ביאור:חג מתן תורה הוא חג הקציר?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בעוד יומיים נחגוג את היום ה-6 בחודש ה-3 (ו בסיון). לפי דברי חז"ל, ביום זה קרו שני דברים שונים לחלוטין:

  • מעמד הר סיני: בספר שמות נאמר שבני ישראל הגיעו להר סיני "בחודש השלישי". חז"ל פירשו שהכוונה לראש החודש, ומחישוב מספר הימים שעברו באותו פרק, הגיעו למסקנה שמעמד הר סיני היה חמישה ימים לאחר מכן, כלומר ו בסיון (ראו תאריכים ליד הר סיני ). לכן היום הזה נקרא חג מתן תורה.
  • סיום ספירת העומר: בספר ויקרא נאמר, שאחרי שמתחילים לקצור את קציר הארץ, יש להקריב קרבן עומר שעורים "ממחרת השבת", ומאותו יום יש לספור שבעה שבועות שלמים, ולהקריב לחם מביכורי הקציר. גם בספר דברים נאמר שיש לספור שבעה שבועות "מהחל חרמש בקמה", ואז לחגוג את "חג השבועות". חז"ל פירשו שה"שבת" הנזכרת בספר ויקרא היא למעשה חג ראשון של פסח, ולכן שבעת השבועות מסתיימים בדיוק בתאריך ו בסיון. מכיוון שהחג הזה מציין את סיום תקופת הקציר, הוא נקרא גם חג הקציר.

אולם, בתורה אין כל זכר לכך שהאירועים הללו קשורים זה לזה! מעמד הר סיני מקושר לחודש מסויים - החודש השלישי, בעוד שחג הקציר לא מקושר לחודש כלשהו אלא רק לספירה של שבעה שבועות מתחילת הקציר (ראו לאן נעלם חג הקציר / יצחק דבירה, בלוג תפוז ).

התמיהה מתחזקת כאשר קוראים בספר היובלות - ספר המתאר בפירוט תאריכים של אירועים שונים הנזכרים בתורה. לפי ספר זה:

  • מעמד הר סיני היה, כנראה, ביום ה-15 לחודש ה-3. כבר בתחילת הספר מסופר, שמשה עלה אל ה' "בחודש השלישי בשישה עשר בו" ( פרק א ), ולפי התורה זה היה יום אחרי מעמד הר סיני, ומכאן שמעמד הר סיני היה ביום החמישה עשר. גם בריתות נוספות בין ה' לבין האדם נכרתו באותו חודש:
  • נוח ובניו יצאו מהתיבה "בראש החודש השלישי", ה' כרת עמם ברית, והם "נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר", ולזכר אותה שבועה "לכן חרות החוק על לוחות השמים, כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה, לחדש את הברית בכל שנה ושנה" ( פרק ו ).
  • ה' דיבר עם אברם "בראש החודש השלישי" וציווה עליו לכרות ברית בין הבתרים, והברית נכרתה "בחצי החודש".
  • בשנה שלאחר ברית בין הבתרים, "בחודש השלישי בחצי החודש עשה אברם חג בכורי הקציר".
  • כמו כן, מקטעים של מגילות גנוזות שהתגלו במדבר קומראן עולה, שאחד הזרמים בעם ישראל נהג לספור את "ספירת העומר" החל "ממחרת השבת" שאחרי שביעי של פסח, ולפי לוח השנה שלהם חג הפסח חל תמיד ביום רביעי, ולכן "ממחרת השבת" יצאה תמיד ב-כ"ו בניסן, והיום החמישים חל תמיד ב-ט"ו בסיון, בהתאם לתאריכים של ספר היובלים.

התאריך של ספר היובלים שונה מהתאריך של חז"ל, גם בחישוב של זמן מתן תורתנו, וגם בחישוב של חג ביכורי הקציר, אבל הם מסכימים ששני האירועים הללו חלים בדיוק באותו תאריך. זאת, למרות שבתורה לא נזכר כלל שיש קשר ביניהם!

"דיונם של חז"ל לגבי התאריך שבו ניתנה תורה מצוי בסוגיה במסכת שבת (פו ע"ב - פח ע"א), ונאמרו בו שתי דעות: לדעת חכמים בו' בסיוון, ולדעת ר' יוסי בז' בו. בסוגיה זו לא נידונה השאלה בשום זיקה לחג השבועות. מאידך, דיונם של חז"ל במועדו של חג השבועות נעשה במסכת מנחות (סה ע"א - סו ע"א), ושם נקבעה תחולתו ביום החמישים לאחר מחרת יום טוב ראשון של פסח (דהיינו ה, ו או ז בסיוון). בסוגיה זו לא נידונה השאלה בשום זיקה ליום מתן תורה. אולם ראה זה פלא: צירוף מסקנותיהם של שני הדיונים הללו מקרב את חג השבועות לתאריך יום מתן תורה עד כדי זיהוי גמור או מרחק של יום-יומיים....פילון ויוסף בן מתתיהו, שחיו בסוף ימי בית שני, אינם יודעים כלל על קשר בין חג השבועות לבין מתן תורה. וכבר הזכרנו כי הסוגיה העוסקת בזמן מתן תורה אינה קושרת זאת בחג השבועות, ואילו הסוגיה העוסקת בזמנו של חג השבועות אינה קושרת זאת לשאלת זמן מתן תורה. לכך יש להוסיף עוד שקריאת התורה בחג השבועות על פי המשנה (מגילה ל ע"ב) אינה קושרת רגל זה למתן תורה והדבר כן רק בברייתא (המובאת שם לא ע"א ומקבילה בתוספתא)." ( הרב אלחנן סמט על פרשת אמור )

מניין הגיעו למסקנה ששני החגים הללו הם למעשה אותו חג? ואם זה אותו חג - מדוע הקשר ביניהם לא נזכר בתורה?

מקורות ופירושים נוספיםעריכה


תגובותעריכה

בספר היובלים כתוב: [משה בהר סיני] " (א) ויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו , וידבר אל משה לאמור. (ב) 'עלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם'. (ג) ויעל משה אל הר האלוהים, וישכון כבוד ה' על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן. (ד) ויראה את כבוד ה' כאש אוכלת על הר סיני, בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה על פי ה' אשר אמר אליו 'עלה אל ראש ההר'.(ה) ויהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה' את אשר היה ואת אשר יהיה. (ו) וילמדהו את חלקת הימים על פי התורה והעדות לאמור. "

[1]

חג שבועות הנופל בכסה ליום חגנו לאמור כשהירח מכוסה במחצית החודש אז יוצא שחג השבועות חג הקציר הוא זמן מתן תורה

-- daian moshe, 2011-06-06 08:33:55

מקורותעריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-06-06.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/mtntora