ביאור:שבועות - משמעויות שמותיו של החג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בס"ד ו' סיון התשס"ו

' מבוא : '

חג השבועות הוא הרגל השני מתוך שלשת הרגלים , ' אך להבדיל מחג הפסח וחג הסוכות , ' חג השבועות נחוג יום אחד בלבד , ' משום שחג השבועות הוא יום המרוכז לאמונה , ' לקדושה ולחיזוק מידת הבטחון בה ' ' יתברך . ' וכן מצאנו שחג השבועות מכונה בתורה בשלשה כינויים שונים : חג הקציר (שמות, כ"ג, ט"ז) , יום הביכורים (במדבר, כ"ח, כ"ו) וחג השבועות (דברים, ט"ז, י') , משום ששמותיו השונים של חג השבועות מעידים על מורכבותו ותכליתו של חג השבועות . כלומר , לכל אחד משמותיו של החג ישנה משמעות לגבי האדם , הזמן והמקום , דהיינו , חגיגות הקציר והביכורים נערכו במקדש בירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים , ע " י ציבור מצומצם בלבד , לעומת זאת חג השבועות נוהג בכל עת , ובכל מקום וע " י כלל ישראל , משום ששמו נקרא על שם סיום ספירת העומר . התורה אינה מכנה את חג השבועות בשם " חג מתן תורה ", משום שבניגוד ליתר שמותיו של החג ארוע מתן תורה הוא מעבר למקום ומעבר לזמן , כי התורה היא אינסופית והיא מתחדשת מידי יום ביומו , ואף ציוויה הם לכלל האנושות , וגם בתוכה נכללים כל החגים והזמנים , לפיכך לא ניתן לצמצם את חגיגת מתן התורה ליום אחד בלבד . על כן נאמר בתורה שאת יום מתן התורה האדם מישראל צריך לחוש בכל יום , שנאמר : " היום הזה ' ה ' אלהיך מצוך ", והרש " י פירש : " בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם " ( דברים , כ " ו , ט " ז ) . ' ולא זו בלבד , ' אלא שבכל יום האדם מישראל צריך להתכונן לתורה שהוא עתיד לקבל בקרוב , ' כאמור בפירוש הרש " ' י על הפסוק : " ' ביום הזה ' באו מדבר סיני ', ' בראש חודש ... ' מהו ' ' ביום הזה '?, ' שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו " ' ( שמות , י " ט , א ') . ' כלומר , ' כבר בר " ' ח סיון עוד בטרם שהתורה נתקבלה נקבע : ' שבכדי שדברי התורה יהיו בעיני עם ישראל כחדשים כאילו התקבלו היום , ' יש צורך בהכנה מוקדמת בטרם קבלתם . ' לפיכך למרות שיום קבלת תורה אירע ביום ז ' ' בסיון שהוא יום לאחר חג השבועות , ' בכל זאת חג השבועות מכונה גם בשם " ' זמן ' מתן תורתינו " ' , ע " ש ההכנה שקדמה ליום קבלת התורה . כלומר , לכינויי חג השבועות ישנם משמעויות עמוקות , על כן התורה מכנה את חג השבועות שנחוג יום אחד בלבד בשלושה כינויים שונים : חג הקציר , יום הביכורים , וחג השבועות , וחז " ל הוסיפו לחג עוד שני כינויים : עצרת , וזמן מתן תורה , משום שכל אחד משמותיו של חג השבועות נועד להביע את האופי השונה של החג , לפיכך יש להתבונן בהבדלים ובמשמעותם של חמשת כינויי חג השבועות , ובאופן צירופם ליום אחד , כפי שמפורט להלן :

תאריך חג השבועות – אינו קשור לקידוש החודש משום שהתורה היא מעל הזמן .

חג הקציר – קרבן שתי לחם החיטים בבית המקדש וחג לחקלאי התבואה ולעם ישראל .

יום הבכורים – הבאת מנחת הביכורים בבית המקדש וחג לחקלאי עצי הפרי ולעם ישראל .

מצות מקרא ביכורים – הוקרה לה ' יתברך על כל מעשיו עם כלל עם ישראל בכל הדורות .

עצרת – יום הדין על פירותיו של האדם .

חג שבועות – חג התעלות רוחנית לכלל ולפרט מעם ישראל בכל מקום ובכל זמן .

חג מתן תורה – חג לשומרי מצוות התורה ביום מתן התורה .

יום מתן תורה ויום קבלת התורה – ו ' בסיון הוא יום מתן תורה וקבלתה הוא ביום ז ' בסיון .

ערבות הבנים – ש רשרת הדורות אחוזה בשרשרת ערבות הבנים מיום קבלת התורה ועד היום .

' תאריך חג השבועות : '

התורה לא נתנה לחג השבועות תאריך מדויק הקשור לקידוש החודש , ' וזאת בניגוד ליתר המועדים אשר תאריכיהם נכתבו בתורה במפורש , ' כגון : ' באחד לחודש הראשון – ראש השנה , ' בעשור – יום הכיפורים , ' וכו ', ' התורה קבעה רק שזמן חג השבועות הוא ביום החמישים מיום הקרבת קרבן העומר בט " ' ז בניסן , ' לפיכך חג השבועות יכול לחול בין יום ה ' ' לבין יום ז ' ' בסיון , ' משום שמועדו תלוי בראית הלבנה , ' אשר לפיה נקבע אם החדשים ניסן ואייר מעוברים או לא . ' וכן מצאנו שחז " ל נחלקו בענין התאריך המדויק של יום מתן תורה , כמובא בגמ ': " כי פליגי בקביעא דירחא , רבי יוסי סבר : בחד בשבא איקבע ירחא ... ורבנן סברי : בתרי בשבא איקבע ירחא " ( שבת , פו :) . ' אולם בימינו שאין מקדשים את החודש ע " ' פ הראיה , ' חג השבועות חל תמיד ביום ו ' ' בסיון , ' משום שחודש ניסן הוא תמיד מלא וחודש אייר הוא תמיד חסר , ' כמו כן לוח השנה שבימינו מסודר כך שיום חג השבועות לא יחול בשבת , ' למרות הנאמר בגמ ': " ודכולי עלמא בשבת ניתנה ' תורה לישראל " ( שבת , פו :) . ' לפיכך התורה לא קבעה תאריך קבוע לחג השבועות , ' משום שבחג השבועות ניתנה לעם ישראל התורה אשר היא מעל לזמן , ' ובכך התורה רמזה כי אין זמן מוגבל לחגיגת מתן תורה , ' כפי שנאמר : " היום הזה ' ה ' אלהיך מצוך ", והרש " י פירש : " בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית עליהם " ( דברים , כ " ו , ט " ז ) , ' וכן נאמר : " ' פקודי ה ' ' ישרים משמחי לב " ( תהלים , י " ט , ט ') , דהיינו , התורה משמחת בכל עת .

נמצאנו למדים כי יום חג השבועות קשור רק ליום חג הפסח , ' לפיכך החת " ' ס שאל : ' מדוע עושים " ' יום טוב שני של גלויות " ' בשבועות ?, ' הלא בכל המועדות התקינו תקנה זו מחשש ששלוחי בית הדין לא יספיקו להגיע , ' ולהודיע אם ראש החודש הקודם היה מעובר , ' אך מאחר ובחג השבועות כלל לא זקוקים לדעת מתי היה קידוש החודש , ' לפיכך לכאורה אין צורך ביום טוב שני של גלויות ?!, ' החת " ' ס השיב : ' כי חז " ' ל לא חילקו בתקנתם , ' משום שאם חז " ' ל היו קובעים שחג השבועות הוא חג יוצא דופן , ' ישנו חשש שאנשי הגלויות לא יבינו את טעם ההבדל בין חג השבועות ליתר המועדים , ' וע " ' י כך הם יבואו לידי זילזול בשאר " ' יום טוב שני " ' של המועדים החל בגלויות . נלענ " ד כי תשובת החת " ס תמוהה : " וכי בשופטני (שוטים) עסקינן "? (ב"ב, ז.) , הלא גם בגלויות סופרים את ספירת העומר החל מיום ט " ז בניסן , ועוד , מדוע עם ישראל הנמצאים בארצות הגלות , ' מתחילים לספור את ספירת העומר ביום טוב השני של פסח הנוהג במקומותיהם , ' למרות האמור בתורה " ' ממחרת השבת ", ' דהיינו , ' במוצאי חג הפסח ?, ' ועוד , ' התורה קבעה שזמן חג השבועות הוא ביום החמישים מיום מהקרבת קרבן העומר בט " ' ז בניסן , ' א " ' כ מדוע חוגגים בגלויות את " ' יום טוב שני " ' של חג השבועות ביום החמישים ואחד ?. ' נלענ " ד להשיב כי כפילותו של יום מתן תורה לאנשי הגלויות , נועד להודיע כי דעת התורה אינה נוחה מכך שעם ישראל שרויים בגלויות , משום שהגלות היא עונש גשמי ורוחני , לפיכך משכנם של עם ישראל בגלויות מונע מהם מלקיים את כל מצוות התורה בשלמות , כי רק בארץ ישראל ניתן לקיים את כל מצוות התורה בשלמות , ובמיוחד את המצוות הקשורות לארץ . וכן מצאנו כי אף בארצות הגלות , זמנה של " ' השבת " ' הקובעת לענין ספירת העומר , ' היא זמנה של השבת שבארץ ישראל בלבד . ' על כן אף חג השבועות הוא ביום שבו חל יום החמישים לספירת העומר בארץ ישראל . ' אך חז " ' ל תיקנו לעם ישראל הנמצאים בארצות הגלות שהם יחגגו את חג השבועות יומיים , ' משום " ' ספיקא דיומא ", ' דהיינו , ' למרות שחג השבועות מן התורה הוא רק יום אחד , ' חז " ' ל החמירו עם אנשי הגולה ע " ' מ לזרזם לעלות לארץ ישראל , ' בכדי שהם יזכו לחגוג את חג השבועות יום אחד בלבד כפי שהתורה ציוותה . ' וכן נאמר במדרש ( מד " ר , ויקרא , כח , ג ) : " ' תני רבי חייא : ' ' שבע שבתות תמימות תהיינה ', ' אימתי הן תמימות ?, ' בזמן שישראל עושין רצונו של מקום ", ' ' דהיינו , ' רק כשעם ישראל מתגוררים בארץ ישראל , ' הם מקיימים את הנאמר במצות ספירת העומר : " ' וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה . ' עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום " ' ( ויקרא , כ " ג , ט " ו - ט " ז ) . ' לפיכך חגיגת " ' יום טוב שני " ' של חג השבועות בגלויות שבימינו , ' הוא אינו בבחינת " ' פרס ", ' אלא זו תקנת חז " ' ל שנועדה לתת לעם ישראל הנמצאים בארצות הגלות יום " ' עצרת " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') ' נוסף , ' בכדי שהוא יהיה להם ליום המוקדש למחשבה לעלות מיד לארץ ישראל , ' ע " ' מ להתקדש ולהתקשר עם התורה ומצוותיה , ' משום ארץ ישראל היא איננה רק מקום למגורים , לאכילה ולינה , אלא ארץ ישראל היא ארץ הקודש , ומקום להתקשרותם של בני ישראל עם הארץ והתורה ומצוותיה .

' חג הקציר ' :

חג השבועות נזכר לראשונה בתורה בכינוי " חג הקציר ", שנאמר : " וחג הקציר ' בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה " (שמות, כ"ג, ט"ז) , ונאמר : " וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים ' " (שמות, ל"ד, כ"ב) . כלומר , שמו הראשון של החג נקרא בתורה בשם : " חג הקציר " , ע " ש קצירת החיטים לקרבן שתי הלחם אשר עם ישראל הקריבו בחג השבועות בזמן שבית המקדש היה קיים . השם " חג הקציר " מבטא תוכן עליון עבור חקלאי התבואה וצרכני החיטה , משום שתחילת תקופת קציר החיטים היא תקופה של שמחה לחקלאים , אשר הם זרעו בדמעה ובתקופה זו הם זוכים לקצור ברינה , דהיינו , בתקופה זו החקלאים חשים הרגשה טבעית של שמחה הפורצת מן הלב , על כל השפע וההצלחה של היבולים , ובעקבות זאת גדלה אמונתם ואהבתם לה ' יתברך משיב הרוח ומוריד הגשם , על אשר הוא הוסיף ונתן כוח לזרעים ולצמחים לגדול ולהשלים את בישולם . בעת ההרגשה הטבעית של השמחה הכלכלית והגשמית , התורה ציוותה לקדש את השמחה הטבעית ע " י חגיגת " חג הקציר ", כפי שנאמר : " וחג הקציר ' בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה " (שמות, כ"ג, ט"ז) , " וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים ' " (שמות ל"ד, כ"ב) . כלומר , התורה מצווה על החקלאי אשר היה טרוד בעבודתו בכל השנה , לקדש את עבודת החקלאות ולהעלותה לדרגת מצוה , ע " י איסור אכילת התבואה החדשה עד לחגיגת הקרבת שתי הלחם בחג השבועות . הצמדת חג הקציר לחג מתן תורה מבטאת את הקשר אשר קיים בין התורה לחיטים , כפי שאמר רבי אלעזר בן עזריה : " אם אין קמח אין תורה , אם אין תורה אין קמח " (אבות, פ"ג, י"ז) , דהיינו , ראב " ע הקדים את הקמח לתורה , כשם שהתורה הקדימה את שם חג הקציר ליתר שמותיו של יום מתן תורה .

וכן מצאנו שהנפת לחם החיטים בחג השבועות מסמל גם את העליה לדרגת אדם , דהיינו , הנפת לחם השעורים בתחילת ספירת העומר מבטאת את מדרגת הבהמיות , והנפת לחם החיטים בחג שבועות לאחר סיום ספירת העומר , מסמלת את העליה לדרגת אדם . למרות שמנחת העומר בפסח היתה באה ממצה ללא שאור אשר הוא מסמל את יצה " ר , ושני הלחם בחג השבועות היו באים מחמץ הכולל שאור המסמל את יצה " ר , כמובא במשנה : " כל המנחות באות מצה , ' חוץ מחמץ שבתודה , ' ושתי הלחם , ' שהן באות חמץ " ' ( מנחות , פ " ה , א ') . ' הבדל שבין מצת מנחת עומר השעורים לבין חמץ מנחת לחם החטים , ' נועד ללמדנו כי בעת יציאת מצרים עם ישראל היו בדרגה הנמוכה של מ " ' ט שערי טומאה , ' לפיכך היה עליהם לבער את יצה " ' ר מתוכם כליל , ' על כן מנחת השעורים היתה ממצה כשרה ללא חמץ . ' אולם כשעם ישראל התעלו ממ " ' ט שערי טומאה ע " ' י ספירת העומר , ' ובגין כך הם קבלו את היכולת להתמודד עם יצה " ' ר ולצרפו לעבודת ה ' ' יתברך , ' במצב זה עם ישראל נצטוו להביא בחג השבועות את מנחת שני הלחם דווקא מחמץ . ' וכן מצאנו שבפסח שני " ' חמץ ומצה עמו בבית " ' ( פסחים , צה .) , ' דהיינו , ' משום שעם ישראל התעלו כ " ' ט ימים בספירת העומר , ' וע " ' י זה נוצר בהם הכוח הרוחני להתמודד עם יצה " ' ר . '

נמצאנו למדים כי עבודת ה ' ' המעולה היא : ' כאשר האדם מישראל רותם גם את תכונות היצר הרע שבו לעבודת ה ' ' יתברך , ' כמובא במשנה : " ' בכל לבבך ', ' בשני יצריך : ' ביצר טוב וביצר רע " ' ( ברכות , פ " ט , ה ') , ' וכן מובא בגמ ': " ' הקב " ' ה אמר להם לישראל : ' בני , ' בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין , ' ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו " ' ( קידושין , ל :) . ' לפיכך משמעות כפילות השמות : חג הקציר וחג מתן תורה , מבטאת את הקשר אשר קיים בין התורה לחמץ החיטים , דהיינו , ע " מ להתגבר על יצה " ר יש צורך לצרף את החומרנות עם הרוחניות , כמובא במדרש : " ' שהעליונים אין יצר הרע מצוי בהן אמירה אחת דיה להם , ' שנאמר : ' ' בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא ', ' אבל התחתונים שיצר הרע מצוי בהן בשתי אמירות , ' והלואי יעמדו " ' ( ילק " ש , ויקרא , כ " א , תרכו ) , ' לפיכך צרוף חג הקציר עם יום קבלת התורה , ' נותן לעם ישראל את היכולת להתגבר על יצה " ' ר ואף לצרפו לעבודת ה ' ' יתברך . '

' יום הביכורים : '

התורה מכנה את חג השבועות גם בשם " יום הביכורים ", שנאמר : " וביום הבכורים ' בהקריבכם מנחה חדשה לה '' בשבעתיכם " (במדבר, כ"ח, כ"ו) . כלומר , שמו השני של חג השבועות הוא : " יום הביכורים ", ע " ש הבאת לחם הביכורים לכהן בזמן שבית המקדש היה קיים , וגם ע " ש יום תחילת הבאת ביכורי הפירות , כמובא במשנה : " אין מביאין בכורים קודם לעצרת " ' ( ביכורים , פ " א , משנה ג ') . בנוסף לכך , השם " יום הביכורים " מבטא תוכן אמוני עליון עבור חקלאי עצי הפרי וצרכניו , משום בעצרת נידונים " ' על פירות האילן " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') . ' לפיכך בעת תחילתה של תקופת הפירות וביום תחילת הבאת הביכורים מפירות שבעת המינים לכהן , לבו של החקלאי מתמלא אמונה ובטחון בה ' יתברך , משום שה ' הוא אשר נותן את ברכתו לעצי האילן , בכדי שהם יניבו את פירותיהם בשפע לעם ישראל בהוה ובעתיד . ביום זה של ההתעלות באמונה ובבטחון בקב " ה , התורה מצווה לשלב את השמחה האנושית הטבעית בשמחה עליונה של קדושה , שנאמר : " וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה ' בשבעתיכם " (במדבר, כ"ח, כ"ו) . כלומר , ביום הדין על פירות האילן , התורה מצווה על חקלאי עצי הפרי אשר היה טרוד בעבודתו בכל השנה , לקדש את זמן עבודתו בשדות ולהעלותה לדרגת מצוות האמונה והבטחון בה ' יתברך , ע " י מצות הבאת לחם הביכורים , והתחדשות מצות הבאת הביכורים ומצות מקרא ביכורים .

וכן מצאנו כי במנחת שני לחם ביכורים שעם ישראל היו מביאים בחג שבועות לאחר ספירת העומר , נאמר : " ' ממושבתיכם תביאו לחם תנופה ' שתים ... ' והניף ' הכהן אתם על לחם הבכרים תנופה ' לפני ה '" (ויקרא, כ " ג ', י " ז, כ ') , דהיינו , הנפת שני לחם החטים בחג השבועות , מבטאת את התרוממותם של עם ישראל ע " י לימוד התורה המשולה ללחם , וכן מובא במדרש ( תנחומא , אחרי מות , י ') : " ' צפה הקב " ' ה שבית המקדש עתיד ליחרב , ' ואמר הקב " ' ה לישראל : ' כל זמן שבית המקדש קיים ואתם מקריבין קרבנות לתוכו מתכפר עליכם , ' ובזמן שאין בית המקדש קיים במה מתכפר עליכם ?, ' התעסקו בדברי תורה שהן משולין כקרבנות והן מתכפרין עליכם ... ' נמשלה תורה ללחם , ' שנאמר ( משלי , ט ', ה ') : ' ' לכו לחמו בלחמי " ' . לפיכך זמן הנפת לחם הביכורים הוא גם הזמן לתנופה ולהתחדשות רוחנית בלימוד התורה .

כמו כן , הבאת מנחת הביכורים מן החטים ע " י כלל ישראל ביום חג השבועות , היא גם סגולה לברכה גשמית של פירות האילן בעבור כלל ישראל , כמובא במדרש : " ' רבי עקיבא אומר : ' נאמר הביאו עומר בפסח שתתברך לכם התבואה , ' והביאו ביכורים בעצרת כדי שיתברכו לכם פירות האילן " ' ( סיפרי , בלק , פיסקא קנ , ר " ה , טז .) . ' וכן מצאנו ש בשעת הבאת הביכורים מפירות שבעת המינים החקלאי משתף את כלל ישראל בשמחתו הפרטית , דהיינו , בבחינת " כל ישראל ערבין זה לזה למצוות " (רש"י- ר"ה, כט.) . וכן נאמר במשנה : שבעצרת העולם נדון ' " ' על פירות האילן " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') , ' דהיינו , ' ברכת פירות האילן אינה רק עיניינו של החקלאי ופרנסתו הפרטית , אלא ברכת הפירות קשורה לכלל עם ישראל , ב דומה למעמד הר סיני אשר בו עם ישראל חנו " כאיש אחד בלב אחד " (רש"י-שמות, י"ט, ב') , שנאמר : " ויחן שם ישראל ". וכן מובא בגמ ': " ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו ', ' וכי אלישע אוכל בכורים הוה ?, ' אלא לומר לך : ' כל המביא דורון לתלמיד חכם כאילו מקריב בכורים " ' (כתובות, קה:) , ' ו כן " אמר רבי יוחנן : כל המטיל מלאי לכיס תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה , שנאמר : ' כי בצל החכמה בצל הכסף " (פסחים, נג:) . כלומר , בזמן שבית המקדש היה קיים התורה איחדה את עם ישראל באמצעות סגולת מצות מנחת הביכורים , ולאחר שבית המקדש חרב התורה מזכה את כלל ישראל להתעלות , ע " י הבאת ביכורים או דורון לת " ח . נמצאנו למדים מכאן שמצוות הבאת הביכורים ויום מתן תורה קשורים בינהם בכל הזמנים , לפיכך התורה כינתה את חג השבועות גם בשם " יום הביכורים ".

' מצות מקרא ביכורים : '

מביא הביכורים מצווה על מצות מקרא ביכורים , בעת הבאתו את הביכורים לכהן בבית המקדש . מצות מקרא ביכורים (דברים, כ', א-ט"ו) נאמרת בבית המקדש בלשון הקודש , ובה החקלאי מודה לקב " ה על כל הטובות אשר ה ' עשה לעם ישראל לדורותיו , דהיינו : על הארץ הטובה , ועל הוצאת עם ישראל ממצרים , ועל הבאת עם ישראל אל הארץ הטובה , ובסיום מקרא הביכורים החקלאי מבקש שה ' יברך את כלל עם ישראל , ואת האדמה אשר נתן לנו . נוסח מקרא ביכורים מבטא את הבעת תודתו של החקלאי לה ' יתברך על כל הטובות שה ' עם עשה כלל עם ישראל במהלך כל הדורות . כלומר , מקרא הביכורים הוא לא רק הכרת הטוב של החקלאי הישראלי לבוראו על הצלחתו האישית בשדותיו ובכרמיו , אלא מקרא ביכורים מבטא גם את הכרת הטוב על חסדי ה ' יתברך עם כל הדורות , דהיינו , הבעת תודה על החסדים שהקב " ה עשה עם כלל ישראל החל מיום ירידתו של יעקב לגלות בארם , ועד ליום הבאת הביכורים של אותו חקלאי שבכל דור ודור . לפיכך הקורא את מקרא הביכורים מחזק גם את האחדות וגם את הערבות ההדדית שבינו לבין כלל ישראל , ב דומה למעמד הר סיני אשר בו עם ישראל חנו " כאיש אחד בלב אחד " (רש"י-שמות, י"ט, ב') , שנאמר : " ויחן שם ישראל ". כלומר , תוכנו של מקרא הביכורים מאחד ומרומם את כלל ישראל , ומתקן את מדת כפיות הטובה של האדם כלפי בוראו , כפי שנאמר : " ואמרת אליו ', שאינך כפוי טובה " (רש"י, דברים, כ"ו, ג') . לפיכך " יום הביכורים " הועמד במדרגה של יום מתן תורה , משום שקיום מצות הביכורים מלמדת על הבטחון והאמונה בה ' יתברך שהוא אדון הכל , וממנו עם ישראל מקבלים גם את כל דברים הנראים לכאורה כטבעיים , כדוגמת : הצמחים , הגידולים והפירות . על כן יישום יסוד אמוני זה אשר הוא המתחדש בכל שנה ביום חג השבועות , מלמד על כך שעם ישראל קבלו את התורה אל כל תוכן חייהם השגרתי , והם מביעים את הוקרתם לקב " ה על כל מעשיו , לפיכך את יום מתן תורה הנקנית " בענוה " (אבות, פ"ו, ה') , והיא ניתנה " במים " ( מד " ר , במדבר , פרשה א , ז ) ' אשר הם מסמלים את מידת ענווה והביטול העצמי כמים היורדים מהגבוה לנמוך , ' התורה מכנה גם בשם " יום הביכורים ", אשר אף הוא מסמל את מדת הענוה שבשורש מקרא ביכורים , כפי שכתב הרמב " ם ( מורה הנבוכים , חלק ג ', פרק לט ) : " מקרא בכורים יש בו מדת הענוה כי הוא שלוקח הסל על כתפיו , ויש בו ההכרה בחסדי ה ' ונעמו , שידע האדם כי מן העבודה (עבודת ה' היא) שיזכור ימי מצוקתו בזמן שירווח לו , וענין זה מודגש בתורה הרבה ". '

' עצרת ' : '

חג השבועות מכונה במשנה גם בשם " עצרת ", דהיינו , עצרת הוא שם נוסף שחז " ל קבעו ל חג השבועות , ' כמובא במשנה : " ' בארבעה פרקים העולם נדון : ' בפסח על התבואה , ' בעצרת ' על פירות האילן " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') , ' לפיכך מובא בגמ ': " ' רבי שמעון בן אלעזר אומר : ' עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ' , ' ושבמשנה תורה קודם ר " ' ה ... ' עצרת נמי ראש השנה היא " ' ( מגילה , לא :) . ' כלומר , ' כשם שקוראים את הקללות לפני יום הדין שבראש השנה , ' כך גם קוראים את הקללות קודם חג השבועות , ' משום שגם חג השבועות הוא יום דין שבו נידונים על פירות האילן . ' לכאורה נשאלת השאלה : ' מדוע לא קוראים את הקללות לפני חג הפסח , ' הרי גם בפסח נידונים על התבואה ?, ' ועוד , ' מדוע לא קוראים את הקללות לפני ר " ' ח ניסן שהוא ר " ' ה " ' למלכים ולרגלים " ' ( ר " ה , פ " א , משנה א ) ?. ' נלענ " ' ד להשיב כי המשנה והגמ ' ' רומזות שעצרת דומה לר " ' ה לענין יום הדין , ' אשר הוא מתקיים בשניהם לכלל עם ישראל , ' משום שבעצרת כלל עם ישראל נידונים על פירות האילן ' , ' על כן " ' עצרת נמי ראש השנה היא " ' ( מגילה , לא :) . ' כלומר , ' נלענ " ' ד כי משמעות המילים : " ' פירות האילן " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') ' היא : ' הפירות של האדם שנמשל לעץ , ' שאף הוא נידון בעצרת על פירותיו , ' על כן טעם הגמ ' ' לקריאת הקללות " ' קודם עצרת ", ' הוא כטעם לקריאת הקללות " ' קודם ר " ' ה ": " ' כדי שתכלה שנה וקללותיה " ' ( מגילה , לא :) . ' לפיכך אף בעצרת האדם מישראל נידון על הפירות באפשרותו לעשות מיום חג השבועות של השנה הזאת , ' עד ליום חג השבועות של השנה הבאה , ' משום שאדם נמשל לעץ השדה , ' כי גם לאדם יש את היכולת לעשות פירות בעבודת ה ' ' כמו העץ . ' וכן מצאנו שמורכבותה של עבודת ה ' ' היא כמורכבותו של האדם , ' דהיינו , ' כשם שהאדם מורכב משורשים , ' גזע ופירות , ' כך גם עבודת ה ' ' מורכבת מהתפילה שהיא כנגד השורשים , ' ומהתורה שהיא כנגד הגזע , ' ומהמצוות שהן כנגד הפירות , לפיכך נאמר : " עץ חיים היא למחזיקים בה " (משלי, ג', י"ח) . '

וכן מצאנו שמשה רע " ' ה בקש מן המרגלים לבדוק : " ' היש בה עץ ' אם אין " ' (במדבר, י"ג, כ') , ' והרש " ' י פירש : " ' אם יש בהם אדם ' כשר שיגין עליהם בזכותו ", ' לכאורה יש לשאול על פירושו זה של הרש " ' י : ' איך המרגלים יכלו לבדוק אם האדם הנמשל לעץ כשר או לא , ' וכי הם בוחנים כליות ולב ?, ' ועוד , ' כיצד הם יכולים לדעת אם זכויותיו מסוגלים להגן על כל העם ?. ' נלענ " ' ד להשיב כי ניתן לדעת אם האדם הוא כשר עד שבזכותו הוא יכול להגין על כל דורו , ' ע " ' פ החינוך שהאדם מחנך את בניו , ' דהיינו , ' כשרות האדם נבחנת ע " ' פ פירותיו , ' לפיכך בהמשך משה אמר למרגלים : " ' והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ ", ' דהיינו , ' מבחנו של של האדם הכשר הוא בפירותיו . ' וכן מובא בילקוט שמעוני : " ' בשעה שעמדו ( ישראל ) ' על הר סיני אמר להם הקב " ' ה : ' בני אתם , ' אני נותן לכם את התורה תנו לי ערבים שתקיימוה . ' אמרו לו : ' שמים וארץ . ' אמר להם : ' הרי הם מתבטלין , ' אלא תנו לי את בניכם , ' אם אינכם מקיימים אותה שאני גוזלם מכם , ' שנאמר : ' ' ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני " ' ( משלי , ו ', המשך סימן תתקל " ח ) . ' נמצאנו למדים כי התורה עצרה את האדם ביום מתן תורה , ' בכדי שהוא יתן לעצמו דין וחשבון על פירותיו ועל פירות בניו מן התורה , ' לפיכך חז " ' ל כינו את חג השבועות גם בשם " ' עצרת " ' ( ר " ה , פ " א , משנה ב ') , ובגמ ' נאמר : " ' עצרת נמי ראש השנה היא " ' ( מגילה , לא :) . '

' חג השבועות ' :

חג השבועות הוא השם הנפוץ ביותר מכל חמשת שמותיו של החג , משום שחג השבועות נוגע לכל עם ישראל בכל אתר ואתר ובכל הדורות , כי שמו של חג השבועות ' נקרא כך ע " ש בואו לאחר סיום שבעת השבועות של ספירת העומר הנוהגת בכל דור ודור , שנאמר : " שבעה שבעת תספר לך ... ועשית חג שבעות ' לה ' אלהיך " (דברים, ט"ז, ט'-י') , והרמב " ם פסק : " ' מצוה זו ( ספירת העומר ) ' על כל איש מישראל , ' ו בכל מקום ובכל זמן ' , ' ונשים ועבדים פטורין ממנה " ' ( תמידין ומוספין , פ " ז , כ " ד ) . ' כלומר , חג השבועות הוא החג היחיד שעם ישראל מתכוננים ומשתוקקים לקראת הגעתו במשך מ " ט ימים , וכן מצאנו שהתורה מציינת כי חג השבועות הוא תכלית מצות ספירת העומר , ושיאה של השמחה על השלמת הגאולה ממצרים , לפיכך עם ישראל נצטוו לספור בכל דור ודור מ " ט ימים , לזכר ימי ההתעלות הרוחנית שבין יום יציאת מצרים עד ליום קבלת התורה ביום החמישים , אשר הוא יום חג השבועות . וכן מצאנו שבחג הפסח חוגגים את יום השחרור מעבדות , אשר הוא יום חג הגאולה משעבוד מצרים בבחינת גאולת הבהמה העובדת , לפיכך למחרת הפסח מקריבים את העומר מן השעורים שהם מאכל בהמה . משם ואילך במשך מ " ט ימים עם ישראל עלו ברוחניות , ונהיו ראויים לגאולה הרוחנית אשר היא השלימה את גאולתם הגופנית , לפיכך בחג השבועות מקריבים את קרבן הלחם מן החיטים שהם מאכל אדם . מטעם זה נקשרו שבעת שבועות ספירת העומר לחג השבועות , דהיינו , חג השבועות מציין את היום שבו עם ישראל היו מוכנים רוחנית לקבלת התורה , בעת שהם הגיעו לשיאה של הקדושה לאחר היציאה משעבוד מצרים . על כן יום חג השבועות נקבע לדורות עולם כיום המסוגל להתעלות רוחנית גבוהה ביותר לכלל ולפרט בעם ישראל , ' בכל מקום ובכל זמן . '

' חג מתן תורה ' :

חג השבועות מכונה גם בשם " ' זמן ' מתן תורתינו ", ' כפי שנפסק בהלכות ה שולחן ערוך ( או " ח , תצ " ד , א ') : " ' יום חמישים לספירת העומר הוא חג השבועות , ' סדר התפילה כמו ביום טוב ראשון של פסח , ' אלא שאומרים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו ' וגומרים ההלל ". ' לכאורה נשאלת השאלה : מדוע התורה לא כתבה כי חג השבועות הוא גם יום חג מתן תורה ?, ע " פ הפשט התשובה לכך היא : משום שהימים הטובים שהתורה מצווה עליהם הם ימים בעלי תוכן משמח לכלל ישראל , דהיינו : בפסח כלל ישראל שמחים על יציאת מצרים , בסוכות עם ישראל שמחים על היציאה מהעבדות לחרות , ביום הכיפורים שמחים כי ביום זה נמחלים כל עוונותיהם של עם ישראל , ובחג השבועות שמחים על הקרבת לחם הביכורים , ועל התרת התבואה החדשה לכלל ישראל , ועל השלמת הגאולה הגופנית של כלל ישראל ב גאולה הרוחנית . לפיכך חג השבועות נקרא בתורה גם בשם יום הביכורים , וגם בשם חג הקציר וחכמי המשנה כינוהו גם בשם עצרת . אך התורה והמשנה נמנעו מלכנות את חג השבועות בשם " חג מתן תורה ", משום שבראיה כוללנית יום קבלת התורה הוא עול על חלק מעם ישראל , כי ביום מתן תורה עם ישראל קבלו עליהם חוקים המגבילים את מכלול התנהגותם , והם צמצמו מרצונם את החופש לעשות איש הישר בעיניו לדורות עולם .

וכן מצאנו שהתורה נקנית " ' ע " ' י יסורין ועוני " ' , כמובא במדרש : " ' ומה ענין רות אצל עצרת ' שהיא נקראת בעצרת בזמן ' מתן תורה ?, ' ללמדך : ' שלא ניתנה תורה אלא ע " ' י יסורין ועוני " ' ( מדרש זוטא , רות , פר ' א ') . ' כלומר , ' הואיל והתורה פרוסה על פני כל החיים , ' על כן במסגרת ההכנה ליום קבלת התורה בחג השבועות , ' הדרך היעילה ללימוד התורה נלמדת דווקא מרות , ' בכדי ללמד את עם ישראל ק " ' ו מן הגרים , ' כי התורה נקנית " ' ע " ' י יסורין ועוני ". ' ' וכן מצאנו שמן השמים סובבו כך שיום פטירתו של דוד המלך מחבר ספר תהלים יחול ביום מתן תורה , ' כמובא בגמ ' ' ( ירושלמי , ביצה , פ " ב , סא , טור ג , ה " ד ) : " ' דוד מת בעצרת ". ' סיבת המוות של דוד המלך היתה הפסקתו בלימוד התורה , ' כמובא בגמ ': " ' אישתיק ונח נפשיה " ' ( שבת , ל .) , ' לפיכך נהגו בקהילות ישראל לקרוא גם את כל ספר התהלים בחג השבועות , ' ע " ' מ להתחזק בעבודת ה ' ' יתברך , ' כמאמר דוד המלך ע " ' ה בפתח ספר תהלים : " ' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב . ' כי אם בתורת ה ' ' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה ' " ' ( תהלים , א , א '- ב ') . ' וכן נהוג גם לקרוא את הפרק השישי של פרקי אבות ( אשר הוא אינו חלק ממסכת אבות המקורית , אלא הוא ליקוט אמרות תנאים המופיעות בברייתות העוסקות בלימוד תורה ) ' בשבת שלפני חג השבועות , ' משום שבין היתר נאמר בו ( אבות , ו ', משנה ד ') : " ' כך היא דרכה של תורה : ' פת במלח תאכל , ' ומים במשורה תשתה , ' ועל הארץ תישן , ' וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל , ' ואם אתה עושה כן ' ' אשריך וטוב לך " ' ( תהלים , קכ " ח , ב ') . ' לפיכך " יום מתן תורה " הוא אינו יום משמח לכלל ישראל כביכול , ובמיוחד לא לעבריינים מעם ישראל . על כן חג השבועות אינו נקרא בתורה בשם חג ' מתן תורה , אלא כינויי חג השבועות בשם " יום מתן תורה " או בשם " זמן מתן תורתינו ", מקורם הוא : בתלמוד ובהלכה הנלמדים בעיקר ע " י החוגגים בשמחה את יום מתן התורה לעם ישראל .

כלומר , מבחינת התורה אין מצוה מיוחדת לחגיגה כללית של יום מתן תורה לכשעצמו , וכן מצאנו שבתקופת התלמוד חז " ל ראו צורך לדון בשאלה : מהו התאריך המדויק שבו ניתנה תורה ? ( שבת , פו :) , והם לא ראו צורך לדון בשאלות : מתי ואיך חוגגים את יום מתן תורה לדורות עולם . לכן גם בהלכות מרן השו " ע לא נכתב " יום " מתן תורתינו , אלא נכתב " זמן " מתן תורתינו , מפני שהתורה היא אינסופית והיא מתחדשת מידי יום ביומו , וציוויה הם לכלל האנושות , ובתוכה נכללים כל החגים והזמנים . לפיכך לא ניתן לצמצם את חג מתן התורה ליום אחד בלבד , משום שהתורה היא גם מעל לזמן , ' כפי שפירש הרש " ' י : " ' אשר אנכי מצוך היום ', ' ( ספרי ) ' לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ( מצות המלך הבאה במכתב ) ' ישנה שאין אדם סופנה , ' אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה " ' ( דברים , ו ', ו ') , וכן נאמר בגמ ': " ' דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה " ' ' ( עירובין , נד :) , ' על כן חגיגת מתן תורה היא יומיומית ואין היא מצומצמת ליום אחד בשנה בלבד . ' וכן מובא במדרש ( מד " ר , שיה " ש , פרשה ב , ג ) : " ' נכנס רבי אליעזר בן יעקב ודרש : ' ' וידבר משה והכהנים והלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהייתה לעם ' ' ( דברים , כ " ז , ט ') , ' וכי היום קבלו התורה ?, ' והלא כבר ארבעים שנה שקבלו את התורה ואת אמרת ' ' היום הזה '?, ' אלא מלמד כיון ששנה להם משה את התורה וקבלוה בסבר פנים יפות , ' העלה להם הכתוב כאלו קבלוה היום מהר סיני , ' לכך נאמר : ' ' היום הזה נהייתה לעם לה ' ' אלהיך ". ' ' יתרה מזאת , ' לתורה גם אין מקום מוגדר לחגיגת קבלתה , ' משום שהתורה האלוהית היא מעל המציאות , ומטעם זה אף הר סיני שבו התורה ניתנה לעם ישראל הוא איננו משמש כמקום קדוש .

וכן מצאנו ש התורה שבידינו היא פשטות התורה ללא הסודות העמוקים הטמונים בה , ' לפיכך התורה נקראת בשם " ' משל הקדמוני " ' ( מכות , י :) , ' כפי שפירש הרש " ' י : " ' ומשל הקדמוני הוא התורה , ' שהיא משל הקב " ' ה שהוא קדמונו של עולם " ' ( רש " י - שמות , כ " א , י " ג ) , ' דהיינו , ' התורה שבידינו היא בבחינת משל של התורה האלהית העליונה , ' אשר היא נכתבה כדרך משל ע " ' מ לפשט את הבנתה לבני ישראל , ' ע " ' פ עומק הבנתם . ' וכן נאמר במדרש : " ' כי אם שנים הרבה ' ' ישמח בשמחת התורה , ' ' ויזכר את ימי החשך ' ' אלו ימי הרעה , ' ' כי הרבה יהיו '', ' תורה שאדם למד בעוה '" ' ז ' הבל היא לפני תורתו של משיח ' " ' ( מד " ר , קהלת , פרשה יא ) . ' כלומר , ' התורה עדין לא התקבלה בשלמותה העליונה , ' לפיכך אין סיבה לחגיגת יום אחד של מתן תורה , ' אלא יש לנצל כל יום להתעלות נוספת בתורה אשר דרגותיה הם אינסופיות , ' כמרחק אשר בין כל אחד מעם ישראל לבין הקב " ' ה . '

למרות האמור לעיל נלענ " ד כי הנוהג של חגיגת " זמן מתן תורה " בחג השבועות , הוא בבחינת יום שמחה והתעלות לציבור המקיימים את מצוות התורה , אשר שמחים על הזכות שנפלה בחלקם לקיים ולשמור את התורה ומצוותיה , בבחינת : " כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו " ( משלי , ד ', ב ') , וכן נאמר בגמ ': " אמר להם : חמדה טובה יש לו בבית גנזיו , שהיתה גנוזה אצלו תתקע " ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו " ( זבחים , קט " ז .) . וכן מצאנו אצל רב יוסף שהוא היה עושה יום חגיגי באופן מיוחד בחג השבועות , כמובא בגמ ': " רב יוסף ביומא דעצרתא אמר : עבדי לי עגלא תלתא (צוה לבני ביתו להכין לו סעודה מבשר עגל "שלישי לבטן ומובחר הוא"-רש"י, דהיינו, לא כע"ה שהנהיגו לאכל גבינות בחג השבועות) , אמר : אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא ?!" ( פסחים , סח :) . כלומר , אמנם לתורה אין יום מיוחד שבו מצווים ' לחגוג ' את קבלתה , אולם לשומרי התורה ולתלמידי החכמים העוסקים בה תדיר , חז " ל הנהיגו לעצור את שגרת התלמוד תורה ולחוג את מרכזיות התורה בחייהם בשתי הזדמנויות , דהיינו , בחג השבועות הנקרא " עצרת ", ובשמחת תורה הנקרא " שמיני עצרת ". לפיכך שמחת הת " ח ביום קבלת התורה ויום שמחת תורה , הם בגדר של חיבוב מצוה וחלק משמחת יום טוב , על כן שמחת יום קבלת התורה אינה בחינת " אין מערבין שמחה בשמחה " (מועד קטן, ח:) .

' יום מתן תורה ויום קבלת התורה : '

חכמי התלמוד דנו בשאלה : באיזה יום התורה ניתנה לעם ישראל ?, כמובא בגמ ': " תנו רבנן : בששי ' בחדש ניתנו עשרת הדברות לישראל , רבי יוסי אומר : בשבעה ' בו . אמר רבא : דכולי עלמא בראש חדש אתו למדבר סיני ... ודכולי עלמא בשבת ניתנה תורה לישראל ... כי פליגי בקביעא דירחא , רבי יוסי סבר : בחד בשבא איקבע ירחא ... ורבנן סברי : בתרי בשבא איקבע ירחא " ( שבת , פו :) , ' דהיינו , ' לדעת רבי יוסי השבת שחלה בז ' סיון היא המועד המדויק של יום מתן התורה ' לעם ישראל . על כן ה " מגן אברהם " ( מ " א , או " ח , הקדמה לס ' תצ " ד ) שואל : הרי ידוע שהלכה כדברי רבי יוסי , דהיינו , שיום קבלת התורה הוא ביום ז ' בסיון , אם כן מדוע עם ישראל חוגגים את חג מתן תורה ביום ו ' ' בסיון ?. ' ה " מגן אברהם " מתרץ : " שבא לרמוז לנו יום טוב שני של גלויות " החל ביום ז ' סיון שהוא יום מתן תורה , ולפי שהיום השני הוא יום מתן תורה נקרא החג כולו " זמן מתן תורה ". על תירוץ זה מקשה ה " חק יעקב " ( או " ח , ס ' תצ " ד , ס " ק א ') : מדוע בגלל יום טוב שני של גלויות נקרא החג כולו " זמן מתן תורה "?, וכיצד יש בתירוצו של ה " מגן אברהם " ליישב את העובדה שגם בני ארץ ישראל אשר אינם חוגגים יום טוב שני קוראים לחג " זמן מתן תורה "?, לפיכך ה " חק יעקב " קובע שרק ז ' סיוון ראוי להיקרא " חג מתן תורה ", ואילו ו ' בסיוון נקרא " חג השבועות " או " חג הביכורים ", וכו '.

נלענ " ד לתרץ את המחלוקת בין רבי יוסי לרבנן ( שבת , פו :) ' בכך שמחלוקתם נוגעת לשאלה : האם יום מתן התורה נחשב ליום מסירתה למשה רע " ה ע " י הקב " ה , או האם יום מתן התורה נחשב ליום מסירת התורה לעם ישראל ע " י משה רע " ה ?, לפיכך הנאמר בגמ ': " ודכולי עלמא בשבת ניתנה ' תורה לישראל " ( שבת , פו :) , משמעותו היא : כי רבנן סברו שמסירת התורה למשה רע " ה עבור עם ישראל יום ו ' בסיון , הוא נחשב ליום מתן התורה . לעומת זאת רבי יוסי סבר שמסירתו של משה רע " ה את התורה לעם ישראל ביום ז ' בסיון , הוא נחשב ליום מתן התורה . כלומר , יש הבדל בין זמן ' מתן תורה לבין " יום ' מתן תורה ", דהיינו , מבחינת הקב " ה יום מתן תורה הוא ו ' ' בסיון ' , כי ביום זה הקב " ה הוציא את התורה מחזקתו ונתנה למשה רע " ה בעבור עם ישראל . אולם כדברי " ר ' יוסי : יום אחד הוסיף משה מדעתו ... והסכים הקב " ה עמו " ( שבת , פז .) , כלומר , משה רע " ה איחר מדעתו את מועד קבלת תורה ' ביום אחד , על כן עם ישראל קיבלו את התורה ביום ז ' בסיון , לפיכך " יום מתן תורה ' " הוא ביום חג השבועות ' החל ביום ו ' בסיון , משום שביום זה ה ' יתברך נתן לעם ישראל את התורה מבית גנזיו . לעומת זאת , " ' יום קבלת התורה ' " הוא למחרת יום מתן תורה ' , דהיינו , יום ז ' בסיון , משום שביום זה שבו עם ישראל קבלו את התורה בפועל . לפיכך חוגגים את יום " מתן תורה " שהוא לכ " ע ביום ו ' בסיון במועד חג השבועות , ואין נוהגים לחגוג בז ' בסיון את יום " קבלת התורה ", למרות שביום זה עם ישראל קיבלו את התורה בפועל , דהיינו , כשם שהמוסר לאדם תשלום בהמחאה בנקאית , מועד התשלום נקבע ביום מסירת ההמחאה ולא ביום הפקדתה בבנק ע " י המקבל . נמצאנו למדים מכאן כי אין זה בידי האדם להחליט על דעת עצמו מתי הוא מקבל עליו את התורה , אלא ביום שהתורה ניתנה לחזקתם של עם ישראל , זהו המועד הקובע את יום מתן התורה , ולא יום קבלתה בפועל ע " י עם ישראל .

וכן מצאנו בגמ ' שאף ר ' יוסף היה עושה יום חגיגי באופן מיוחד " ' ביומא דעצרתא ", ' שהוא יום חג השבועות ' , ר ' יוסף דייק בלשונו לומר : " עבדי לי עגלא תלתא , אמר : אי לא האי יומא ' דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא ?!" ( פסחים , סח :) , דהיינו , רב יוסף לא אמר : " אי לא יום קבלת תורה ' דקא גרים ". כלומר , רב יוסף חגג את יום מתן התורה ע " ' י הקב " ' ה ' ולא את יום קבלת התורה ע " ' י עם ישראל ' , משום שנתינת התורה לעם ישראל למרות התנגדות המלאכים (שבת, פח:) , הפקידה בידי צדיקי הדור את סמכות הפסיקה וההכרעה בדיני התורה האלהית , כמובא בגמ ': "' ' לא בשמים היא ', ' אמר ר ' ' ירמיה : ' שכבר נתנה ' תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול , ' שכבר כתבת בהר סיני בתורה : ' ' אחרי רבים להטות '. ' אשכחיה רבי נתן לאליהו אמר ליה : ' מאי עביד קוב " ' ה בההיא שעתא ?, ' אמר ליה : ' קא חייך ואמר : ' נצחוני בני , ' נצחוני בני " ' ( ב " מ , נט :) . '

וכן מצאנו שמשה רע " ה הוסיף יום מדעתו , " והסכים עמו הקב " ה " ( שבת , פז .) , משום שמשה רע " ה ידע את תכליתה ומהותה של התורה , ואת עומק השפעתה על כלל הנהגותיו של כל פרט מעם ישראל , על כן משה רע " ה חפץ שבני ישראל יוכלו לקבל את התורה באופן המושלם ביותר , לפיכך משה רע " ה הוסיף עוד יום להתכוננותם של עם ישראל , לקראת השינוי הכולל הצפוי להתחולל בחיי עם ישראל , אשר תחילתו הוא ביום קבלת התורה מן השמים . מטעם זה הקב " ה הסכים עם משה רע " ה להוסיף יום אחד , בכדי שהתורה תתקבל ביום שבת קודש אשר יש בו תוספת קדושה , כיאה ליום קבלת התורה הקדושה . גם ע " ' פ לוח השנה שבימינו המסודר כך שיום חג השבועות לא יחול בשבת , ' ישנן שנים שהשבת חלה מיד אחר חג השבועות , וע " י כך עם ישראל זוכים לקדושה ההולכת ומתעצמת , דהיינו , ארבעים ושמונה שעות של קדושה : גם חג השבועות ויום קבלת התורה וגם שבת קודש .

' ערבות הבנים ' : '

נצחיותו של חג מתן תורה באה לידי ביטוי בערבות הבנים שהופקדה בידי ה ' ' יתברך , ' כמובא בילקוט שמעוני : " ' בשעה שעמדו ( ישראל ) ' על הר סיני אמר להם הקב " ' ה : ' בני אתם , ' אני נותן לכם את התורה תנו לי ערבים שתקיימוה . ' אמרו לו : ' שמים וארץ . ' אמר להם : ' הרי הם מתבטלין , ' אלא תנו לי את בניכם , ' אם אינכם מקיימים אותה שאני גוזלם מכם ' , ' שנאמר : ' ' ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני " ' ( משלי , ו ', המשך סימן תתקל " ח ) . ' לכאורה המדרש תמוה : ' מדוע ה ' ' בחר בבנים כערבים מבלי שהבנים יתנו את הסכמתם לכך ?, ' וגם אם הבנים היו מסכימים אולי אין הם מבינים את גודל התחייבותם ?. ' נלענ " ' ד להשיב כי כאשר הקב " ' ה הציע את הבנים כערבים , ' ה ' ' יתברך לא הציע שאם יחטאו ההורים ה ' ' ייסר או יאבד את הבנים , ' משום שכבר נאמר בתורה : " ' איש בחטאו יומת " ' ( דברים , כ " א , ט " ז ) . ' לפיכך הצעת ה ' ' יתברך לעם ישראל היתה : ' להעניש את ההורים מעם ישראל בכך שהם לא יראו נחת מבניהם , ' באם ההורים לא יקיימו את התורה , ' לפיכך המדרש דייק לכתוב ': " ' שאני גוזלם מכם '" ' , ' דהיינו , ' אם ההורים מעם ישראל ישכחו את תורת האל , ' ה ' ' ידאג שגם בניהם ישכחו את הוריהם . ' ערבות הבנים מעידה על ההמשכיות והנצחיות של התורה , ' משום שכלל ישראל בכל דור ודור הם בנים של הוריהם , ' ואף בניהם הם הורים לילדיהם , ' כך יוצא שכל שרשרת הדורות מיום קבלת התורה ועד היום אחוזה בשרשרת ערבות הבנים . ' לפיכך דורות הגויים סוברים כי הם יותר חכמים מן הדורות הקודמים , ' על כן אין הם מכבדים את הוריהם , ' לעומת זאת דורות עם ישראל מכבדים את הדורות הקודמים , ' משום שהם היו יותר קרובים למעמד הר סיני , ' וכן מובא בגמ ': " ' אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים " ' ( שבת , קי " ב :) . '

וכן מצאנו ש בשלשת ימי ההגבלה אשר הם היו ימי ההכנה למתן תורה , ' עם ישראל נצטוו : " ' אל תגשו אל אשה ", ' ואונקלוס תרגם : " ' לא תגשו לצד ' אשה " ' ( שמות , י " ט , ט " ו ) , ' דהיינו , ' התורה מאפשרת בחירה בין שני צדדים בלבד : ' או הצד של התורה או הצד של האישה , ' כך שאין צד שלישי . ' כלומר , ' הבחירה היא : ' או קדושה או חומרנות , ' לפיכך כאשר האדם מישראל בוחר בצד התורה , ' אזי גם בניו באותו צד של חיוב התורה בכבוד אב ואם . ' אך אם האדם מישראל בוחר לשכוח את הברית עם ה ' ' ח " ' ו , ' ע " ' י הבחירה בצד של החומרנות אזי גם בניו ברודפם אחר החומרנות הם שוכחים ממנו . ' וכן מצאנו שה ' ' יתברך פנה לבנים בעת שאבותיהם חטאו , ' שנאמר : " ' כה אמר ה ' ' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחר ההבל ויהבלו " ' ( ירמיה , ב ', ה ') . '

' לסיכום : '

נמצאנו למדים מן האמור לעיל , ' כי חמשת שמותיו של חג השבועות מבטאים את מרכזיותו וחגיגותו של חג השבועות בחיי עם ישראל על כל שכבותיו , ' משום שחג השבועות משלב את שמחתם של חקלאי התבואה , ' עם שמחתם של חקלאי עצי הפרי , ' יחד עם שמחתם של כלל ישראל המתעטרים בשמחתם של תלמידי החכמים ושומרי התורה . ' בעת שילוב השמחות וההתעלות הרוחנית נוספת גם שמחתם של האבות ובנים על ערבותם ההדדית , ' אשר היא מבטיחה את המשכיותה ונצחיותה של התורה הקדושה . ' על כן חג השבועות הוא החג היחיד שעם ישראל מתכוננים ומשתוקקים לקראת הגעתו במשך מ " ט ימים , משום ש צירופם של כל השמחות הללו ליום אחד , מצריך הכנות וכוונות רוחניות גבוהות . לפיכך שילובם של כל השמחות הללו ביום קבלת התורה , הוא אינו בבחינת " אין מערבין שמחה בשמחה " (מועד קטן, ח:) , ' אלא הוא בבחינת " שמחה לאיש במענה פיו ', בזמן שדבר בעתו מה טוב " (עירובין, נד.) . ' וכן מובא במדרש ( ילק " ש , שמות , י " ח , סימן רעא ) : " ' אמר הקב " ' ה לישראל : ' בני , ' היו קורין את הפרשה הזו ( עשרת הדברות ) בכל שנה ( בחג השבועות ) , ' ואני מעלה עליכם כאלו אתם עומדים לפני הר סיני ומקבלין את התורה , ' שנאמר : ' ' ביום הזה באו מדבר סיני ', ' אימתי ?, ' בחדש השלישי ". ' וכן מצאנו שמן השמים סובבו כך שיום פטירתו של דוד המלך מחבר ספר תהלים יחול ביום מתן תורה , ' כמובא בגמ ' ' ( ירושלמי , ביצה , פ " ב , סא , טור ג , ה " ד ) : " ' דוד מת בעצרת ". ' סיבת המוות של דוד המלך היתה הפסקתו בלימוד התורה , ' כמובא בגמ ': " ' אישתיק ונח נפשיה " ' ( שבת , ל .) , ' לפיכך נהגו בקהילות ישראל לקרוא גם את כל ספר התהלים בחג השבועות , ' ע " ' מ להתחזק בעבודת ה ' ' יתברך , ' כמאמר דוד המלך ע " ' ה בפתח ספר תהלים : " ' אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב . ' כי אם בתורת ה ' ' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה . ' והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח " ' ( תהלים , א , א '- ג ') . ' כלומר , ' התורה היא מקור מים חיים שהכל צריכים להתרכז סביבו ולינוק את חיותם ממנו , ' כשם שהלב הוא במרכזו של הגוף , ' וממנו אברי הגוף השונים יונקים את דם חיותם ע " ' פ יכולתם וצרכיהם . '

יה " ר שה ' יתברך יזכנו למועדים ולרגלים שיבואו עלינו לשלום , ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח " (תהלים, ט"ז, י"א) , כפי שפירש הרש " י : " שמחה שאין לה קץ ותכלה היא השמחה של העתיד ". ונזכה להנחיל לנו ולבנינו עד עולם את תורת האל , ויתקיים בנו מקרא שכתוב : " זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים . הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה ' ' הגדול והנורא . ' והשיב לב אבות על בנים ולב אבות על אבותם " ' ( מלאכי , ג ', כ " ב - כ " ד ) . '

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי (חגי רפי)

תת-נושאים

מקורות

על-פי מאמר של רפאל בר אשר חגבי שפורסם לראשונה בפרי החג וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-08-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hagay_mxjva_14