ביאור:האם "אלוהים" הוא בהכרח גם שופטים?

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בעבר כתבתי:

אפלטון, החוקים, ספר יא': המוצא אוצר ולוקחו, אם יש עד – יביאו את עניינו אל האורקל בדלפוי.

בתורה גם כן יש דין השבת אבידה –

שמות כג ד: "כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו".

והבאת העניין עד האורקל שבדלפי מזכיר את הביטוי 'עד האלוהים', שמופיע בעניין זה ממש בפסוק –

שמות כב ח : "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו" .

ואף כי מפרשים כאן אלוהים – שופטים.

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0219_2.html

ברצוני לחדד את הנקודה ולומר, שלפי השוואה זו (וגם בלעדיה) יתכן מאוד לומר שהביטוי "עד האלוהים" משמעו אלוהים ממש ולא שופטים. והרי במספר מקרים לא מבוטל אנו רואים שביקשו את תשובת האל ממש, אם באורים ובתומים, אם בנביאים, כמו שנאמר:

שמואל א כח ו: "וישאל שאול בה' ולא ענהו ה' גם בחלמות גם באורים גם בנביאם".

אמנם קשה להסכים שעל כל דבר קטן פתחו בהליך כזה, אבל הדבר יתכן, מה גם שהפסוק מתאר תקופה קדומה מאוד.

ועוד, פסוק אחר נראה שתומך בבירור בהשקפה אלוהים=שופטים:

תהלים פב א: "מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט".

ואולם, שוב, יתכן שפסוק זה נאמר בתקופה מאוחרת יותר, שכבר רווח הדרש הזה. כמו שבתקופה מאוחרת עוד יותר חז"ל דרשו "את ה'" – לרבות תלמידי חכמים (כי "את" לדידם בא לרבות, והדרש הזה לא מיד נמצא, כפי המסופר).

ממילא את "בני האלוהים" יש להבין כמלאכים ולא כבני השופטים (שתי האפשרויות באות ברש"י), וראה:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t0106_8.html

בכל אופן הדבר מוצע כנקודה למחשבה וכאלטרנטיבה פרשנית.

מקורות עריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-05-16.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0222_3