ביאור:חמר = יין

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: חמר = יין

המילה חמר נזכרת כמה פעמים בקשר ליין או ענבים:

דברים לב יד: " "חמאת בקר וחלב צאן, עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים, עם חלב כליות חטה, ודם ענב תשתה חמר" "
ישעיהו ה י: " "כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חמר יעשה איפה" "
ישעיהו כז ב: " "ביום ההוא, כרם חמר ענו לה" "
תהלים עה ט: " "כי כוס ביד ה', ויין חמר מלא מסך ויגר מזה..." " ( פירוט )

וגם בארמית, למשל:

דניאל ה א: " "בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף, ולקבל אלפא חמרא שתה" "
עזרא ו ט: " "ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא, חנטין מלח חמר ומשח..." "

המפרשים נחלקו באשר למשמעות המדוייקת של מילה זו:

א. סוג של יין

1. יש אומרים שזה פשוט תואר של כבוד ליין משובח בטעמו (רש"י דברים לב, מצודות תהלים עה) .

2. יש אומרים שהכוונה ליין שתסס והעלה קצף, כמו בפסוק:

תהלים מו ד: " "יהמו יחמרו מימיו, ירעשו הרים בגאותו סלה" " - כמו שהמים בים הסוער תוססים ומעלים קצף, כך גם סוגים מסויימים של יין יוקרתי (אבן שושן בקונקורדנציה שלו, 'דעת מקרא' תהלים עה) .

3. ייתכן שהכוונה ליין אדום - בערבית חמרה = אדום;

4. וייתכן שהמילה "חמר" בכלל לא מתארת את סוג היין אלא את כמותו - המילה "חמר" מציינת כמות גדולה:

שמות ח י: " "ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ" "
במדבר יא לב: " "ויקם העם... ויאספו את השלו, הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה" "
שופטים טו טז: " "ויאמר שמשון 'בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש'" "

וגם יחידת מידה מסויימת המודדת כמות גדולה:

ויקרא כז טז: " "ואם משדה אחזתו יקדיש איש לידוד והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף" "

לפי זה, ייתכן שגם בפסוקים שהבאנו למעלה, הכוונה לכמות גדולה של יין:

דברים לב יד: " "ודם ענב תשתה חמר" " - מכל ענב אפשר לעשות כמות גדולה של מיץ ויין (תרגום יונתן) .
ישעיהו ה י: " "כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת, וזרע חמר יעשה איפה" " - זרע בכמות גדולה יעשה תבואה בכמות קטנה (הכוונה כנראה לזרע של חיטה, לא של יין).
ישעיהו כז ב: " "ביום ההוא, כרם חמר ענו לה" " - כרם שעושה כמות גדולה של יין;
תהלים עה ט: " "כי כוס ביד ה', ויין חמר מלא מסך ויגר מזה..." " - כוס עם כמות גדולה של יין, היין לא נגמר למרות שה' שופך ממנה ומשקה את כל העולם (ראו מלבי"ם) ;

גם את הפסוקים הקשורים למים בים אפשר לפרש באותו אופן - לא שהמים תוססים, אלא שהם מעלים גלים גדולים:

אולם, בארמית ידוע שהמילה " חמרא " משמעה יין, ולא דווקא בכמות גדולה; ולכן הפירושים שהצענו בסעיף א מסתברים יותר.

ראו גם: חמרמר

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-25.

מאת: רמי ניר

האמת מתבררת באמצעות הניקוד:

"וְאַף כִּי-הַיַּיִן בֹּגֵד" - בֹּגֵד = אדום (חבקוק ב' 5)

"דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים" - חֹמֶר = אדום (חבקוק ג' 15)

"וְזֶרַע חֹמֶר יַעֲשֶׂה אֵיפָה -" חֹמֶר = חופן (ישעיה ה' 10)

"וְדַם-עֵנָב תִּשְׁתֶּה-חָמֶר -" חָמֶר = במידה (דברים לב' 14)

"כִּי כוֹס בְּיַד-יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ" - חָמַר = משובח (תהלים עה' 9)

"וַיִּצְבְּרוּ אֹתָם חֳמָרִם חֳמָרִם" - חֳמָרִם = ערמות (שמות ח' 10)

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xmr1