ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שבת/פרק עשירי

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה א

מתני’: המצניע ^י_אלזרע, לדוגמא, ולרפואה, והוציאו בשבת חייב עליו בכל שהוא. וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. חזר והכניסו, אינו חייב אלא כשיעורו:

גמ’: תנן, המצניע, לדוגמא. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה°. רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא° בעי, מתניתין ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אמר אומן באומנתו _{שמוציא לדוגמא} חייב. כי אתא רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° אמר בשם רבי יוסי ברבי חנינא רבי יוסי בר חנינא° , ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי היא. תנן, חזר והכניסו אינו חייב אלא כשיעורו. אמר רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°, לא אתיה אלא אם הצניעו לדוגמא. דכיוון שכבר נתפייס הלוקח, אין לו עוד צורך בכמות קטנה כזו. אבל הצניעו לזרע ולרפואה. אפילו חזר והכניסו חייב בכל שהוא. תנן, וכל אדם אין חייבין עליו אלא כשיעורו. תני, הצניעו זה, והוציאו זה פטור. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר מחייב. מה אנן קיימין? אם בשהוציאוהו מדעת השני, דברי הכל פטור. אם בשהוציאוהו מדעת הראשון _{בשבילו ובשליחותו,} דברי הכל חייב. אלא כאן אנן קיימין בסתם. דרבנן אמרי, חזקה מדעת השני הוציאו. °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר חזקה מדעת הראשון הוציאו

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה ב

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 י_א מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה כ', מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה כ"א:

-----------------------------------דף סב

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_סב.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סב עמוד א] מתני’: ^י_בהמוציא אוכלין ונתנן על האסקופה. בין שחזר והוציאם, בין שהוציאם אחר פטור, מפני שלא עשה מלאכתו בבת אחת. ^י_גקופה שהיא מליאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה. אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור, עד שיוציא את כל הקופה:

גמ’: תנן, קופה שהיא מליאה פירות ונתונה על האסקופה החיצונה. אף על פי שרוב הפירות מבחוץ פטור, עד שיוציא את כל הקופה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בקופה של קישואין ושל דילועין היא מתניתין, שמקצת האוכל מבפנים ומקצתו מבחוץ. אבל בקופה שהיא מליאה פירות קטנים, כיון שהוציא ממנה כגרוגרת חייב ואין הכלי מצרף. אמרין, מילתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° פליגא. דאמר רבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סרוד
_עריבה שמקצתו מבפנים ומקצתו מבחוץ. נטל מיכן ונתן לכאן פטור. אם עקרו, עד שיעקור כולו כאחת, שהכלי מצרף מה שבתוכו. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°. מה שאמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° שהכלי לא מצרף, תיפתר בפרוץ. אמר ליה, והא תנינן קופה? אית לך מימר קופה פרוצה? מיי כדון _{מאי טעמא דחזקיה חזקיה בן רבי חייא°?} דסבר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° דאין לך מיטלטל ברשות הרבים ונעשה כרמלית, אלא אדם בלבד. _{שרק אדם חולק רשות לעצמו. כמו שנלמד מידו של העני ושל בעל הבית. ולאו דווקא כרמלית, אלא שאינו לא רשות היחיד ולא רשות הרבים. אבל כלי מקבל את דין הרשות בה הוא נמצא.} אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. הוציא חבילה מרשות היחיד לרשות הרבים, וכשהניחה ברשות הרבים, היה ראשה למעלה מעשרה, הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים, פטור. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . הוציא קורה מרשות היחיד לרשות הרבים. וכשהניחה ברשות הרבים, נכנס ראשה לרשות היחיד אחרת. הואיל ואין כולה ניחה ברשות הרבים, פטור. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. אבן שהיא נתונה ברשות הרבים, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה. המשתמש מתוכה לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה חייב. דאף שמעביר מעל מקום פטור, כיוון שלא נח במקום פטור חייב. שמואל שמואל (אמורא)° אמר. קופה שהיא מליאה פירות ונתונה ברשות הרבים, גבוה עשרה ורחבה ארבעה. המשתמש מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור. מה פליג? לא. כאן בשהפכה על צידה שלא נטל מלמעלה אלא היטה את הקופה ומשתמש בפתח מהצד שאין שם עשרה טפחים. וכאן בשלא הפכה על צידה שהפתח למעלה ומשתמש מעל עשרה.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סב עמוד ב] רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בעי. עקר אבן ברשות הרבים, גבוהה עשרה ורחבה ארבעה. מה את עבד לה? כמשתמש מתוכה לרשות הרבים וכאילו עקר מרשות היחיד לרשות הרבים, ומרשות הרבים לתוכה? או שכשעקר ביטל את רשות היחיד, וכאילו עקר מרשות הרבים, אבל כשיניח כאילו מניח ברשות היחיד? או שהעקירה בטלה את רשות היחיד וההנחה לא יוצרת רשות היחיד והוי כמוציא מרשות הרבים לרשות הרבים אחרת שפטור, ואם הוליך ארבע אמות חייב? רבנן דקיסרין אמרין, רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי. היה תל גבוה עשרה ורחב ארבעה. ותל אחר גבוה חמישה ורחב ארבעה. ולקח סלע _{מהתל הגבוה עשרה,} גבוה חמישה ורחב ארבעה ונתן חמשה על גבי חמשה מה את עבד לון? כמשתמש מרשות היחיד לכרמלית, דכשנטל עדיין היה רשות היחיד, ושכשהניח עדין היה כרמלית. או כשנוטל ביטל רשות היחיד. וכשנותן יוצר רשות היחיד. וכאילו נטל מכרמלית לרשות היחיד ופטור. או כשנטל, נטל מרשות היחיד. וכשמניח, נעשה רשות היחיד. וכאילו העביר מרשות היחיד לרשות היחיד אחרת?

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה ג

מתני’: ^י_דהמוציא בין בימינו בין בשמאלו, בתוך חיקו או על כתיפו חייב, שכן משא בני קהת. ^י_הלאחר ידו, ברגלו, ובפיו, במרפקו, באזנו, ובשערו, ובאפונדתו ופיה למטה, בין אפונדתו לחלוקו, ובחפת חלוקו, במנעלו ובסנדלו, פטור שלא הוציא כדרך המוציאין:

גמ’: רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° בעי. מעתה, תינח הוציא כגרוגרת על כתיפו חייב, שכן משא בני קהת. אבל בימינו בשמאלו בתוך חיקו ובאפנדתו הרי אין דרך הוצאה בכך ואמאי חייב? מדכתיב (במדבר במדבר ד טז) ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה. שמן המאור בימינו. וקטרת הסמים בשמאלו. ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו. שמן המשחה היכן היה נתון? אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כמין צלוחית קטנה היה לו באפונדתו. אין תאמר שהיה קטן _פשוט, ולכן הטריחו אותו כל כך. והא אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°. כתיב (במדבר במדבר ג לב) ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן. דוך דוכנים היה. °רבי יהודה ברבי רבי יהודה ברבי אמר, מרכל היה. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, ולמה נקרא שמו מרכל? שהיה מר על הכל. אלא שאין גדולה בפלטין של מלך. אמר רבי לוי רבי לוי°. כתיב (ויקרא צו ו ג) ולבש הכהן מדו בד, והרים את הדשן. אלא שאין גדולה בפלטין של מלך.

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה ד

מתני’: ^י_והמתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. לאחריו ובא לו לפניו חייב. ^י_זבאמת אמרו, האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת, שכן ראוי להיות חוזר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. אף במקבלי פיתקין כן:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

2 י_ב מיי' פ י"ד מהל' שבת הלכה י"ד:

3 י_ג מיי' פ י"ב מהל' שבת הלכה י"א:

[ע"ב]

4 י_ד מיי' פ י"ב מהל' שבת הלכה י"ב:

5 י_ה מיי' פ י"ב מהל' שבת הלכה י"ג:

6 י_ו מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ב:

7 י_ז מיי' פ א' מהל' שבת הלכה י"ג:

-----------------------------------דף סג

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_סג.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סג עמוד א]

גמ’: תמן תנינן. העושה מלאכה בשבת ואינו יודע איזה מלאכה עשה. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת. °רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה פוטר, שנאמר ונודע אליו החטאת. עד שידע במה חטא. °רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים. לא נחלקו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ו°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה על דבר שהוא בשם אחד שהוא חייב. כגון שהיו לפניו שני עצים, ותלש מאחד ואינו יודע מאיזה. על מה נחלקו? על דבר שהוא משום שני שמות. כגון שלא יודע אם קצר או טחן. ש°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, ו°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה פוטר תנן, המתכוין להוציא לפניו ובא לו לאחריו פטור. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. מתניתין כמאן דאמר בשני שמות נחלקו וכ°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שפוטר. דכשנתכוון לשמירה מעולה ויצא לו שמירה פחותה. דומה לנתכוון ללקוט תאנים ולקט ענבים. ברם כמאן דאמר בשם אחד נחלקו. הכא שהוא כשני שמות פשיטא שהוא פטור לדעת כולם. תנן, לאחריו ובא לו לפניו חייב. שנתכוון לשמירה פחותה ובא לו שמירה מעולה. מתניתין כמאן דאמר בשם אחד נחלקו וכדעת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. ברם כמאן דאמר בשני שמות נחלקו, כאן בשם אחד הוא ופשיטא שהוא חייב לדעת כולם. _{וקשה שהרי מרישא משמע שבשני שמות נחלקו וסתם לן כ°רבי יהושוע רבי יהושע בן חנניה שפוטר ובסיפא משמע שבשם אחד נחלקו וסתם לן כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שמחייב} אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. תניין אינון ומי ששנא את הרישא לא שנא את הסיפא. דלמאן דאמר בסיפא חייב, אף ברישא חייב. ולמאן דאמר ברישא פטור אוף בסיפא פטור: תנן, באמת אמרו, האשה החוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה חייבת, שכן ראוי להיות חוזר . אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. כל מקום שאמרו באמת, הלכה למשה מסיני

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה ה

מתני’: המוציא ככר ברשות הרבים חייב. ^י_חהוציאוהו שנים פטורין. ^י_טלא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר. ^י_יהמוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי. פטור אף על הכלי, שהכלי טפילה לו. את החי במיטה, פטור אף על המיטה, שהמיטה טפילה לו. את המת במיטה חייב. וכן ^י_יאכזית מן המת, וכזית מן הנבילה, וכעדשה מן השרץ, חייב. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סג עמוד ב]

גמ’: תנן, הוציאוה שנים פטורים. מאי טעמה? דכתיב בעשותה. היחיד שעשה חייב. שנים שלשה שעשו פטורין. רבי יושיע דרומיא רבי יושיע דרומיא° אמר קומי רבי יסא רבי אסי° בשם רבי אחא רב אחא°. קני גרדי שהוא קל, אם הוציאוהו שנים, °רבי רבי יהודה הנשיא פוטר, °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון מחייב. אמר לו °רבי רבי יהודה הנשיא, כך שמעתי מאביך שנים שעשו פטורין. אמר לו. שמשתי את אבא עומדות, מה שלא שמשתו ישיבות. ו°רבי רבי יהודה הנשיא תלמידיה ד°רבי שמעון בר יוחאי רבי שמעון בר יוחאי הוי? לא תלמידיה ד°רבי יעקב בר קודשי רבי יעקב בר קודשי הוה? אלא כך אמר ליה. שמשתי את אבא עומדות, מה שלא שמשת את רבך ישיבות. כשהיה °רבי אלעזר בי רבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון נכנס לבית הוועד, היו פניו של °רבי רבי יהודה הנשיא מקדירות, שהיה °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון מביישו בהלכה. אמר ליה אביו ויאות. זה ארי בן ארי. אבל אתה ארי בן שועל. מן דמך °רבי אלעזר ברבי שמעון רבי אלעזר ברבי שמעון, שלח °רבי רבי יהודה הנשיא תבע לאיתתיה. אמרה ליה. כלי שנשתמש בו קדש ישתמש בו חול? תנן, הוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי. שהכלי טפלה לו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . הדא דאת אמר, בצריכין לכיליין. כגון ^י_יבאילין תותייא _{תותים שללא הכלי יהיו נמעכין.} אבל אם אינן צריכין לכיליין והוציא הכלי לצורך דבר אחר, חייב אף על הכלי: תנן, את החי במיטה, פטור אף על המיטה. דחייא טעין גרמיה. את המת במיטה חייב. וכן כזית מן המת, וכזית מן הנבילה, וכעדשה מן השרץ, חייב. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר. לא כן תני, אף ריח רע כל שהוא. ואמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, אף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה בה. ותני, מודה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי באיסורי הנייה. ובמת יש גם איסורי הנאה וגם ריח רע ולמה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מתיר? אמר רבי יודן רבי יודן°. תיפתר במת עובד כוכבים ומזלות ושאין בו ריח רע, והוציאו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

8 י_ח מיי' פ א' מהל' שבת הלכה ט"ו:

9 י_ט מיי' פ א' מהל' שבת הלכה ט"ז:

10 י_י מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה כ"ח:

11 י_יא מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה י"ח:

[ע"ב]

12 י_יב מיי' פ י"ח מהל' שבת הלכה כ"ח:

-----------------------------------דף סד

תלמוד_ירושלמי_מאיר_מסכת_שבת_דף_סד.ogg

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סד עמוד א] לכלבו. תני, הוציא חצי זית מן המת, וחצי זית מן הנבילה, ופחות מכעדשה מן השרץ, חייב. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר מה טעמון דרבנן? שהיה כזית וכשהוציא חצי כזית כבר נתמעטה הטומאה _{ואף בפחות מכשיעור חשוב.} מה טעמא ד °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי דפטר? כההיא דרבי יודן רבי יודן° דאמר תיפתר במת עובד כוכבים ומזלות ושאין בו ריח רע והוציאו לכלבו

ירושלמי שבת, פרק י, הלכה ו

מתני’: ^י_יגהנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו. וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו. וכן הגודלת, וכן הכוחלת, וכן הפוקסת. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מחייב חטאת, וחכמים אומרים משום שבות. ^י_ידהתולש מעציץ נקוב חייב, ושאינו נקוב פטור. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר בזה ובזה:

גמ’: תנן, הנוטל צפרניו זו בזו, או בשיניו. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא° . במה פליגין? בשנטלן הוא. אבל אם נטלן אחר, מאוסין הן שאינו יכול לנוטלן יפה ואין זה כדרכו ופטור. מה טעם דברי חכמים שפטרו אפילו נוטל לעצמו? רבי אחא רב אחא° ורבי נחום רבי נחום° אמרו בשם רב רב (אמורא)° לדעת חכמים, ^י_טולעולם אינו חייב עד שיטלנו בקרסטל _{מספרים.} אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°. ^י_טזהגודלת _{קולעת שערות} חייבת משום בונה. ואתיא כההיא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי בנייה רבי בנייה°. באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא. אמר רבי זעירא רבי זעירא°. לא מסתברא שחייב משום בונה, אלא משום אריג. מחלפא שיטתיה דרבי זעירא רבי זעירא°? דתמן אמרו רבי זעירא רבי זעירא° ורבי חייא רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ^י_יזהקולע שלש נימין באדם, חייב משום אריג. ואמר רבי זעירא רבי זעירא°. למה משום אורג ולא משום טווה? וכי אריג הוא? והכא הוא אמר הכין שקולע חייב משום אורג? לא קשיה כאן במרובה _{חייב משום אורג} וכאן במועט _{חייב משום טווה.} הדא דאת אמר שקולע דינו כאורג וחייב זה רק בקולע שער לאדם. אבל בבהמה פטור, דאין נוי לבהמה. כהדא דתני העושה פסיקא _חגורה לילבב _{לקשור תחת לב הבהמה} לישפר _לנוי או להדיק בה את המרצופין _{שקים שקשורים בצדי החמור} לתלותה בצואר בהמה טהור. _{רואים שלא שייך נוי בבהמה.} הדא דאת אמר, בפשוטין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף סד עמוד ב] אבל במקופלין ועשוין לקבל כשק, בין באדם בין בבהמה טמא. ^י_יחהכוחלת חייבת משום כותבת. הפוקסת חייבת משום צובעת. תנן, התולש מעציץ נקוב חייב, ושאינו נקוב פטור. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פוטר בזה ובזה. יצחק בר אוריון יצחק בר אוריון° אמר. מה פליגין? בשלא תלש כנגד הנקב. אבל אם תלש מכנגד הנקב, אף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מודה שחייב. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. היה כולו בארץ, ונקב חוץ לארץ מהו? האם הולכים אחר מקום הנקב ופטור ממעשרות. או אחר העציץ וחייב? אשכחת אמר. מה דצריכא לרבי ירמיה רבי ירמיה°, פשיטא ל יצחק בן אוריון יצחק בן אוריון° שאמר שזו המחלוקת בין חכמים ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. תני, אין בין עציץ נקוב לשאינו נקוב, אלא הכשר זרעים בלבד. רק אילין אינון? והא אית לך חורניין. ^י_יטעציץ נקוב מקדש בכרם, ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם. עציץ נקוב ^י_כאינו מכשיר את הזרעים. ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים, התולש מעציץ נקוב חייב ומשאינו נקוב פטור? רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר לה סתם, רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° מטי בה בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° . מתניתין °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי היא. שסובר שאין הבדל בין עציץ נקוב לשאינו נקוב. ומודה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בהכשר זרעים שאינו מכשיר. מאי טעמא? התורה ריבת בטהרת זרעים מאי טעמא? דכתיב (ויקרא שמיני יא לז) וכי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע וגו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

13 י_יג מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' ש"מ סעיף א':

14 י_יד מיי' פ ח' מהל' שבת הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' של"ו סעיף ז':

15 י_טו מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה ח':

16 י_טז מיי' פ כ"ב מהל' שבת הלכה כ"ו, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"ו:

17 י_יז מיי' פ ט' מהל' שבת הלכה י"ט:

[ע"ב]

18 י_יח מיי' פ כ"ג מהל' שבת הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ש"ג סעיף כ"ה:

19 י_יט מיי' פ ה' מהל' כלאים הלכה כ"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף י"ז, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף א':

20 י_כ מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה ט', מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה י':

הדרן עלך פרק המצניע