ביאור:הות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הוות = הרס ההוויה עריכה
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: הות
המילה הַוָּה (בסמיכות הַוָּת-, בריבוי הַוּוֹת) מציינת, בדרך כלל, צרה או אסון:
א. אסון טבעי:
- (תהלים צא ג): "כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת"
- (תהלים נז ב): "חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת"
ב. אסון שבא מה':
- (ישעיהו מז יא): "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ, וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ, וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי"
ג. אסון שבא ממעשיהם הרעים של אנשים:
- (משלי יט יג): "הַוֹּת לְאָבִיו בֵּן כְּסִיל, וְדֶלֶף טֹרֵד מִדְיְנֵי אִשָּׁה"( פירוט )
ד. אסון שאנשים רעים חושבים או מתכננים לעשות (בדרך-כלל הולך יחד עם מרמה):
- (תהלים ה י): "כִּי אֵין בְּפִיהוּ נְכוֹנָה, קִרְבָּם הַוּוֹת; קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן"
- (תהלים לח יג): "וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת, וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ"
- (תהלים נב ד): "הַוּוֹת תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ, כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ עֹשֵׂה רְמִיָּה"( פירוט )
- (תהלים נה יב): "הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ, וְלֹא יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה"
- (איוב ו ל): "הֲיֵשׁ בִּלְשׁוֹנִי עַוְלָה? אִם חִכִּי לֹא יָבִין הַוּוֹת?"
- ואולי גם בצורת פועל, (תהלים סב ד): "עַד אָנָה תְּהוֹתְתוּ עַל אִישׁ תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה"
הקשר בין הווה=אסון לבין הוה=היה עריכה
שורש המילה הוא "הוה", שמשמעותו כמו "היה" ("הוה גביר לאחיך" = היה גביר לאחיך). מה הקשר בין אסון לבין הויה?
1. ע"פ ראב"ע, הַוָּה היא אסון פתאומי, אסון שבא ומתהווה במפתיע; וכך פירש שבי"ל בקונקורדנציה (ולדבריו יש שורש נוסף - השורש הות - שמשמעותו "אסון").
2. וע"פ מלבי"ם, המילה היא במשמעות הפוכה - "הוות" משמעה אבדן וביטול ההוויה (ראו פעלים במשמעות הפוכה ).
פסוקים שבהם כמה משמעויות אפשריות עריכה
- (יחזקאל ז כו): "הֹוָה עַל הֹוָה תָּבוֹא, וּשְׁמֻעָה אֶל שְׁמוּעָה תִּהְיֶה..."- צרה אחרי צרה, או מאורע (שהווה ומתרחש) אחר מאורע (שבי"ל) .
- (מיכה ז ג): "עַל הָרַע כַּפַּיִם לְהֵיטִיב, הַשַּׂר שֹׁאֵל וְהַשֹּׁפֵט בַּשִּׁלּוּם וְהַגָּדוֹל דֹּבֵר הַוַּת נַפְשׁוֹ הוּא וַיְעַבְּתוּהָ"= כמו אוות נפשו בחילוף א ב-ה, או דבר שמתהווה ונמצא בנפשו (=רצונו).
- (תהלים נב ט): "הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ, וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ, יָעֹז בְּהַוָּתוֹ"- העשיר בוטח בדברים שהווים ונמצאים בידו (שבי"ל) .
- (תהלים צד כ): "הַיְחָבְרְךָ כִּסֵּא הַוּוֹת יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק"
- (משלי י ג): "לֹא יַרְעִיב ה' נֶפֶשׁ צַדִּיק, וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף"- ה' יהדוף וירחיק מהצדיקים את האסון שהרשעים מכינים להם, או: אסון מאת ה' יהדוף ויפגע ברשעים, או: ה' יהדוף את הווייתם וקיומם של הרשעים, או: ה' יהדוף את כל מה שיהיה לרשעים (שבי"ל) , או: ה' יהדוף וירחיק מהרשעים את תאוותם ( פירוט ).
- (משלי יא ו): "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ"- באסון מה', או: באסון ממעשיהם הרעים (האסון שהם מכינים לאחרים ילכוד אותם), או: בהווייתם הבוגדנית (בהוות בגידה - בוגדים יילכדו; שבי"ל) .
- (משלי יז ד): "מֵרַע מַקְשִׁיב עַל שְׂפַת אָוֶן, שֶׁקֶר מֵזִין עַל לְשׁוֹן הַוֹּת"( פירוט )
- איוב ו ב: "לוּּּּ שָׁקוֹל יִשָּׁקֵל כַּעְשִׂי [וְהַוָּתִי] בְּמֹאזְנַיִם יִשְׂאוּ יָחַד" (כתיב "והיתי") - האסון שבא עליי, או המצב שאני הווה ונמצא בו (שבי"ל) .
- (איוב ל יג): "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָמוֹ"- למעמדי, למצב שאני הווה ונמצא בו (שבי"ל) .
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הוות - הרס ההוויה
מקורות עריכה
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-11-02.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hwt