ביאור:הגיון

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הגה = חשב או דיבר

עריכה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

  ערך מילוני בוויקימילון: הגיון

בלשון ימינו, השורש הגה מציין מחשבה עמוקה; בלשון המקרא, הוא מציין גם מחשבה וגם דיבור.

הגה = חשב

עריכה

בחלק מהפסוקים, מתייחס הפועל הגה לנושאים הקשורים למחשבה, למשל:

  • (ישעיהו כז ח): "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה, הָגָה בְּרוּחוֹ הַקָּשָׁה בְּיוֹם קָדִים"
  • (ישעיהו לג יח): "לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה, אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים"
  • (תהלים יט טו): "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי"
  • (תהלים מט ד): "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת"
  • (תהלים סג ז): "אִם זְכַרְתִּיךָ עַל יְצוּעָי, בְּאַשְׁמֻרוֹת אֶהְגֶּה בָּךְ"
  • (משלי כד ב): "כִּי שֹׁד יֶהְגֶּה לִבָּם וְעָמָל שִׂפְתֵיהֶם תְּדַבֵּרְנָה"( פירוט )
  • (ישעיהו נט יג): "פָּשֹׁעַ וְכַחֵשׁ בה' וְנָסוֹג מֵאַחַר אֱלֹהֵינוּ, דַּבֶּר עֹשֶׁק וְסָרָה הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי שָׁקֶר"

הגה = דיבר

עריכה

בחלק מהפסוקים, מתייחס הפועל הגה לנושאים הקשורים לדיבור, למשל:

  • (ישעיהו נט ג): "כִּי כַפֵּיכֶם נְגֹאֲלוּ בַדָּם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶם בעון, שִׂפְתוֹתֵיכֶם דִּבְּרוּ שֶׁקֶר לְשׁוֹנְכֶם עַוְלָה תֶהְגֶּה"
  • (תהלים לה כח): "וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ"
  • (תהלים לז ל): "פִּי צַדִּיק יֶהְגֶּה חָכְמָה, וּלְשׁוֹנוֹ תְּדַבֵּר מִשְׁפָּט"
  • (תהלים עא כד): "גַּם לְשׁוֹנִי כָּל הַיּוֹם תֶּהְגֶּה צִדְקָתֶךָ, כִּי בֹשׁוּ כִי חָפְרוּ מְבַקְשֵׁי רָעָתִי"
  • (תהלים קטו ז): "יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ, לֹא יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם"
  • (משלי ח ז): "כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי, וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע"( פירוט )
  • (איוב כז ד): "אִם תְּדַבֵּרְנָה שְׂפָתַי עַוְלָה, וּלְשׁוֹנִי אִם יֶהְגֶּה רְמִיָּה"
  • (איוב לז ב): "שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ בְּרֹגֶז קֹלוֹ, וְהֶגֶה מִפִּיו יֵצֵא"
  • (איכה ג סב): "שִׂפְתֵי קָמַי וְהֶגְיוֹנָם עָלַי כָּל הַיּוֹם"

הגה = השמיע קול

עריכה

בחלק מהפסוקים, הפועל הגה מציין קול שאינו דיבור, כגון קול של חיה:

  • (ישעיהו לא ד): "כִּי כֹה אָמַר ה' אֵלַי 'כַּאֲשֶׁר יֶהְגֶּה הָאַרְיֵה וְהַכְּפִיר עַל טַרְפּוֹ..."
  • (ישעיהו לח יד): "כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי"
  • (ישעיהו נט יא): "נֶהֱמֶה כַדֻּבִּים כֻּלָּנוּ וְכַיּוֹנִים הָגֹה נֶהְגֶּה, נְקַוֶּה לַמִּשְׁפָּט וָאַיִן לִישׁוּעָה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ"

או בכי ויללה:

  • (ישעיהו טז ז): "לָכֵן יְיֵלִיל מוֹאָב לְמוֹאָב כֻּלֹּה יְיֵלִיל, לַאֲשִׁישֵׁי קִיר חֲרֶשֶׂת תֶּהְגּוּ אַךְ נְכָאִים"
  • (ירמיהו מח לא): "עַל כֵּן עַל מוֹאָב אֲיֵלִיל וּלְמוֹאָב כֻּלֹּה אֶזְעָק, אֶל אַנְשֵׁי קִיר חֶרֶשׂ יֶהְגֶּה"
  • (יחזקאל ב י): "וַיִּפְרֹשׂ אוֹתָהּ לְפָנַי וְהִיא כְתוּבָה פָּנִים וְאָחוֹר וְכָתוּב אֵלֶיהָ קִנִים וָהֶגֶה וָהִי"( פירוט )
  • (ישעיהו ח יט): "וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים"( פירוט )

או נגינה:

  • (תהלים צב ד): "עֲלֵי עָשׂוֹר וַעֲלֵי נָבֶל, עֲלֵי הִגָּיוֹן בְּכִנּוֹר"

לימוד תורה

עריכה

בכמה מקומות נזכר הפועל הגה ביחס ללימוד תורה:

  • (יהושע א ח): "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ, וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"
  • (תהלים א ב): "כִּי אִם בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ, וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה

חכמי ישראל התלבטו, האם הפועל הגה בפסוקים אלה מציין מחשבה או דיבור, שאלה שיש לה גמ משמעות הלכתית - האם אדם שעוסק בתורה במחשבה בלבד, ללא דיבור, צריך לברך את ברכת התורה? (ראו ביאור:ערוך השולחן אורח חיים מז ; ראו גם יהושע רוזנברג על תהלים א ).

כך גם ביחס לתפילה:

  • (תהלים ה ב): "אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה', בִּינָה הֲגִיגִי"
  • (תהלים עז יג): "וְהָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, וּבַעֲלִילוֹתֶיךָ אָשִׂיחָה"
  • (תהלים קמג ה): "זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם, הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ, בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ"

ישנם פסוקים שבהם שתי המשמעויות - מחשבה ודיבור - מתאימות:

  • (משלי טו כח): "לֵב צַדִּיק יֶהְגֶּה לַעֲנוֹת, וּפִי רְשָׁעִים יַבִּיעַ רָעוֹת"( פירוט ).

"מעניין שגם ביוונית "לוגוס" הוא גם מחשבה או רעיון, וגם דיבור" (חגי הופר) .

פסוקים נוספים

עריכה
  • (תהלים צ ט): "כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ בְעֶבְרָתֶךָ, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה"- המפרשים פירשו מעניין דיבור: "שנינו מסתיימות מהר כמו הדיבור, שברגע שיוצא מהפה הוא נעלם".
  • (תהלים ט יז): "נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה, בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע, הִגָּיוֹן סֶלָה"- המפרשים פירשו מעניין מחשבה: "כשה' גורם לרשע להיכשל במעשי ידיו הוא, אנשים חושבים על ה' ועל השגחתו בעולם".
  • (תהלים ב א): "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק"
  • (תהלים לח יג): "וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ"( פירוט )
  • (תהלים לט ד): "חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי"



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הגה - חשב או דיבר

מקורות

עריכה

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-23.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/hgh