ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק שני
פרק שני - מצרפין שקלים עריכה
ירושלמי שקלים , פרק ב, הלכה א עריכה
מתני’: ב_אמצרפין שקלים לדרכונות מטבע זהב, מפני משוי הדרך. כשם שהיו שופרות במקדש, ב_בכך היו שופרות במדינה. בני העיר ב_גששלחו את שקליהן, ונגנבו או שאבדו, אם נתרמה התרומה, נשבעין לגיזברין. ואם לאו, נשבעין לבני העיר, ובני העיר שוקלין תחתיהן. נמצאו, או שהחזירום הגנבים, אלו ואלו שקלים, ואין עולין להן לשנה הבאה:
גמ’: תנן, מצרפין שקלים לדרכונות מטבע זהב, מפני משוי הדרך. ויעשו אותן מרגליות? שמא תזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד. כההיא דתנינן תמן. ב_דוכלן נפדין בכסף ובשוה כסף, ב_החוץ מן השקלים. ואין פודין בכלים. ואמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° , שמא יזילו הכלים ונמצא ההקדש מפסיד. אוף הכא נמי, שמא תזיל המרגליות ונמצא ההקדש מפסיד. תנן, כשם שהיו שופרות במקדש, כך היו שופרות במדינה. מתניתא בתקלין חדתין שקלים חדשים של אותה שנה. אבל בתקלין עתיקין שקלים ישנים למי שחייב על שנים קדמות, לא בדא. ותני כן, ב_ושופרות לעתיקין במקדש, ואין שופרות לעתיקין במדינה. תנן, בני העיר ששלחו את שקליהן ונגנבו או שאבדו, אם נתרמה התרומה, נשבעין לגיזברין ופטורים .מתני' בשומר חינם, אבל בשומר שכר לא בדא. שהרי שומר שכר חייב בגנבה ואבדה. אמר רבי אבא רבי אבא° ב_זאפילו תימר בשומר שכר ואף על פי כן יש מקרים שפטורים אם נגנבו או אבדו. נגנבו, בלסטים מזויין. אבדו, בשטבעה ספינתו בים. אמר רבי יוסטי ברבי סימון רבי יוסטי ברבי סימון°. הא דתנן אם נתרמה התרומה נשבעין לגיזברין ובני העיר פטורים, אתיא כמאן דאמר תורמין ב_חעל הגבוי ועל העתיד לגבות שבשעת התרומה ההקדש זוכה בכל השקלים בכל מקום שהם וכבר יצאו הבעלים ידי חובתם.
[ע"א]
[ע"ב]
1 ב_א מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ד':
2 ב_ב מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה א':
3 ב_ג מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ח', מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ט':
4 ב_ד מיי' פי"א מהל' ביכורים הלכה ו', טור ושו"ע יו"ד סי' ש"ה סעיף ג':
5 ב_ה מיי' פ"א מהל' שקלים הלכה ה':
6 ב_ו מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה א':
7 ב_ז מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ט':
8 ב_ח מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ט':
-----------------------------------דף ח עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד א]
ברם כמאן דאמר אין תורמין לא על הגבוי ולא על על העתיד לגבות, לא בדא שעד שלא יגיעו השקלים למקדש לא יצאו הבעלים ידי חובתם: למה נשבעין לגזברין או לבני העיר, הרי אין נשבעין על ההקדשות דכתיב וכיחש בעמיתו. בעמיתו ולא בהקדש? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, קדשים שהוא חייב באחריותן, כנכסיו הן. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, דברי הכל היא, משום שבועת תקנה. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° ניחא, נשבעים לגזברים, ואם לאו, נשבעים לבני העיר, ובני העיר שוקלים אחרים תחתיהן משום שבועת תקנה. אלא לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ניחא נשבעים לבני העיר, הדא היא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שכל עוד הבעלים חייבים באחריותם כנכסיהם ונשבעים. אבל אחר שיצאו מאחריות בעלים הרי הם הקדש גמור , ואמאי נשבעים לגזברים? גיזברים מאי עבידתייהו? נשבעים לבני העיר ליטול שכרן במעמד גיזברים מפני שההפסד על ההקדש, כי היכי דלא לחשדינהו. אי נמי, דלא נשוו להו פושעים. ב_טאף על פי שקבלו בני העיר לשלם בלא שבועה, אין ההקדש יוצא בלא שבועה: הפריש שקלו ואבד. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, חייב באחריותו עד שימסרנו לגיזבר. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר, הקדש ברשות הגבוה בכל מקום שהוא. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן, נשבעין לבני העיר, ובני העיר שוקלין תחתיהן. עוד היא משום שבועת תקנה: תנן, נמצאו או שהחזירום הגנבים, אלו ואלו שקלים, ואין עולין להן לשנה הבאה. תני, ב_יהראשונים נופלים לתיקלין חדתין, והשניים נופלים לתיקלין עתיקין. הרי שניהם נמצאו קדם תרומת הלשכה, אם כך אלו הן הראשונים ואלו הן השניים? רבי פנחס בי רבי חייא רבי פנחס בי רבי חייא° ורבי אבא מרי רבי אבא מרי°. חד אמר, אלו ששלחו בני העיר תחילה. וחרנה אמר, אלו שהגיעו לידי גזברין תחילה.
ירושלמי שקלים , פרק ב, הלכה ב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ח עמוד ב]
מתני' ב_יאהנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו בשבילו, ושקלו על ידי בשביל עצמו. אם נתרמה התרומה קדם ששקל בשביל עצמו, מעל. ב_יבהשוקל שקלו מן דמי ההקדש שהקדיש לבדק הבית, ונתרמה התרומה וקרבה הבהמה שקנו מהתרומה רק אז, מעל. ממעשר שני ודמי שביעית, יאכל כנגדן:
גמ’: הנותן שקלו לחבירו לשקול על ידו בשבילו, ושקלו על ידי בשביל עצמו. אם נתרמה התרומה קדם ששקל בשביל עצמו, מעל. אנן תנינן אם נתרמה התרומה. ותני דבי °רבי רבי יהודה הנשיא, אם קרבה הבהמה. מאן תנא אם נתרמה התרומה? °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. דאמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , מיד היה סוחר הבהמות מקבל מעותיו. וקשיא מדוע מעל? אילו הגונב עולתו של חבירו ושחטה סתם. סתמה לא לשם בעלים הראשונים מכפרת? אמר רבי יודן רבי יודן°, תיפתר במסויים שאותו אדם היה חשוב וסימן את המטבע והכהנים התורמים ידעו שהמטבע ממנו שאין זה כשחטה סתם, אלא כשחטה לשמו של השני שלא עלתה לבעלים. כמו שנהגו משל בית °רבן גמליאל רבן גמליאל. שהיה מתכוין ודוחפו לתוך הקופה. למה מעל? הרי אף אם היה נותן לשם הראשון, מי אומר שהמטבע שלו היה ניתרם. וחש לומר שמא לשיריים הן נופלין. שהרי רוב השקלים הופכים לשירים, וכי יש מעילה בשיריים? אלא כ°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר אומר, ב_יגמועלין בשיריים. אי נמי עוד היא אף הראשון מדובר באדם מסויים כשל בית °רבן גמליאל רבן גמליאל, שהיה מתכווין ודוחפו לתוך הקופה ולא היה נעשה שיריים: הרי כדי להתחייב במעילה צריך שיפגום בשוה פרוטה,ו אם זה דבר שלא שיך בו פגימה צריך שיהנה בשוה פרוטה. וכאן מה נהנה? אמר רבי אבין רבי אבין° בשם רבנן דתמן, מכיון שבית דין ראוין למשכן ולא מישכנו, כמי שנהנה: תנן, ממעשר שני ודמי שביעית, לא חלה עליו קדושה ואינו נפטר עד יאכל כנגדן: מאי טעמא? דכתיב (ויקרא בחקותי כז כו) אך בכור אשר יבכר לה' בבהמה, לא יקדיש איש אותו. כל שהוא קודש, ב_ידאין קדושה חלה עליו
[ע"א]
9 ב_ט מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ח':
10 ב_י מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ט':
[ע"ב]
11 ב_יא מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י', מיי' פ"ו מהל' מעילה הלכה י"ג:
12 ב_יב מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"א:
13 ב_יג מיי' פ"ב מהל' שקלים הלכה ו':
14 ב_יד מיי' פ"ו מהל' ערכין וחרמין הלכה ח':
-----------------------------------דף ט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ט עמוד א]
כיצד הוא עושה? מביא סלע של חולין ואומר, מעות מעשר שני בכל מקום שהן, יהו מחוללין על סלע זו. ואותה סלע נתפס לשם מעשר שני, והשאר נעשו שקלים
ירושלמי שקלים , פרק ב, הלכה ג עריכה
מתני’: המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי. °בית שמאי בית שמאי אומרין, מותרן נדבה. ו°בית הלל בית הלל אומרים, ב_טומותרן חולין. שאביא מהן שקלי, שוין שהמותר חולין. אלו לחטאתי, שוין שהמותר נדבה. ב_טזשאביא מהן חטאתי, שוין שהמותר חולין. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . מה בין שקלים לחטאת? אלא של שקלים יש להן קיצבה. ולחטאת אין לה קיצבה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, אף לשקלים אין להן קיצבה. ב_יזשכשעלו ישראל מן הגולה, היו שוקלין דרכונות מטבעות זהב לפי שהיו מועטים חזרו לשקול סלעים. חזרו לשקול טבעין. ביקשו לשקול דינרין, ולא קבלו מהן. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , אף על פי כן יד כולן שוה. אבל חטאת זה מביא בסלע, וזה מביא בשתים, וזה מביא בשלש:
גמ’: תנן, המכנס מעות ואמר הרי אלו לשקלי. °בית שמאי בית שמאי אומרין,מותרן נדבה. ו°בית הלל בית הלל אומרים,מותרן חולין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, מה פליגין? במכנס פרוטרוט שמוסיף כל פעם פרוטה ואחר שעבר את הסכום הנדרש, המשיך והוסיף את השאר בטעות. אבל באומר אלו לשקלי, כל עמא מודיי שמותרן נדבה. שהרי אמר על הכל שיהיו קדש. רבי חייא רבי חייא רבה° ורבי ביבי רבי ביבי° אמרו בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° במה פליגין? במכנס פרוטרוט. ב_יחאבל באומר אלו לשקלי, כולי עלמא מודיי שמותרן חולין. שהרי הוא יודע שאסור לתת יותר ממחצית השקל ועל המותר הוא נחשב כמתנה על מה שכתוב בתורה שאינו כלום. אמר רבי חייא רבי חייא רבה°, מתניתא מסייעא לרבי ביבי רבי ביבי° דתנן, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, מה בין שקלים לחטאת? אלא שהשקלים יש להן קיצבה, ולחטאת אין לה קיצבה. מה אנן קיימין? אם באומר שאביא מהן שקלי, כל עמא מודיי שמותרן חולין. אם באומר שאביא מהן חטאתי, כל עמא מודיי שהמותר חולין. אלא כן אנן קיימין, באומר אלו לשקלי. שקלים, על ידי שקצבתן מן התורה, מותרן חולין שעל המותר נחשב כמתנה על מה שכתוב בתורה שאינו כלום. חטאת, על ידי שאין קצבתה מן התורה, מותרה נדבה. אבל לפי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° קשה. שהרי לפי °בית שמאי בית שמאי אין שום הבדל בין שקלים לחטאת. שהרי בין אם אמר אלו לשקלי ובין אם אמר אלו לחטאתי, אפילו במכנס פרטרוט, מותרן נדבה. ובין שאמר שאביא מהן שקלי בין שאמר אביא מהן חטאתי, מותרן חולין. אז על מה אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, מה בין שקלים לחטאת? הרי אין הבדל בניהם לדעת °בית שמאי בית שמאי. מה עבד לה רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°? פתר לה במכנס פרוטרוט וכ°בית הלל בית הלל שבשקלים שקצבתן מהתורה מותרן חולין. חטאת שאין קצבתה מהתורה מותרה נדבה. אבל ל°בית שמאי בית שמאי באמת אין הבדל. והא תנינן
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף ט עמוד ב]
ב_יטמותר שקלים חולין? קא סלקא דעתין שמדובר באומר אלו לשקלי. והרי לדעת רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° באומר אלו לשקלי, כל עמא מודיי שמותרן נדבה. פתר לה במכנס פרוטרוט וכבית הילל. המפריש שקלו וסבר שהוא חייב, ונמצא שאינו חייב, ב_כלא קדש. ב_כאהמפריש שנים וסבר שהוא חייב שנים. ונמצא שאינו חייב אלא אחד. אותו השני מה את עביד ליה? נשמעינה מן הדא דתני, ב_כבהפריש חטאתו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב, לא קדשה. הפריש שתים, וסבר שהוא חייב שתים, ונמצא שאינו חייב אלא אחת, אותה שניה רועה. דכיוון שהקדיש את שניהם כאחד, אף השניה מתקדשת. הכא נמי כיוון שהקדיש את שני השקלים כאחד הרי אלו לנדבה. וקשה לרב ביבי רב ביבי° שלדעתו כשאומר הרי אלו נדבה, מותרן חולין כיוון שקצבתם מהתורה. ולמה כאן כשהפריש שני בהמות אחת לכל חטאת אף השניה מקודשת? תנן,°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר אף לשקלים אין להן קיצבה. שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות, חזרו לשקול סלעים. חזרו לשקול טבעין. ביקשו לשקול דינרין, ולא קבלו מהן. דרכונות זה דינרין זהב. חזרו לשקול סלעין כשמוען. חזרו לשקול טבעין, זה פלגי סלעין מחצית השקל של תורה. בקשו לשקול דינרין זה קרטין שהם פחותים משל תורה, ולא קבלו עליהן. מניין שכשעלו ישראל מן הגולה היו שוקלין דרכונות? מן הדא דכתיב (נחמיה י', ל"ג) והעמדנו עלינו מצות לתת שלישית השקל בשנה לעבודת בית אלהינו. השקל בימי עזרא היה שוה למחצית השקל של התורה ונתנו שלוש פעמים בשנה בכל יחד כשקל וחצי של תורה שזה שוה לדרכון אחד אמר רבי חלקיה רבי חלקיה° בשם רבי אחא רב אחא°. ממה שנאמר שלישית ולא שליש, מכאן שצריך אדם לתת לפחות שקל בשנה לצדקה ולשלש שקלו שלשה פעמים בשנה בכל פעם שליש. מכאן שאין מטריחין על הציבור יותר מג' פעמים בשנה. אמר רבי אבין רבי אבין° מכאן לג' סאין, מכאן לג' קופות. מכאן לג' הפרשות ששלוש פעמים תורמים את הלישכה. כתיב (שמות כי תשא ל יג) זה יתנו כל העובר על הפקודים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי נחמיה רבי נחמיה. חד אמר, לפי שחטאו במחצית היום שחטא העגל היה בשעה שישית יתנו מחצית השקל. וחרנה אמר. לפי שחטאו בשש שעות ביום, יתנו מחצית השקל דעבד ששוה שיתא גרמסין. °רבי יהושע בי רבי נחמיה רבי יהושע בי רבי נחמיה אמר בשם °רבי יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי. לפי שעברו על עשרת הדברות, יהיה נותן כל אחד ואחד עשרה גרה שהשקל עשרים גרא. רבי ברכיה רבי ברכיה° ורבי לוי רבי לוי° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. לפי שמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף, יהיה כל אחד ואחד פודה את בנו בכורו בעשרים כסף חמש סלעים ארבע דינרים בסלע, אמר רבי פנחס רבי פינחס° בשם רבי לוי רבי לוי°. לפי שמכרה בכורה של רחל בעשרים כסף, עשרה אחים השתתפו במכירה ונפל לכל א' וא' מהם טבעה שני דינרים שהם מחצית השקל. לפיכך יהיה כל אחד ואחד נותן שקלו טבעה מחצית השקל
ירושלמי שקלים , פרק ב, הלכה ד עריכה
מתני’: ב_כגמותר שקלים, חולין. ב_כדמותר עשירית האיפה, ב_כהמותר קיני זבין קיני זבות וקיני יולדות, חטאת ואשמות, מותרן נדבה. זה הכלל, כל שהוא בא לשם חטאת ומשום אשמה, מותרן נדבה
[ע"א]
15 ב_טו מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ג:
16 ב_טז מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ז':
17 ב_יז מיי' פ"א מהל' שקלים הלכה ו':
18 ב_יח מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ג:
[ע"ב]
19 ב_יט מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ג, מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
20 ב_כ מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ב:
21 ב_כא מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ב:
22 ב_כב מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ו':
23 ב_כג מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ג:
24 ב_כד מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
25 ב_כה מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ט', מיי' פ"ט מהל' נזירות הלכה א':
-----------------------------------דף י עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף י עמוד א]
מותר עולה, לעולה. מותר מנחה, למנחה. מותר שלמים, לשלמים. מותר הפסח, לשלמים. מותר נזירים, לנזירים. מותר נזיר, לנדבה:
גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, עד דאנא תמן בבבל, שמעית קל רב יהודה רב יהודה° שאל לשמואל שמואל (אמורא)°, ב_כוהפריש שקלו ומת מה דינו? אמר לו, יפלו לנדבה. ב_כזמותר עשירית האיפה שלו של כהן גדול רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, יוליכם לים המלח שאסורים בהנאה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, יפלו לנדבה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, מותר שקלים, חולין. מותר עשירית האיפה, מותר קיני זבים וקיני זבות, מותר קיני יולדות, חטאת ואשמות, מותרן נדבה. מה עבד לה רבי יוחנן רבי יוחנן°? פתר לה, במותר עשירית האיפה של מנחת חוטא של כל ישראל שהיא נאכלת. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, על דא עליל על זה עלה אבא בר אבא אבא בר אבא° לארץ ישראל, דאינון אמרין, מניין ב_כחשהפסח משתנה לשם שלמים? תלמוד לומר (ויקרא ויקרא ג ו) ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים, כל שהוא בא מן הצאן זה קרבן פסח, שלא לשמו בשאר ימים בא שלמים. התיבון, הרי עולה גם היא באה מהצאן? כתיב מן הצאן. דבר שאינו בא אלא מן הצאן יצאת עולה שהיא באה אפילו מן הבקר היתיבון, הרי אשם? אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא°, כתיב מן הצאן, דבר שהוא בא מכל הצאן. יצא אשם שאינו בא אלא מן האילים בלבד ולא מן העזים. בכל אתר את אמר, מן למעט שמן פירושו רק חלק מהכלל. והכא את אמר, מן הצאן לרבות כל סוגי הצאן? אמר רבי מנא רבי מנא°, אף כאן מיעט. מיעטו שאינו בא בן שני שנים,מיעטו שאינו בא נקבה. התיבון, והכתיב (ויקרא ויקרא א י) אם מן הצאן קרבנו, מן הכבשים או מן העזים לעולה. מעתה, מותר הפסח יבא עולה? אמר רבי אבין רבי אבין°. משנין דבר שהוא לאכילה, בדבר שהוא לאכילה. ואין משנין דבר שהוא לאכילה, בדבר שאינו לאכילה. רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר , משנין קדשים קלין לשם קדשים קלין. ואין משנין קדשים קלין לשם קדשי קדשים. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. על דא אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, אתון אמרין, אין הפסח משתנה לשם שלמים אלא אם כן שחטו לשם שלמים. ואני אומר, אפילו שחטו לשם עולה נעשה שלמים. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, טעמא דרבי יוחנן רבי יוחנן°, דכתיב ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים, כל שהוא זבח שיעשה מקרבן פסח שלא לשמו לא בזמנו, בא שלמים. אפילו משתנה למחשבת פסול? כששינה שמו לשם עולה. האם שם פסח נעקר לגמרי עד שגם מחשבת פסול שפוסלת רק בעולה תפסול בו? היך עבידא? הרי אם שחטו לשם עולה על מנת לזרוק דמו למחר. מכל מקום פסול הוא שגם בשלמים וגם עולה מחשבת חוץ לזמנו פוסלת. נפקא מינא,דאין תימר משתנה למחשבת פסול,הרי נעקר ממנו שם פסח והרהו שלמים. וכיוון שאין פסול אחר בקרבן הרי הוא פיגול. אין תימר אינו משתנה למחשבת פסול, אין שם פסח נעקר ממנו. וכיוון שיש פסול אחר,אין מחשבת פיגול חלה והקרבן רק פסול. לשמו ושלא לשמו בשאר ימות השנה מהו? אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם שמואל בר אבא שמואל בר אבא° מכיון שאחר הפסח אין לו שם. שאחר הפסח אין זה זמנו ולשם שלמים לא הקדישו, נעשה כשוחטו בשתיקה ושלא לשמו והוא כשר אמר ליה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף י עמוד ב]
, ואין כיני, אפילו שחטו לשמו, לזרוק דמו שלא לשמו יעשה משעה ראשונה כשוחטו לשמו ושלא לשמו ויהא כשר? אמר רבי אבא מרי רבי אבא מרי°, מאן אמר בשתיקה כשר? או נאמר שפסח אחר זמנו צריך עקירה ובשתיקה פסול? נזיר מביא שלוש קרבנות חטאת עולה ושלמים תנן, מותר נזיר לנדבה. אמר רב חסדא רב חסדא°, והוא שקרבה קנה חטאתו בסוף. שאחר שקנה בכסף שהפריש קרבן עולה ושלמים, הכסף שנותר נעשה מיועד לקנית חטאת. ומותר חטאת הולך לנדבה. אבל אי קרבו שלמים בסוף, מותרן שלמים. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, ב_כטאפילו קרבו שלמים לבסוף. הלכה למשה מסני היא בנזיר, שתהיה מותרה נדבה. מתניתא מסייעא לדין, ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייע לרבי זעירא רבי זעירא° שהדין הוא שהמפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין, מפני שהן ראוין לבא כולן שלמים. מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה ותני, אלו הן מעות סתומין, כל שדמי חטאת מעורבות בהן. ואפילו הפריש דמי חטאת מתוכה, מעות סתומין הן. דכיוון שמתחילה היו דמי חטאת מעורבין בהם ילכו לנדבה. מתניתא מסייעא לרב חסדא רב חסדא° דתני, אמר אלו לחטאתי ב_לוהשאר לשאר נזירותי ומת, דמי חטאת ילכו לים המלח,ובשאר יביאו בחציו עולה ובחציו שלמים, ב_לאמועלין בכולן, ואין מועלין במקצתן שהרי חלקן שלמים ואין מועלים בקדשים קלים. ולא אמר אם מת יפלו לנדבה. אמר רב חסדא רב חסדא°, ב_לבמותר לחמו של נזיר יורקב. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° ויאות. להקריבו בפני עצמו, אין את יכול, שאין לך לחם קרב לעצמו. להקריבו עם נזירות אחרת, אין את יכול, שאין לך נזירות באה בלא לחם משל נזיר . לפום כן צריך מימר, מותר לחמו של נזיר יורקב. סברין מימר, הוא לחמו, הוא מותר נסכיו. אמר רבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° . מותר נסכיו, קדשי קדשים אינון ב_לגויפלו לנדבה. על דעתיה דרבי יוסי ברבי בון רבי יוסי ברבי בון° שהסביר שלרב חסדא רב חסדא° רק קדשים קלים כמו לחמי נזיר ירקבו אבל קדשי קדשים כמו הנסכים ילכו לנדבה. שמואל שמואל (אמורא)° דרב חסדא רב חסדא° במותר נסכים. ורבי חייא רבי חייא רבה° ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, שלשתן אמרו דבר אחד, שמותר קדשי קדשים לנדבה. רבי חסדא רבי חסדא°, אהה דאמרן. שמואל שמואל (אמורא)°, דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° עד דאנא תמן בבל, שמעית קל רב יהודה רב יהודה° שאיל לשמואל שמואל (אמורא)°, הפריש שקלו ומת מה דינו? אמר לו, יפלו לנדבה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דאיתמר, מותר עשירית האיפה שלו של כהן גדול. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, יוליכם לים המלח. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אומר יפלו לנדבה
ירושלמי שקלים, פרק ב, הלכה ה עריכה
מתני’: ב_לדמותר שבויים, לשבויים. מותר שבוי, לאותו שבוי. מותר עניים, לעניים. מותר עני, לאותו עני. מותר המתים למתים. מותר המת ליורשיו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר. מותר המת יהא מונח עד שיבא אליהו. °רבי נתן רבי נתן אומר, מותר המת בונין לו נפש על קברו:
גמ’: תנן, מותר המת ליורשיו. גבו לו בחזקת שאין לו לקבורה, ונמצא שיש לו? רבי ירמיה רבי ירמיה° סבר מימר, מותר המת ליורשיו. אמר ליה רבי אידי דחוטרא רבי אידי דחוטרא°, הגע עצמך, דלא כוונן אלא ליה מתוך שהיו בטוחים שאין לו. נמצא שכל הנתינה היתה בטעות. ולמה ילך הכסף ליורשים? אמר ליה, אנא לא אמרית שכך הדין בודאות אלא הסתפקתי אולי אלו שנתנו את הכסף כבר התיאשו. את מנן לך הודאות? תני בשם °רבי נתן רבי נתן, מותר המת, יבנה לו נפש על קברו ויעשה לו זילוף על גבי מיטתו. תני
[ע"א]
26 ב_כו מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ב:
27 ב_כז מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
28 ב_כח מיי' פ"ד מהל' קרבן פסח הלכה ז':
[ע"ב]
29 ב_כט מיי' פ"ט מהל' נזירות הלכה א':
30 ב_ל מיי' פ"ט מהל' נזירות הלכה ו':
31 ב_לא מיי' פ"ד מהל' מעילה הלכה ג':
32 ב_לב מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
33 ב_לג מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':
34 ב_לד מיי' פ"ט מהל' מתנות עניים הלכה י"ח, מיי' פ"ט מהל' מתנות עניים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ג סעיף ו', טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ו:
-----------------------------------דף יא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יא עמוד א]
אין פודין שבוי בשבוי במה שגבו לשבוי אחר. ואין גובין טלית בטלית בכסף שגבו לקנות טלית לעני אחד אין קונים בהם טלית לעני אחר
. ב_להואין ממחין ביד פרנסים על כך אם החליפו מצדקה לצדקה. תני °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, ב_לואין עושין נפשות לצדיקים. דבריהם הן הן זכרונן. רבי יוחנן רבי יוחנן° הוה מיסתמיך על רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי°. והיה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° חמי ליה ומיטמר מן קדמוי רואה אותו ותחבה מפניו. אמר , הא תרתיי מילין הדין בבלייא עביד בי שני דברים נוהג בי אותו בבלי שלא כהוגן. חדא דלא שאל בשלומי, וחדא דלא אמר שמועתא משמי. אמר לו. כך אינון נהגין גביהן בבבל זעירא לא שאל בשלמיה דרבה מיניה קטן לא שואל בשלום מי שגדול ממנו. דאינון מקיימין את הפסוק (איוב כ"ט, ח') ראוני נערים ונחבאו ותו בעי ועוד שאל מיניה. מהו מיעבור קומי אהדורי צילמיה האם מותר ללכת בדרך שמוצב שם פסל בשם אהדורי? אמר לו מה איתפליג ליה איקר מה אתה חולק לו כבוד בזה שאתה שומר ממנו מרחק? אלא עבור קומוי וסמי עיניה. אמר לו, יאות עבד טוב עשה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דלא עבר קומיך. ועוד עביד הא בבלאה, דלא אמר שמעתא משמיה, נכנסו לפניו רבי אמי רבי אמי° ורבי אסי רבי אסי°, אמרו לו, רבי כך היה מעשה בבית הכנסת של טרסיים, בנגר שיש בראשה גלוסטרא. שנחלקו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא עד שקרעו ספר תורה בחמתן. קרעו סלקא דעתך? אלא שנקרע ספר תורה. והיה שם זקן אחד, ו°רבי יוסי בן קסמא רבי יוסי בן קיסמא שמו. אמר. תמיהני אם לא הוה בית הכנסת זה עבודה זרה. חזר ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, וכי אפשר להשוות הכדין את המקרה שלי שאני רבו של רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° והוא אינו נוהג בי כבוד מחבריה מהמקרה של °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שהיו חברים באותה דרגה? נכנס לפניו רבי יעקב בר אידי רבי יעקב בר אידי° אמר ליה, כתיב (יהושע י"א, ט"ו) כאשר צוה ה' את משה עבדו, כן צוה משה את יהושע וגו'. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, היה אומר כך אמר משה? אלא יהושע יושב ודורש, ויודעין הכל שהתורה של משה היא. אף אתה, רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא. אמר להן, מפני מה אין אתן יודעין לרצות כבן אידי חבירינו? ורבי יוחנן רבי יוחנן° מאי כולי האי דבעי דיימרון שמעתא משמיה? אף דוד ביקש עליה רחמים דכתיב (תהלים ס"א, ה') אגורה באהלך עולמים. רבי פינחס רבי פינחס° ורבי ירמיה רבי ירמיה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° וכי עלתה על לב דוד שהוא חי לעולם? אלא אמר דוד. אזכה שיהו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. מה הנאה לו? אמר לוי בר נזירא. כל האומר שמועה משם אומרה, שפתותיו רוחשות עמו בקבר. מה טעם? דכתיב (שיר השירים ז', י') דובב שפתי ישינים. ככומר הזה של ענבים שהוא זב מאיליו, רבי חנינא בר פפאי רבי חנינא בר פפאי° ורבי סימון רבי שמעון בן פזי°. חד אמר כהדין דשתי קונדיטון כמו השותה יין קונדיטון. וחרנה אמר, כהדין דשתי חמר עתיק כמו השותה יין ישן. אף על גב דהוא שתי ליה, טעמיה בפומיה. רב גידל רב גידל° אמר, האומר שמועה בשם אומרה, יראה בעל שמועה כאילו עומד לנגדו. שנאמר (תהלים ל"ט, ז') אך בצלם יתהלך איש. כתיב (משלי כ', ו') רב אדם יקרא איש חסדו. זה שאר כל אדם (משלי כ', ו') ואיש אמונים מי ימצא? זה רבי זעירא רבי זעירא°, דאמר רבי זעירא רבי זעירא°, לית אנן צריכין חששין לשמעתיה דרב ששת רב ששת°, דהוא
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים:
^[דף יא עמוד ב]
גברא מפתחא עיוור ולא ראה מפי מי נאמרו הדברים. אמר ליה רבי זעירא רבי זעירא° לרבי אסי רבי אסי°, חכים מכיר רבי לבר פדייא בר פדייא°, דאת אמר שמעתא משמיה? אמר ליה, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמרה משמיה והוא ראה אותו. אמר ליה רבי זעירא רבי זעירא° לרבי אסי רבי אסי°. חכים מכיר רבי לרב רב (אמורא)°, דאת אמר שמעתתא משמיה? אמר לו, רבי אדא בר אהבה רבי אדא בר אהבה° אמרה משמיה. אין דור שאין בו ליצנים מה היו פריצי הדור עושין? היו הולכין אצל חלונותיו של דוד ואומרים לו. דוד. אימת יבנה בית המקדש? אימתי בית ה' נלך? והוא אומר. אף על פי שמתכונין להכעיסני, יבא עלי שאני שמח בלבי דכתיב (תהלים קכ"ב, א') שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. כתיב [שמואל ב ז יב] והיה כי ימלאו ימיך. אמר רבי שמואל בר נחמני רבי שמואל בר נחמני°. אמר הקדוש ברוך הוא לדוד. דוד, ימים מלאים אני מונה לך, ואיני מונה לך ימים חסירים. כלום שלמה בנך בונה בית המקדש, לא להקריב בו קרבנות? חביב עלי משפט וצדקה שאתה עושה, יותר מן הקרבנות. ומה טעם? דכתיב (משלי כ"א, ג') עשה צדקה ומשפט, נבחר לה' מזבח:
[ע"א]
35 ב_לה מיי' פ"ט מהל' מתנות עניים הלכה י"ח, מיי' פ"ט מהל' מתנות עניים הלכה ז', טור ושו"ע יו"ד סי' רנ"ג סעיף ו', טור ושו"ע יו"ד סי' שנ"ו:
36 ב_לו מיי' פ"ד מהל' אבל הלכה ד':
[ע"ב]
הדרן עלך פרק מצרפין שקלים