הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

גרסה נפשי - האם יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין?

תגובה ל: ביאור:תהלים קיט שנכתבה ב09:46:14 14.03.2005

תהלים קיט כ: "גָּרְסָה נַפְשִׁי לְתַאֲבָה - אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת".

השורש "גרס" או "גרשׂ" נזכר בויקרא פרק ב - "אביב קלוי באש, גרשׂ כרמל", ושם הוא מתייחס לסוג של מאכל - חיטה בשלה קלויה באש ומרוסקת. כלומר, גרס = ריסק = שבר לחתיכות קטנות (אך לא טחן לקמח).

לפי זה, פירשו המפרשים (רש"י ומצודות) , ש"גרסה נפשי" = נשברה נפשי, מרוב תאוה ללמוד ולקיים את משפטיך. אך לפי פירוש זה, היה ראוי לכתוב "נגרסה נפשי".

לכן, נראה יותר פירושו של רבא ( בתלמוד הבבלי, עבודה זרה יט. ), שלפיו הפסוק ממשיל את הלימוד לאכילה: אדם שמתאוה לאכול מאכל מסוים, לא טוחן אותו בשיניים עד הסוף, אלא רק "גורס" = מרסק אותו בשיניים ובולע אותו במהירות מרוב תאוה; כך גם אדם שמתאוה ללמוד - לא "טוחן" את הלימוד עד הסוף, לא מבין את הכל, אלא רק "גורס" - מבין את הרעיון הכללי ועובר מייד הלאה.

לפי זה, אכן יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין, אם הלימוד נעשה מתוך תאוה - "לְתַאֲבָה אֶל-מִשְׁפָּטֶיךָ בְכָל-עֵת".

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:גרסה נפשי - האם יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין?

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/thlim/th-119-20

ביאור:תהלים קיט כ

גרסה נפשי - האם יש טעם ללמוד בעל-פה בלי להבין?

מקורות