ביאור:האם שיוויון כלכלי הוא ערך חשוב בתנ"ך?
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
המילה שיוויון לא מופיעה בתנ"ך, והשורש שוה מופיע אבל לא במשמעות של שיויון כלכלי-חברתי, וזה יכול ליצור רושם שהשיויון אינו ערך משמעותי בתנ"ך. עם זאת, ישנם כמה מקורות המלמדים אחרת.
א. שיויון במשפט
עריכהבפרשת קדושים כתוב, (ויקרא יט טו): "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"( פירוט ), ופירשו חז"ל: " "איזה הוא צדק המשפט? זה השווית שני בעלי דינין בכל דבר... " "שני בעלי דינין שהיה אחד מהם מלובש בגדים יקרים, והשני בגדים בזויים - אומרין למכובד 'או הלבישהו כמותך עד שתידון עימו, או לבוש כמותו, עד שתהיו שווין; ואחר כך תעמדו בדין'." .." ( רמב"ם הלכות סנהדרין כא א ) . גם אם מחוץ לבית-המשפט הם חיים ברמה שונה - במשפט הם חייבים להיראות שוים.
הרמב"ם מלמדנו שהמילה צדק משמעה, לפחות בהקשר זה, שיוויון. וכיוון שהמילה צדק מופיעה בפסוקים רבים בתנ"ך, מסתבר שגם ערך השיוויון הוא משמעותי יותר ממה שנראה בקריאה ראשונה (כמובן יש לבדוק כל פסוק בהקשרו).
ב. שיויון בין אדון לעבד
עריכהבפרשות העבד העברי כתוב, (דברים טו טז): "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ", (ויקרא כה מא): "וְיָצָא מֵעִמָּךְ", ופירשו חז"ל: "כל עבד עברי או אמה עברייה – חייב האדון להשוותן אליו במאכל ובמשקה, וכסות ומדור, שנאמר: "כי טוב לו עמך " – שלא תהיה אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר, אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש, אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי התבן, אתה דר בכרך והוא בכפר, או אתה בכפר והוא בכרך, שנאמר "ויצא מעמך ". מכאן אמרו חכמים: כל הקונה עבד עברי – כקונה אדון לעצמו" ( רמב"ם הלכות עבדים א ט ) .
הרמב"ם מלמדנו מילה נוספת שעניינה שיוויון - המילה עִמָּך ְ. דווקא בין שני הקצוות הרחוקים ביותר של הכלכלה - האדון והעבד - חייב להיות שיויון ברמת החיים.
ג. שיוויון בשנת השמיטה ובשבת
עריכהבפרשת השמיטה כתוב, (ויקרא כה ו): "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה, לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ; וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל"( פירוט )
לענ"ד, לשון הפסוק מעידה בבירור על ערך השיוויון. בשנה השביעית כולם שווים בגישה לתבואת האדמה. וכך פירשו חלק מהמפרשים את טעם המצוה: "שלא יתנשא העשיר על העני, אמרה תורה שבשנה השביעית כולם שווים, יחד עשיר ואביון יש להם רשות בגנות ובשדות לאכול לשבעה" (הרב צבי קלישר על פרשת בהר) .
גם במצוות השבת ערך השוויון מודגש, (דברים ה יג): "לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ".
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-10-08.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/jiwyon