פתיחת התפריט הראשי

ביאור:המיתולוגיה היוונית והתנ"ך: בני האלוהים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

המיתולוגיה היוונית שופעת בסיפורים על אנשים שהם בעצם בני אלים שהתערבבו בבני האדם. כזה הוא, למשל, הרקולס, בנם של ראש האלים היוונים זאוס, ובת התמותה אלקמני, ובאופן מסוים גם אכילס, בנם של נימפת הים תטיס, ופלאוס, מלך המירמידונים בפְתִיה. בשתי דוגמאות אלה הילודים הם גיבורים בעלי תכונות מיוחדות. לכאורה אין דבר רחוק יותר מזה לתנ"ך העברי המונותיאיסטי, ואולם אנו מוצאים בו את אותו סיפור בדיוק:

בראשית, ו': 1 ויהי כי-החל האדם לרב על-פני האדמה ובנות ילדו להם 2 ויראו בני-האלהים את-בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו. 3 ויאמר יהוה לא-ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה. 4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי-כן אשר יבאו בני האלהים אל-בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם.

רש"י מפרש בני אלוהים כבני השופטים או כמלאכים ופירושו השני נראה יותר, כי הוא מתאים למסגרת המיתית של ספר בראשית, וכן אנו מוצאים את הביטוי גם במקומות אחרים בתנ"ך, כמו:

איוב א ו: "ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על ה' ויבוא גם השטן בתוכם"

מלבד זאת, יש לציין כי מופיע גם ביטוי קשה ממנו – "בני אלים":

תהלים כט א: "מזמור לדוד הבו לה' בני אלים הבו לה' כבוד ועז"

תהלים פט ז: "כי מי בשחק יערך לה' ידמה לה' בבני אלים"

לתירוץ הקושי, רש"י מפרש במקור הראשון מלשון אילי הארץ, כלומר חזקים, ואלה האבות או שרים.

בהמשך הכרונולוגי לסיפור בני האלוהים מופיע סיפורו של נוח, והנה ב-"מגילה חיצונית לבראשית", שפרסמו נחמן אביגד ויגאל ידין, מתואר אף נוח כבן-אל:

"הנה אז חשבתי בלבי כי מן עירים ההיריון ומן קדושים... ה... ולנפיל[ים] ולבי עלי משתנה על הנער הזה" (בתוך: גם כך לא כתוב בתנ"ך, מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, עמ' 82).

עוד על כך מופיע בספר חנוך האתיופי:

"ללמך בני נולד בן אשר אין דומה לו וברייתו איננה כבריית איש ומראהו לבן משלג ואדום מפרח שושן ושער ראשו מצמר צחור ועיניו כקרני השמש, וכאשר פקח את עיניו האיר כל הבית... רק הוא בדמות מלאכי שמים..." (שם).

והנה במדרשים מסופר גם על משה, שכשנולד האיר כל הבית.

גם בילדת שמשון מסופר, כי אביו חשד שהוא לא ממנו (וראה: לא כך כתוב בתנ"ך, מאת יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, פרק כ"א).

לבסוף, ידוע לנו כי האמונה הזאת הייתה נחלתם של הרומים ביחס לחלק ממלכיהם ועוד קודם לכן – במצרים. לא ייפלא, אפוא, כי המשיח הנוצרי ישוע מתואר כבן האלוהים.

מקורותעריכה

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-01.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0106_8