ביאור:יאש
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
יאוש = ויתור סופי
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: יאש
השורש " יאש ", בלשון המקרא ובלשון התלמוד, מציין עזיבה וויתור מוחלט על תקוה או על מעשה:
- (שמואל א כז א): "ויאמר דוד אל לבו 'עתה אספה יום אחד ביד שאול; אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים, ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל, ונמלטתי מידו'"= אם אברח לחו"ל, שאול יעזוב אותי ויוותר על התקוה למצוא אותי.
- (ישעיהו נז י): "ברב דרכך יגעת, לא אמרת נואש ; חית ידך מצאת, על כן לא חלית"= למרות שדרכך הרעה הביאה לך רק עייפות, לא עזבת ולא וויתרת עליה ( פירוט ).
- (ירמיהו ב כה): "מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך"= הנביא מבקש מישראל שתעזוב ותוותר על דרכה הרעה, הגורמת לה רק מחסור וצמא; או: ישראל אומרת שהיא עוזבת ומוותרת על עבודת ה' ( פירוט ).
- (ירמיהו יח יב): "... 'שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם!' ואמרו 'נואש, כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה'"= בני ישראל עוזבים ומוותרים על הסיכוי לחזור בתשובה.
- (איוב ו כו): "הלהוכח מלים תחשבו, ולרוח אמרי נאש"= איוב קורא לעצמו "נואש" כי הוא עזב וויתר על הסיכוי שמצבו ישתפר.
-
- (קהלת ב כ): "וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש"= שכנעתי את לבי לעזוב ולוותר על התקוה שאזכה ליהנות מעמלי.
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-05-26.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יאוש - ויתור סופי
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yaj