הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

דרש = ייחס חשיבות וחקר היטב

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: דרש

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: דרש

השורש דרש בלשון המקרא משמעו (ע"פ קונקורדנציה אבן שושן) :

א. חיפש, למשל:

(איוב לט ח): "יתור הרים מרעהו, ואחר כל ירוק ידרוש"

ב. חקר בדק ובירר, למשל:

(דברים יג טו): "ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך", וכן פסוקים נוספים המתייחסים לדרישת משפט.

ג. תבע, ביקש בחזקה - כמו בלשון ימינו, למשל:

(דברים כג כב): "כי תדר נדר לה' אלהיך לא תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך והיה בך חטא"

ייתכן שהמשמעות העיקרית היא א - חיפש: התובע מחפש חפץ מסויים אצל אדם שהחפץ נמצא אצלו, והחוקר מחפש את האמת.

ייתכן שהמשמעות העיקרית היא ב - חקר: המחפש חוקר איפה נמצא הדבר שהוא רוצה, והתובע חוקר איפה נמצא הדבר שהוא תובע.

וייתכן שהמשמעות העיקרית היא ג - תבע: החוקר תובע את האמת, והמחפש תובע מידע על מה שאבד לו.

וייתכן שיש משמעות רביעית הקודמת לכולן - ייחס חשיבות: המחפש מייחס חשיבות רבה לדבר שהוא רוצה למצוא, החוקר מייחס חשיבות רבה לאמת, והתובע מבקש דבר שהוא מייחס לו חשיבות רבה.

כמו השורש שאל , המציין גם בקשת חפץ וגם בקשת מידע, כך גם השורש דרש , רק שהשורש דרש הוא חזק יותר - הוא מציין בקשה של חפץ חשוב ובקשה של מידע חשוב.

רוב הפסוקים יכולים להתאים לכמה משמעויות, למשל:

(דברים כב ב): "ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך, והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו"- יש לשמור על האבידה עד שבעליה מראה שהיא חשובה לו - מחפש אותה, חוקר עליה ותובע אותה.
(בראשית ט ה): "ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש , מיד כל חיה אדרשנו, ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם", וכן פסוקים נוספים המלמדים שה' דורש את דם האדם: ה' מייחס חשיבות רבה לחיי האדם, ולכן הוא מחפש את הנרצח, חוקר מדוע ואיך בוצע הרצח, ותובע להעניש את הרוצח.
(ויקרא י טז): "ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף, ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר": משה ייחס חשיבות לשעיר, ולכן חיפש אותו, חקר מה עשו בו, ותבע אותו מידי בני אהרן.
(דברים יא יב): "ארץ אשר ה' אלהיך דרש אתה, תמיד עיני ה' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"- ה' מייחס חשיבות רבה לארץ ישראל, ארץ הקודש, ולכן הוא חוקר ומתעניין במה שבני ישראל עושים עליה ( פירוט ).
(דברים יב ה): "כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה"- יש לייחס חשיבות למקום המקדש, לחפש אותו, לחקור איפה הוא, ולתבוע שייבנה המקדש ( פירוט ).
(ישעיהו יא י): "והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד"- הגויים ייחסו חשיבות רבה למלך מבית דוד, יחפשו אותו, יחקרו מה דעתו בכל עניין, ויתבעו ממנו שישפוט ביניהם.
(ירמיהו ל יד): "כל מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו , כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך"- הם לא אוהבים אותך יותר, לא מייחסים לך חשיבות, ולכן לא מחפשים אותך ולא מתעניינים בשלומך. כך גם ב (ירמיהו ל יז): "כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה", "הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי".
ובעתיד להיפך, (ישעיהו סב יב): "וקראו להם עם הקדש גאולי ה', ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה"- עיר חשובה, כולם יחפשו אותך ויתבעו לגור בך.
יחזקאל לד ח: " "חי אני נאם ד' ה' אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא" "רעו... כה" "אמר אדני ה' הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם" "לאכלה. כי" "כה אמר אדני ה' הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים" " - ה' מייחס חשיבות לעם ישראל, הצאן שלו; הוא יחפש אותם, יחקור מי אחראי להיעלמותם, ויתבע להחזיר אותם לבעלותו.
(משלי לא יג): "דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה"- אשת חיל מחפשת איפה יש חומרי גלם כדי שתוכל לעבוד, חוקרת איך להשתמש בהם, או תובעת שיתנו לה אותם ( פירוט ).

דרישת ה'

מצוה מהתורה לדרוש את ה', במיוחד כשנמצאים בגלות:

(דברים ד כט): "ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך"( פירוט )

ניתן להבין מצוה זו לפי כל המשמעויות של השורש:

לייחס חשיבות לה', להבין שה' הוא המקור והשורש של הכל.
א. לחפש את ה' בכל מקום, לראות את השגחת ה' בכל המציאות.
ב. לחקור את ה', לבקש מה' הדרכה בחיי היום-יום.
ג. לתבוע מה', להתפלל אליו ולבקש ממנו שיגאל אותנו.

ברוב הפסוקים משמעות ב מתאימה יותר - לחקור ולבקש מה' הדרכה:

(בראשית כה כב): "ויתרצצו הבנים בקרבה, ותאמר 'אם כן למה זה אנכי?' ותלך לדרש את ה'"
(שמות יח טו): "ויאמר משה לחתנו 'כי יבא אלי העם לדרש אלהים'"
(שמואל א ט ט): "לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה"
(מלכים א כב ה): "ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר ה'..."
(מלכים ב ג יא): "ויאמר יהושפט האין פה נביא לה' ונדרשה את ה' מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו"
(מלכים ב ח ח): "ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה"
מלכים ב כב יג: " "לכו דרשו את ה' בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה כי גדולה חמת ה' אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב" "עלינו... וא" "ל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את ה' כה תאמרו אליו כה אמר ה' אלהי ישראל הדברים אשר שמעת" "
(ישעיהו נח ב): "ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון"( פירוט )

כך, בפרט, בפסוקים המדברים על דרישה בה' :

יחזקאל יד ג: " "בֶּן אָדָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלּוֹּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם וּמִכְשׁוֹל עונם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם?... כִּי אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמֵהַגֵּר אֲשֶׁר יָגוּר בְּיִשְׂרָאֵל וְיִנָּזֵר מֵאַחֲרַי וְיַעַל גִּלּוּלָיו אֶל לִבּוֹ וּמִכְשׁוֹל עונו יָשִׂים נֹכַח פָּנָיו וּבָא אֶל הַנָּבִיא לִדְרָשׁ לּוֹֹֹ בִּי אֲנִי ה' נַעֲנֶה לּוֹֹֹ" "בִי ... וְנָשְׂאוּ" "עונם כעון הַדֹּרֵשׁ כעון הַנָּבִיא יִהְיֶה" "
(דברי הימים ב לד כו): "וְאֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם לִדְרוֹשׁ בה' כֹּה תֹאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמָעְתָּ"
דברי הימים א י יג: " "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב" "לִדְרוֹשׁ . וְלֹא" "דָרַשׁ בה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" "

אך בחלק מהפסוקים נזכרה דרישת ה' כפעולה כללית של עבודת ה', בלי ששואלים שאלה מסויימת, ושם נראה שהמשמעות היא לייחס חשיבות לה':

(ישעיהו נה ו): "דרשו ה' בהמצאו, קראהו בהיותו קרוב"( פירוט )
(ישעיהו סה י): "והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני"
(ישעיהו ט יב): "והעם לא שב עד המכהו, ואת ה' צבאות לא דרשו"
(ישעיהו לא א): "הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת ה' לא דרשו"
(ירמיהו י כא): "כי נבערו הרעים ואת ה' לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה"
(ירמיהו כא ב): "דרש נא בעדנו את ה' כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה ה' אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו"
(ירמיהו לז ז): "כה אמר ה' אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים"
(ירמיהו כט יג): "ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם"
(הושע י יב): "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את ה' עד יבוא וירה צדק לכם"( פירוט )
(עמוס ה ד): "כי כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו..."( פירוט )
(צפניה א ו): "ואת הנסוגים מאחרי ה' ואשר לא בקשו את ה' ולא דרשהו"
(תהלים נג ג): "אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים"
(תהלים סט לג): "ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם"
(תהלים עז ג): "ביום צרתי ד' דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי"
(תהלים עח לד): "אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל"
(תהלים קה ד): "דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד"
(דברי הימים א יג ג): "ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול"
(דברי הימים א טו יג): "כי למבראשונה לא אתם פרץ ה' אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט"
(דברי הימים א טז יא): "דרשו ה' ועזו בקשו פניו תמיד"
(דברי הימים א כא ל): "ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך ה'"
(דברי הימים א כח ט): "ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד"ה' דורש את לב האדם, כלומר הוא מייחס חשיבות רבה למחשבותיו של האדם, ורוצה לדעת כל מה שהאדם חושב.
(דברי הימים ב יב יד): "ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את ה'"
(דברי הימים ב יד ג): "ויאמר ליהודה לדרוש את ה' אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה"
(דברי הימים ב יד ו): "ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את ה' אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו"
(דברי הימים ב טו ב): "ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן ה' עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם"
דברי הימים ב טו יב: " "ויבאו בברית לדרוש את ה' אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל" "נפשם. וכל" "אשר לא ידרש לה' אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה" "
(דברי הימים ב טז יב): "ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את ה' כי ברפאים"
דברי הימים ב יז ג: " "ויהי ה' עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש" "לבעלים. כי" "לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל" "
(דברי הימים ב כו ה): "ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את ה' הצליחו האלהים"
(דברי הימים ב ל יט): "כל לבבו הכין לדרוש האלהים ה' אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש"
(דברי הימים ב לא כא): "ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח"
(דברי הימים ב לד ג): "ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות"
(דברי הימים ב לד כא): "לכו דרשו את ה' בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת ה' אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר ה' לעשות ככל הכתוב על הספר הזה"
(תהלים קיט מה): "ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי"( פירוט )
(תהלים קיט צד): "לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי"
(תהלים קיט קנה): "רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו"
(איכה ג כה): "טוב ה' לקוו לנפש תדרשנו"

או למשמעות הקודמת - לייחס לה' חשיבות:

(תהלים ט יא): "ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך ה'"
(תהלים קיט ב): "אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו"
(תהלים קיט י): "בכל לבי דרשתיך , אל תשגני ממצותיך"

הדרישה הזאת היא חלק מהותי מעבודת ה', ולכן אסור להפנות אותה לאלילים או למתים:

(דברים יב ל): "השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני"
(דברים יח יא): "לא יהיה בך... וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים"( פירוט ).
(שמואל א כח ז): "ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור"
מלכים ב א ב: " "ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי" "זה. ומלאך" "ה' דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון" " ( פירוט )
(ישעיהו ח יט): "וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים"( פירוט )
(ישעיהו יט ג): "ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים"
(ירמיהו ח ב): "ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו"
עמוס ה ה: " "...ואל" "תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון" "
דברי הימים ב כה טו: " "ויחר אף ה' באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם" "מידך... ולא" "שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום" "

דרישת שלום

הביטוי דרש שלום או דרש טוב מתאים בעיקר למשמעות ג - תבע שלום, רצה מאד להשיג שלום. יש מקרים שזה טוב ויש מקרים שלא:

(דברים כג ז): "לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם"
(ירמיהו כט ז): "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ אֶל ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם"
(עמוס ה יד): "דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן ה' אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם"
(עזרא ט יב): "וְעַתָּה בְּנוֹתֵיכֶם אַל תִּתְּנוּ לִבְנֵיהֶם וּבְנֹתֵיהֶם אַל תִּשְׂאוּ לִבְנֵיכֶם וְלֹא תִדְרְשׁוּ שְׁלֹמָם וְטוֹבָתָם עַד עוֹלָם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וַאֲכַלְתֶּם אֶת טוּב הָאָרֶץ וְהוֹרַשְׁתֶּם לִבְנֵיכֶם עַד עוֹלָם"
(אסתר י ג): "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל זַרְעוֹ"
(ירמיהו לח ד): "וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה כִּי אִם לְרָעָה"

ואפשר גם לפרש שהכוונה היא, שהוא מייחס חשיבות רבה לטוב או לרע או לשלום, ורוצה לדעת איך לעשות טוב או שלום.

פסוקים נוספים

פסוקים עם הביטוי דרש מ- מתאימים יותר למשמעות ג - תבע:

(דברים יח יט): "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ"
(דברים כג כב): "כִּי תִדֹּר נֶדֶר לה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָּרֹשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא"
(מיכה ו ח): "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ"

פסוקים שמתאימים יותר למשמעות ב - חקר:

(שמואל ב יא ג): "וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי"
(מלכים א יד ה): "וה' אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה"
(ישעיהו לד טז): "דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן"
(דברי הימים ב לב לא): "וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו"
(קהלת א יג): "ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו"
(עזרא ז י): "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט"

ה' דרש דם מיד הרוצח:

(בראשית ט ה): "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם"
(בראשית מב כב): "וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ"
(יחזקאל לג ו): "וְהַצֹּפֶה כִּי יִרְאֶה אֶת הַחֶרֶב בָּאָה וְלֹא תָקַע בַּשּׁוֹפָר וְהָעָם לֹא נִזְהָר וַתָּבוֹא חֶרֶב וַתִּקַּח מֵהֶם נָפֶשׁ הוּא בעונו נִלְקָח וְדָמוֹ מִיַּד הַצֹּפֶה אֶדְרֹשׁ"
(תהלים ט יג): "כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת ענוים"
(דברי הימים ב כד כב): "וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא ה' וְיִדְרֹשׁ"
(תהלים י יג): "עַל מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ"

דרישת משפט, חקירת עדים במשפט:

(ישעיהו א יז): "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט אַשְּׁרוּ חָמוֹץ שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה"
(ישעיהו טז ה): "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא וְיָשַׁב עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹהֶל דָּוִד שֹׁפֵט וְדֹרֵשׁ מִשְׁפָּט וּמְהִר צֶדֶק"
כשיש ספק בדין, צריך לשאול את הכהנים או השופט במקום הנבחר, (דברים יז ט): "וּבָאֵתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט"( פירוט ).
(דברים יג טו): "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ",
(דברים יז ד): "והגד לְךָ וְשָׁמָעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל",
(דברים יט יח): "וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו"
ואולי גם (שופטים ו כט): "ויאמרו איש אל רעהו 'מי עשה הדבר הזה?' וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה"

פסוקים נוספים:

(ישעיהו סה א): "נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי"
(יחזקאל כ א): "ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את ה' וישבו לפני"
(יחזקאל כ ג): "בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני ה' הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני ה'"
(יחזקאל כ לא): "ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני ה' אם אדרש לכם"
(יחזקאל כ מ): "כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני ה' שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם"הנביא יחזקאל מנבא, שבעתיד ה' ייחס חשיבות רבה לתרומותיהם של בני ישראל.
(יחזקאל לג ו): "והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש"
(יחזקאל לו לז): "כה אמר אדני ה' עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם"
(דברי הימים א כב יט): "עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש לה' אלהיכם וקומו ובנו את מקדש ה' האלהים להביא את ארון ברית ה' וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם ה'"
(דברי הימים א כו לא): "לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד"
(דברי הימים א כח ח): "ועתה לעיני כל ישראל קהל ה' ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות ה' אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם"
(דברי הימים ב א ה): "ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור שם לפני משכן ה' וידרשהו שלמה והקהל"
(דברי הימים ב יג כב): "ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו"
(דברי הימים ב יט ג): "אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים"
(דברי הימים ב כ ג): "וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש לה' ויקרא צום על כל יהודה"
(דברי הימים ב כב ט): "ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את ה' בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה"
(דברי הימים ב כד ו): "ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד ה' והקהל לישראל לאהל העדות"
(דברי הימים ב כד כב): "ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא ה' וידרש"
(דברי הימים ב כד כז): "ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו"
(דברי הימים ב לא ט): "וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות"
(תהלים י ד): "רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו"
(תהלים י יג): "על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש"
(תהלים י טו): "שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא"
(תהלים יד ב): "ה' משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים"
(תהלים כב כז): "יאכלו ענוים וישבעו יהללו ה' דרשיו יחי לבבכם לעד"
(תהלים כד ו): "זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה"
(תהלים לד ה): "דרשתי את ה' וענני ומכל מגורותי הצילני"
(תהלים לד יא): "כפירים רשו ורעבו ודרשי ה' לא יחסרו כל טוב"
(תהלים לח יג): "וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו"( פירוט )
(תהלים קט י): "ונוע ינועו בניו, ושאלו ודרשו מחרבותיהם"
(תהלים קיא ב): "גדלים מעשי ה', דרושים לכל חפציהם"
(איוב ג ד): "היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה"
(איוב ה ח): "אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי"
(איוב י ו): "כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש"
(משלי יא כז): "שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו"( פירוט )
(אסתר י ג): "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו"( [http:/he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8_%D7%99_%D7%92 פירוט] )
(עזרא ד ב): "ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה"
(עזרא ו כא): "ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם לדרש לה' אלהי ישראל"
(עזרא ט יב): "ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם"

פסוקים נוספים

דרש רעה, דרש לרעה

(ירמיהו לח ד): "וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים אֶל הַמֶּלֶךְ יוּמַת נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה כִּי עַל כֵּן הוּא מְרַפֵּא אֶת יְדֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאֶת וְאֵת יְדֵי כָל הָעָם לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי הָאִישׁ הַזֶּה אֵינֶנּוּ דֹרֵשׁ לְשָׁלוֹם לָעָם הַזֶּה כִּי אִם לְרָעָה"
(תהלים לח יג): "וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ"
(משלי יא כז): "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן וְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶנּוּ"( פירוט )

דרש וביקש

(יחזקאל לד ו): "יִשְׁגּוּ צֹאנִי בְּכָל הֶהָרִים וְעַל כָּל גִּבְעָה רָמָה וְעַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ נָפֹצוּ צֹאנִי וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ"
אנשי עפרה שאלו מי הרס להם את מזבח הבעל (שופטים ו כט): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה"
(איוב י ו): "כִּי תְבַקֵּשׁ לעוני וּלְחַטָּאתִי תִדְרוֹשׁ"
(ישעיהו סה א): "נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי"
(צפניה א ו): "וְאֶת הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי ה' וַאֲשֶׁר לֹא בִקְשׁוּ אֶת ה' וְלֹא דְרָשֻׁהוּ"
(ישעיהו סה א): "נִדְרַשְׁתִּי לְלוֹא שָׁאָלוּ נִמְצֵאתִי לְלֹא בִקְשֻׁנִי אָמַרְתִּי הִנֵּנִי הִנֵּנִי אֶל גּוֹי לֹא קֹרָא בִשְׁמִי"
תהלים כד ו: " "זֶה דּוֹר דרשו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה" "
תהלים קה ד: " "דרשו ה'" "ועזו בקשו פניו תמיד" ", וכן דברי הימים א טז יא.

דרש ותר

(איוב לט ח): "יְתוּר הָרִים מִרְעֵהוּ וְאַחַר כָּל יָרוֹק יִדְרוֹשׁ"
(קהלת א יג): "וְנָתַתִּי אֶת לִבִּי לִדְרוֹשׁ וְלָתוּר בַּחָכְמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמָיִם הוּא עִנְיַן רָע נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ"

דרישה מתוך חיבה וחשיבות

(דברים יא יב): "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה"(ראו ארץ הקודש )
(ישעיהו סב יב): "וְקָרְאוּ לָהֶם עַם הַקֹּדֶשׁ גְּאוּלֵי ה' וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה"
(ירמיהו ל יד): "כָּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עונך עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ"
יחזקאל לד ח: " "חַי אָנִי נְאֻם ד' ה' אִם לֹא יַעַן הֱיוֹת צֹאנִי לָבַז וַתִּהְיֶינָה צֹאנִי לְאָכְלָה לְכָל חַיַּת הַשָּׂדֶה מֵאֵין רֹעֶה וְלֹא דָרְשׁוּ רֹעַי אֶת צֹאנִי וַיִּרְעוּ הָרֹעִים אוֹתָם וְאֶת צֹאנִי לֹא רָעוּ" ... "כֹּה אָמַר ד' ה' הִנְנִי אֶל הָרֹעִים וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי מִיָּדָם וְהִשְׁבַּתִּים מֵרְעוֹת צֹאן וְלֹא יִרְעוּ עוֹד הָרֹעִים אוֹתָם וְהִצַּלְתִּי צֹאנִי מִפִּיהֶם וְלֹא תִהְיֶיןָ לָהֶם לְאָכְלָה" . "כִּי כֹּה אָמַר ד' ה' הִנְנִי אָנִי וְדָרַשְׁתִּי אֶת צֹאנִי וּבִקַּרְתִּים" ..."
(איוב ג ד): "היום ההוא יהי חשך אֶל ידרשהו אֶלוה ממעל ואֶל תופע עליו נהרה"
(יחזקאל כ מ): "כִּי בְּהַר קָדְשִׁי בְהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל נְאֻם ד' ה' שָׁם יַעַבְדֻנִי כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה בָּאָרֶץ שָׁם אֶרְצֵם וְשָׁם אֶדְרוֹשׁ אֶת תְּרוּמֹתֵיכֶם וְאֶת רֵאשִׁית מַשְׂאוֹתֵיכֶם בְּכָל קָדְשֵׁיכֶם"
(דברי הימים א כח ט): "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד"

דרש אל-, מתוך חיבה וחשיבות

(ישעיהו יא י): "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא שֹׁרֶשׁ יִשַׁי אֲשֶׁר עֹמֵד לְנֵס עַמִּים אֵלָיו גּוֹיִם יִדְרֹשׁוּ וְהָיְתָה מְנֻחָתוֹ כָּבוֹד"
(ירמיהו ל יז): "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם ה' כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ"
(יחזקאל לו לז): "כֹּה אָמַר ד' ה' עוֹד זֹאת אִדָּרֵשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם אַרְבֶּה אֹתָם כַּצֹּאן אָדָם"
(תהלים קמב ה): "הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי"

דרש על הכהנים

(דברי הימים ב כד ו): "וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לִיהוֹיָדָע הָרֹאשׁ וַיֹּאמֶר לוֹֹֹ מַדּוּעַ לֹא דָרַשְׁתָּ עַל הַלְוִיִּם לְהָבִיא מִיהוּדָה וּמִירוּשָׁלִַם אֶת מַשְׂאַת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וְהַקָּהָל לְיִשְׂרָאֵל לְאֹהֶל הָעֵדוּת"
(דברי הימים ב לא ט): "וַיִּדְרֹשׁ יְחִזְקִיָּהוּ עַל הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל הָעֲרֵמוֹת"

דרש לה'

דברי הימים ב טו ב: " "וַיֵּצֵא לִפְנֵי אָסָא וַיֹּאמֶר לוֹ שְׁמָעוּנִי אָסָא וְכֹל יְהוּדָה וּבִנְיָמִן ה' עִמָּכֶם בִּהְיוֹתְכֶם עִמּוֹ וְאִם תִּדְרְשֻׁהוּ יִמָּצֵא לָכֶם וְאִם תַּעַזְבֻהוּ יַעֲזֹב אֶתְכֶם" ... "וְכָל אֲשֶׁר לֹא יִדְרֹשׁ לה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יוּמָת לְמִן קָטֹן וְעַד גָּדוֹל לְמֵאִיֵשׁׁ וְעַד אִשָּׁה" "
(דברי הימים ב יז ד): "כִּי לֵאלֹהֵי אָבִיו דָּרָשׁ ובמצותיו הָלָךְ וְלֹא כְּמַעֲשֵׂה יִשְׂרָאֵל"
(דברי הימים ב לא כא): "וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ"
(דברי הימים א כב יט): "עַתָּה תְּנוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם לִדְרוֹשׁ לה' אֱלֹהֵיכֶם וְקוּמוּ וּבְנוּ אֶת מִקְדַּשׁ ה' הָאֱלֹהִים לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וּכְלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים לַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם ה'"
(דברי הימים ב כ ג): "וַיִּרָא וַיִּתֵּן יְהוֹשָׁפָט אֶת פָּנָיו לִדְרוֹשׁ לה' וַיִּקְרָא צוֹם עַל כָּל יְהוּדָה"
(דברי הימים ב לד ג): "וּבִשְׁמוֹנֶה שָׁנִים לְמָלְכוֹ וְהוּא עוֹדֶנּוּ נַעַר הֵחֵל לִדְרוֹשׁ לֵאלֹהֵי דָּוִיד אָבִיו וּבִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הֵחֵל לְטַהֵר אֶת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם מִן הַבָּמוֹת וְהָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים וְהַמַּסֵּכוֹת"
עזרא ד ב: " "וַיִּגְּשׁוּ אֶל זְרֻבָּבֶל וְאֶל רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם כִּי כָכֶם נִדְרוֹשׁ לֵאֶלֹהֵיכֶם ולא אֲנַחְנוּ זֹבְחִים מִימֵי אֵסַר חַדֹּן מֶלֶךְ אַשּׁוּר הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ פֹּה" "
(עזרא ו כא): "וַיֹּאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים מֵהַגּוֹלָה וְכֹל הַנִּבְדָּל מִטֻּמְאַת גּוֹיֵ הָאָרֶץ אֲלֵהֶם לִדְרֹשׁ לה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"
(איוב ה ח): "אוּלָם אֲנִי אֶדְרֹשׁ אֶל אֵל וְאֶל אֱלֹהִים אָשִׂים דִּבְרָתִי"

דרש את ה', בקשר לעתיד

רבקה הלכה לדרוש את ה', כדי שיאמר לה מה ייצא מבטנה (בראשית כה כב): "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'", והתשובה היתה "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך ייפרדו..."
בן-הדד מלך ארם שלח את חזהאל לשאול את אלישע אם יחיה מחליו (מלכים ב ח ח): "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל חֲזָהאֵל קַח בְּיָדְךָ מִנְחָה וְלֵךְ לִקְרַאֶת אִישׁ הָאֱלֹהִים וְדָרַשְׁתָּ אֶת ה' מֵאוֹתוֹ לֵאמֹר הַאֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶה"
יהושפט ואחאב שאלו את הנביאים האם לעלות להילחם בארם מלכים א כב ה: " "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל דְּרָשׁ נָא כַיּוֹם אֶת דְּבַר ה'" ... "וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לה' עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ" ? "וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת ה' מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאֶתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה..." ", וכן מלכים ב ג יא., דברי הימים ב יח ד-ז. והתשובה הייתה, שבני-ישראל יחזרו יפוצו על ההרים "כצאן אשר אין להם רועה", כלומר שמלך ישראל ימות.
יאשיהו שלח לשאול את חולדה הנביאה מה משמעות הספר שמצא בבית ה' (מלכים ב כב יג): "לְכוּ דִרְשׁוּ אֶת ה' בַּעֲדִי וּבְעַד הָעָם וּבְעַד כָּל יְהוּדָה עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַנִּמְצָא הַזֶּה כִּי גְדוֹלָה חֲמַת ה' אֲשֶׁר הִיא נִצְּתָה בָנוּ עַל אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֲבֹתֵינוּ עַל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב עָלֵינוּ...". וכן דברי הימים ב לד כא. והתשובה היתה, שה' יחריב את הארץ, אבל לא בימי יאשיהו.
צדקיהו שלח לשאול את ירמיהו מה יהיה בסופו של המצור על ירושלים (ירמיהו כא ב): "דְּרָשׁ נָא בַעֲדֵנוּ אֶת ה' כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ אוּלַי יַעֲשֶׂה ה' אוֹתָנוּ כְּכָל נִפְלְאֹתָיו וְיַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ". והתשובה (ירמיהו לז ז): "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כֹּה תֹאמְרוּ אֶל מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם"
שאול הלך לשאול את שמואל איפה ימצא את האתונות (שמואל א ט ט): "לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה"

דרש את ה' בלבבו

(דברים ד כט): "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאֶתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
(דברי הימים ב טו יב): "וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם"
(דברי הימים ב ל יט): "כָּל לְבָבוֹ הֵכִין לִדְרוֹשׁ הָאֱלֹהִים ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתָיו וְלֹא כְּטָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ"
(עזרא ז י): "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט"
(דברי הימים ב יב יד): "וַיַּעַשׂ הָרָע כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'"
(ירמיהו כט יג): "וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל לְבַבְכֶם"
(דברי הימים ב יט ג): "אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים"
(דברי הימים ב כב ט): "וַיְבַקֵּשׁ אֶת אֲחַזְיָהוּ וַיִּלְכְּדֻהוּ וְהוּא מִתְחַבֵּא בְשֹׁמְרוֹן וַיְבִאֻהוּ אֶל יֵהוּא וַיְמִתֻהוּ וַיִּקְבְּרֻהוּ כִּי אָמְרוּ בֶּן יְהוֹשָׁפָט הוּא אֲשֶׁר דָּרַשׁ אֶת ה' בְּכָל לְבָבוֹ וְאֵין לְבֵית אֲחַזְיָהוּ לַעְצֹר כֹּחַ לְמַמְלָכָה"

דרש את ה', באופן כללי

(ישעיהו נה ו): "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב"
(ישעיהו נח ב): "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן"
(ישעיהו סה י): "וְהָיָה הַשָּׁרוֹן לִנְוֵה צֹאן וְעֵמֶק עָכוֹר לְרֵבֶץ בָּקָר לְעַמִּי אֲשֶׁר דְּרָשׁוּנִי"
יחזקאל כ א: " "וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית בַּחֲמִשִׁי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ בָּאוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל לִדְרֹשׁ אֶת ה' וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי" ... "בֶּן אָדָם דַּבֵּר אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כֹּה אָמַר ד' ה' הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים חַי אָנִי אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם נְאֻם ד' ה'" ... "וּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ אַתֶּם נִטְמְאִים לְכָל גִּלּוּלֵיכֶם עַד הַיּוֹם וַאֲנִי אִדָּרֵשׁ לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל חַי אֲנִי נְאֻם ד' ה' אִם אִדָּרֵשׁ לָכֶם" "
עמוס ה ד: " "כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ" . "וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן" . "דִּרְשׁוּ אֶת ה' וִחְיוּ פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף וְאָכְלָה וְאֵין מְכַבֶּה לְבֵית אֵל" ... "דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם" "
(דברי הימים א כא ל): "וְלֹא יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ ה'"
דברי הימים א כח ח: " "וְעַתָּה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל קְהַל ה' וּבְאָזְנֵי אֱלֹהֵינוּ שִׁמְרוּ וְדִרְשׁוּ כָל מצות ה' אֱלֹהֵיכֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְהִנְחַלְתֶּם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם עַד עוֹלָם" . "ואֶתה שלמה בני דע אֶת אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כָּל לבבות דורש ה' וכָל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעַד" "
(דברי הימים ב יד ו): "וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְנָסֵב חוֹמָה וּמִגְדָּלִים דְּלָתַיִם וּבְרִיחִים עוֹדֶנּוּ הָאָרֶץ לְפָנֵינוּ כִּי דָּרַשְׁנוּ אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ דָרַשְׁנוּ וַיָּנַח לָנוּ מִסָּבִיב וַיִּבְנוּ וַיַּצְלִיחוּ"
(דברי הימים ב כו ה): "וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת ה' הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים"
(דברי הימים ב יד ג): "וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה לִדְרוֹשׁ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְלַעֲשׂוֹת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה"
(תהלים ט יא): "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'"
(תהלים יד ב): "ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים", וכן תהלים נג ג.
(תהלים כב כז): "יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד"
(תהלים לד ה): "דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי"
(תהלים לד יא): "כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב"
(תהלים סט לג): "רָאוּ עֲנָוִים יִשְׂמָחוּ דֹּרְשֵׁי אֱלֹהִים וִיחִי לְבַבְכֶם"
(תהלים עז ג): "בְּיוֹם צָרָתִי ד' דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי"
(תהלים עח לד): "אִם הֲרָגָם וּדְרָשׁוּהוּ וְשָׁבוּ וְשִׁחֲרוּ אֵל"
(תהלים קיט ב): "אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ", (תהלים קיט י): "בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי ממצותיך", (תהלים קיט מה): "וְאֶתְהַלְּכָה בָרְחָבָה כִּי פִקֻּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי", (תהלים קיט צד): "לְךָ אֲנִי הוֹשִׁיעֵנִי כִּי פִקּוּדֶיךָ דָרָשְׁתִּי", (תהלים קיט קנה): "רָחוֹק מֵרְשָׁעִים יְשׁוּעָה כִּי חֻקֶּיךָ לֹא דָרָשׁוּ"
(איכה ג כה): "טוֹב ה' לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ"

לא דרש את ה'

(ירמיהו י כא): "כִּי נִבְעֲרוּ הָרֹעִים וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ עַל כֵּן לֹא הִשְׂכִּילוּ וְכָל מַרְעִיתָם נָפוֹצָה"
(ישעיהו ט יב): "וְהָעָם לֹא שָׁב עַד הַמַּכֵּהוּ וְאֶת ה' צְבָאוֹת לֹא דָרָשׁוּ"
(ישעיהו לא א): "הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ"
(צפניה א ו): "וְאֶת הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי ה' וַאֲשֶׁר לֹא בִקְשׁוּ אֶת ה' וְלֹא דְרָשֻׁהוּ"
(דברי הימים א יג ג): "וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל"
(דברי הימים א טו יג): "כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ ה' אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט"
(תהלים י ד): "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו"
(דברי הימים ב טז יב): "וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה' כִּי בָּרֹפְאִים"

דרש באוב/אלילים (בקשר לעתיד)

שאול הלך לשאול את בעלת האוב מה יהיו תוצאות המלחמה בפלשתים (שמואל א כח ז): "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת אוֹב בְּעֵין דּוֹר". וכן דברי הימים א י יג: " "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בה' עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ" . "וְלֹא דָרַשׁ בה' וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" "
אחזיה בן אחאב שלח לשאול את בעל-זבוב האם יחיה מחליו מלכים ב א ב: " "וַיִּפֹּל אֲחַזְיָה בְּעַד הַשְּׂבָכָה בַּעֲלִיָּתוֹ אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן וַיָּחַל וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים וַיֹּאמַר אֲלֵהֶם לְכוּ דִרְשׁוּ בְּבַעַל זְבוּב אֱלֹהֵי עֶקְרוֹן אִם אֶחְיֶה מֵחֳלִי זֶּה" ..."

דרש לֹאוב/אֶלילים, במטרה לקבל מֶהם מידע או להתקרב אֵלִיָּהם

ביאור:דִּבֶּרים יב ל : "השמר לך פן תנקש אַחֵריהם אַחֵרי השמדם מפניך ופן תדרש לֹאֱלֹהֵיהם לֹאָמַר איכֹּה יעבדו הגוים הָאֵלֶּה אֶת אֱלֹהֵיהם ואעשה כן גם אָנִי"
(ישעיהו ח יט): "וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים"
(ישעיהו יט ג): "וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים"
(דברי הימים ב יז ג): "וַיְהִי ה' עִם יְהוֹשָׁפָט כִּי הָלַךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו הָרִאשֹׁנִים וְלֹא דָרַשׁ לַבְּעָלִים"

דרש אלילים, במשמעות של עבד אלילים

(ירמיהו ח ב): "וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר אֲהֵבוּם וַאֲשֶׁר עֲבָדוּם וַאֲשֶׁר הָלְכוּ אַחֲרֵיהֶם וַאֲשֶׁר דְּרָשׁוּם וַאֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם לֹא יֵאָסְפוּ וְלֹא יִקָּבֵרוּ לְדֹמֶן עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה יִהְיוּ"
עמוס ה ד: " "כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ" . "וְאַל תִּדְרְשׁוּ בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל לֹא תָבֹאוּ וּבְאֵר שֶׁבַע לֹא תַעֲבֹרוּ כִּי הַגִּלְגָּל גָּלֹה יִגְלֶה וּבֵית אֵל יִהְיֶה לְאָוֶן" . "דִּרְשׁוּ אֶת ה' וִחְיוּ פֶּן יִצְלַח כָּאֵשׁ בֵּית יוֹסֵף וְאָכְלָה וְאֵין מְכַבֶּה לְבֵית אֵל" ... "דִּרְשׁוּ טוֹב וְאַל רָע לְמַעַן תִּחְיוּ וִיהִי כֵן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אִתְּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם" "
דברי הימים ב כה טו: " "וַיְהִי אחרי בוא אֲמַצְיָהוּ מהכות אֵת-אדומים ויבא אֶת-אֱלֹהֵי בני שׂעיר ויעמידם לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ לֹאֱלֹהִים ולפניהם ישׁתחוה ולהם יקטר. וַיִּחַר אַף ה' בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְׁלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לו לָמָּה דָרַשְׁתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ" ... "וְלֹא שָׁמַע אֲמַצְיָהוּ כִּי מֵהָאֱלֹהִים הִיא לְמַעַן תִּתָּם בְּיָד כִּי דָרְשׁוּ אֶת אֶלהי אֱדוֹם" "

פסוקים שבהם משמעות השורש אינה ברורה

(דברים יב ה): "כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה"
(דברי הימים ב יג כב): "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אֲבִיָּה וּדְרָכָיו וּדְבָרָיו כְּתוּבִים בְּמִדְרַשׁ הַנָּבִיא עִדּוֹ"
דברי הימים ב כד כז: " "וּבָנָיו ורב הַמַּשָּׂא עָלָיו וִיסוֹד בֵּית הָאֱלֹהִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל מִדְרַשׁ סֵפֶר הַמְּלָכִים וַיִּמְלֹךְ אֲמַצְיָהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו" "
(תהלים קט י): "וְנוֹעַ יָנוּעוּ בָנָיו וְשִׁאֵלוּ וְדָרְשׁוּ מֵחָרְבוֹתֵיהֶם"
(תהלים י טו): "שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ רִשְׁעוֹ בַל תִּמְצָא"
(תהלים קיא ב): "גְּדֹלִים מַעֲשֵׂי ה' דְּרוּשִׁים לְכָל חֶפְצֵיהֶם"
(דברי הימים ב א ה): "וּמִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר שָׂם לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה' וַיִּדְרְשֵׁהוּ שְׁלֹמֹה וְהַקָּהָל"
(דברי הימים א כו לא): "לַחֶבְרוֹנִי יְרִיָּה הָרֹאשׁ לַחֶבְרוֹנִי לְתֹלְדֹתָיו לְאָבוֹת בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְמַלְכוּת דָּוִיד נִדְרָשׁוּ וַיִּמָּצֵא בָהֶם גִּבּוֹרֵי חַיִל בְּיַעְזֵיר גִּלְעָד"

תגובות

מעניין, ועוזר לשיטתך (דרש-ייחס חשיבות) הוא הדמיון דרש-דגש, וגם דבש(ת) זו מעין בליטה מודגשת. אולי יש לזה יסוד. לעומת זאת דש-דשדש-נדוש זה בדיוק להפך - דבר חסר דגש.

-- hagai hoffer, 2011-07-31 11:36:27

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:דרש - ייחס חשיבות וחקר היטב

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-02-26.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/drj0