ר' חיים שמואלביץ: היסוד הוא שאם אין חושבים שהאדם ראוי לכבוד, אז אין בזה קיום מצוות כבוד. גם מצות כבוד אשתו, אם האדם חושב שאשתו מרשעת היא, אז אפילו אם נוהג בהנהגה של כבוד, אינו מקיים מצוות מכבדה יותר מגופו. מובא בספר בין אדם לבין אדם. וכן בספר חובת האדם בעולמו חלק ח' עמוד 121.
- ^ גור אריה על דברים רש"י בראשית יב, ח.
- ^ ספר עמודיה שבעה עמוד כ"א
- ^ בניהו בן יהוידע חולין פ"ד ע"ב.
- ^ (חולין פד, ב)
- ^ מהרש"א בפירושו לגמרא הנ"ל. שכבוד שאמרו בגמ' הכוונה לבגדים דזהו נקרא "לכבד", כמו"ש דר' יוחנן קרי למאני מכובדתא (שבת קי"ג ע"א). ראה דף על הדף מסכת חולין דף פד עמוד ב.
- ^ (כתובות סה, א). וחלקת מחוקק סימן ע ס"ק יב
- ^ (פט"ו מהל' אישות הי"ט)
- ^ לשון החזון איש במכתב, מובא בספר משנת יהושע
- ^ (בבא מציעא נט, א)
- ^ גמרא ברכות כז, א. מובא בתור הנהגה למעשה בפלא יועץ - חברותא
- ^ יד רמ"ה מסכת סנהדרין דף עו עמוד ב
- ^ רש"י מסכת יבמות דף סב עמוד ב
- ^ (בבא מציעא נט, א)
- ^ חוברת מפתח הפרנסה פרק ב'.
- ^ (בראשית יב, טז)
- ^ מהרש"א ובן יהוידע על הגמ' הנ"ל
- ^ (כתובות נט, ב)
- ^ בנין הבית פרק כבוד.
- ^ ספר באר שבע כריתות דף כח. ובזה תירץ מדוע אמרו שם בגמ' שלגבי שירות אתה ואמך חיבים בכבוד אביך. ראה בפסקה הבאה.
- ^ ערוך לנר כריתות דף כ"ח, א. ד"ה בגמרא חייבין בכבוד אביו. בזה הסביר מדוע כאשר האב והאם מבקשים מבנם בקשה צריך להקדים את כבוד האב שהאם חייבת בכבודו מצד הדין. אמנם ראה בנושא כבוד האשה לעומת כבוד הבעל ישוב אחר. וכן כתב החיד"א בספר פתח עינים בבא מציעא נט.
- ^ כן כתב השיטה מקובצת (כתובות דף סה עמוד א) חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו. וכן בספר עמודיה שבעה פרק ב' כותב שזה חיוב לכל יהודי.
- ^ (שולחן ערוך חושן משפט רכח, ג)
- ^ ראה ירושלמי נדרים פרק ה' שמותר לנשים לכבס בחצר השותפים, משום כבוד בנות ישראל, שזה בזיון לאשה לכבס בנהר שיראו אותה לא בצניעות. וכן בירושלמי סנהדרין פרק ב' למ"ד שגברים הולכים תחילה בלוויה.
- ^ קרבן העדה מסכת מגילה פרק ד
- ^ הרב אברהם סתיו הרב דוד סתיו,צניעות, הלכה ופמיניזם: מבוא להלכות צניעות,
- ^ ראה גם רש"י במדבר (פרשת נשא) פרק ה פסוק יח - מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן. וכן רמב"ם הלכות אישות פרק יג הלכה יא - גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות... שאין יופי לאשה אלא לישב בזווית ביתה שכך כתוב +תהלים מ"ה+ כל כבודה בת מלך פנימה.
- ^ (שולחן ערוך יורה דעה רנא, ח) ומקורו מגמרא (הוריות יג, א)
- ^ (שולחן ערוך יורה דעה רנב, ח)
- ^ (פכ"א מהל' סנהדרין ה"ו)