ביאור:במדבר כו נה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ או לבאי הארץ נתחלקה הארץ?
עריכהבספר במדבר, ה' ציווה על משה לפקוד את בני ישראל העומדים להיכנס לארץ, ולחלק להם את הארץ:
(במדבר כו נג): "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת"
אולם, בספר שמות, ה' ציווה על משה להגיד לבני ישראל המשועבדים במצרים, שהוא יוציא אותם ממצרים וייתן להם את הארץ:
(שמות ו ח): "וְהֵבֵאֶתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה'"
אלה שתי קבוצות שונות: בספר שמות מדובר על דור "יוצאי מצרים", אותו דור שמת במדבר במהלך 40 שנות הנדודים; ובספר במדבר מדובר על הדור הבא, דור "באי הארץ".
אם כך, למי נתחלקה הארץ - ל"יוצאי מצרים" או ל"באי הארץ"? מובן שבסופו של דבר באי הארץ קיבלו את הארץ, אבל אם הארץ נתחלקה ליוצאי מצרים, אז באי הארץ רק יורשים אותם. כך למשל, אם שני אנשים יצאו ממצרים, לראשון היה בן אחד ולשני היו עשרה בנים, אז בחלוקה ל"יוצאי מצרים" הבן האחד היה מקבל נחלה אחת ועשרת הבנים היו מקבלים ביחד נחלה אחת, בעוד שבחלוקה ל"באי הארץ" הבן האחד היה מקבל נחלה אחת ועשרת הבנים היו מקבלים עשר נחלות.
לכאורה מדובר בשאלה שאין לה כל משמעות מעשית, הרי מה שהיה היה; אבל חז"ל כנראה ייחסו לשאלה זו חשיבות רבה:
1. חכמי ארץ ישראל, במדרש רבה, פירשו שהארץ נתחלקה לדור באי הארץ, כפשט הפסוק בספר במדבר. הם הסבירו שה' מלכתחילה לא קבע שיש לחלק את הארץ ליוצאי מצרים, כי ידע שהם עתידים לחטוא במדבר: "לאלה תחלק הארץ - ומי הן? לעומדים בערבות מואב. והלא ליוצאי מצרים נתחלק הארץ, דכתיב (שמות ו, ח): "ונתתי אותה לכם מורשה" - מפני מה לא חלקה להן? - לפי שצפוי לפני הקב"ה שסוף עתידין משפחות לכלות מהן, ומי הן? אלו שכתובות למעלן (שם, טו) "ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית", הרי ו'; כשאתה קורא (במדבר כו, יב): "לנמואל משפחת הנמואלי", אין שם [אלא] אחד! וכן בבנימין (בראשית מו, כא): "שמות ובני בנימין בלע ובכר וגו'" הרי י', וכשבא אתה למנותן (במדבר שם, לח): "לבלע משפחת הבלעי וגו'" חסרו ה' מן הבנים, הרי ששה משפחות [נהרגו] על הזנות בעצת בלעם אין שאינה עושה את שלה. לכך אמר הקדוש ברוך הוא: מה אני מחלק את הארץ לבני אדם העתידים למות?! כיון שבאו לערבות מואב ועמדו על בוריים, אמר לו הקב"ה לאלה לחלק הארץ" ( במדבר רבה כא ח ) .
2. לעומת זאת, חכמי התלמוד הבבלי פירשו שהארץ נתחלקה לדור יוצאי מצרים. הסוגיה מתחילה במחלוקת בין שלושה תנאים:
" "רבי יאשיה אומר: ליוצאי" "מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו; אלא מה אני מקיים לאלה תחלק הארץ בנחלה? - לאלה – כאלה:" "להוציא את הטפלים.
רבי יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר 'לאלה תחלק הארץ בנחלה'; אלא מה אני מקיים 'לשמות מטות אבותם ינחלו'? - משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם: שכל נחלות שבעולם חיין יורשין מתים, וכאן מתים יורשין חיין.
רבי שמעון בן אלעזר אומר: לאלו ולאלו נתחלקה הארץ, כדי לקיים שני מקראות הללו; הא כיצד? היה מיוצאי מצרים - נוטל חלקו עם יוצאי מצרים; היה מבאי הארץ - נוטל חלקו עם באי הארץ; מכאן ומכאן - נוטל חלקו מכאן ומכאן" " ( בבלי בבא בתרא קיז א ) . כל הפירושים הללו קשים:
- לפי רבי יאשיה, הפסוק "לאלה תחלק הארץ בנחלה" אין משמעו שהארץ התחלקה לאותם אנשים שנפקדו בתחילת הפרק, אלא שהיא התחלקה לאנשים בעלי אותם מאפיינים - אנשים שיצאו ממצרים בגיל עשרים ומעלה (ראו גם חלוקת קרקעות ליוצאי צבא ). אולם, הפסוק בפירוש אומר "לאלה", אותם שנפקדו למעלה, ולא "כאלה"!
- רבי יאשיה מסתמך על פסוק שנמצא בהמשך הפרק בספר במדבר, (במדבר כו נה): "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ, לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ", כלומר, הארץ לא חולקה לפי השמות של הנספרים בפרק זה, אלא לפי השמות של אבותם - הדור שיצא ממצרים; אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "לשמות אבותם". על-פי הפשט, הביטוי מטות אבותם משמעו, שהחלוקה בוצעה לפי שבטים ובתי-אב, כך שכל שבט וכל בית-אב יקבל נחלות סמוכות. כך שאלו גם בהמשך הסוגיה בתלמוד, "מאי משמע דהאי לשמות מטות אבותם ביוצאי מצרים כתיב? דלמא לשבטים קאמר לה? - דכתיב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' - ירושה היא לכם מאבותיכם; וליוצאי מצרים קאמר להו"; הסוגיה מביאה את הפסוק מספר שמות שהזכרנו למעלה, אך כפי שאמרו חכמי מדרש רבה, הפסוק המאוחר יותר הוא הקובע.
- לפי רבי יונתן, הארץ התחלקה לבאי הארץ, אולם הנחלה חזרה לאבות והתחלקה שוב בין הבנים. כך למשל, אם שני אנשים יצאו ממצרים, לראשון היה בן אחד ולשני היו עשרה בנים, אז הם קיבלו ביחד 11 נחלות, אבל התחלקו בהן שווה בשווה - הבן האחד קיבל 5.5 נחלות, ועשרת הבנים קיבלו גם-כן 5.5 נחלות. אולם צורת חלוקה זו היא מוזרה מאד (כפי שהוא עצמו כותב "משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם"), והראיות עבורה אינן ברורות מספיק.
- גם הפשרה שמציע רבי שמעון בן אלעזר, שהחלוקה היתה ליוצאי מצרים ולבאי הארץ יחד, נשמעת מוזרה מאד, ואין זה ברור מדוע יש צורך להידחק ולהניח שהיתה חלוקה כזאת.
בהמשך הסוגיה מובאות שלוש ראיות לכך שהארץ חולקה ליוצאי מצרים, אולם כל הראיות דחוקות ואינן מחייבות:
- " "אמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ - היינו דכתיב לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו, אלא למאן דאמר לבאי הארץ - מאי לרב תרבו נחלתו?" "(למי שהיה רב ביציאת מצרים, כדכתיב בתריה: 'לשמות מטות אבותם ינחלו' אף על פי שעכשיו נתמעט בכניסתן לארץ - תרבה נחלתו, ולאותו שהיה מעט ביציאת מצרים - תמעיט גם עתה נחלתו, אף על פי שנתרבה!)" "קשיא" ".
- "ואמר ליה רב פפא לאביי: בשלמא למאן דאמר 'ליוצאי מצרים' - היינו דקא צווחן בנות צלפחד; אלא למאן דאמר 'לבאי הארץ' - אמאי צווחן? הא ליתיה [הוא איננו] דלשקול!? אלא לחזרה וליטול בנכסי חפר".
- "בשלמא למאן דאמר ליוצאי מצרים - היינו דקא צווחן בני יוסף, דכתיב (יהושע יז יד) וידברו בני יוסף [את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה’] אלא למאן דאמר 'לבאי הארץ' - מאי קא צווחי? כולהו שקול? - משום טפלים, דהוו נפישי להו".
3. בהמשך הסוגיה מובאת דעה נוספת - שהארץ חולקה לדור הרבה יותר קדום - דור בני יעקב: כל שבט משבטי ישראל קיבל חלק שווה בארץ, ורק בתוך השבט חולקו הנחלות לפי מספר באי הארץ: " "איבעיא להו: ארץ ישראל: לשבטים איפלוג? או דלמא לקרקף גברי איפלוג? תא שמע: [על פי הגורל תחלק נחלתו] בין רב למעט (שיקח כל שבט ושבט מה שיתן לו הגורל, בין שהיה מגיע לו חלק מרובה, כגון שבט שיש בו אנשים מעט, בין שהיה לו חלק מועט, כגון שיש לו אנשים הרבה: דכיון דכל השבטים לוקחין בשוה: שבט הקטן כשבט הגדול - נמצאו חלקי בני שבט הקטן מרובה מחלק שבט בני הגדול; ואי לקרקף גברי - מאי בין 'רב' 'למעט'? והלא נטלו כולן בשוה). ועוד תניא: עתידה ארץ ישראל שתתחלק לשלשה עשר שבטים; שבתחלה לא נתחלקה אלא" "לשנים עשר שבטים... קתני מיהת שבתחלה לא נתחלקה אלא לשנים עשר שבטים, שמע מינה לשבטים איפלוג! שמע מינה" " ( בבלי בבא בתרא קכב. ) . דעה זו מסתמכת על (במדבר כו נו): "עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ, בֵּין רַב לִמְעָט", ממנו עולה ששבט מרובה באוכלוסין קיבל נחלה זהה לשבט מועט באוכולוסין.
נראה, שמאחורי השאלה: למי נתחלקה הארץ? עומדת שאלה עקרונית יותר: מה הם תנאי הזכאות לקבלת חלק בארץ? לתשובות השונות על שאלה זו יכולה להיות משמעות מעשית גם בימינו:
1. על-פי הדעה ש"לבאי הארץ נתחלקה הארץ", תנאי הזכאות הם פשוטים - כל מי שהשתתף במלחמה על כיבוש הארץ, זכאי לקבל חלק בארץ. ובימינו, ראוי לחלק קרקעות ליוצאי צבא (ראו גם חלוקת קרקעות ליוצאי צבא ).
2. על-פי הדעה ש"ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ", כל אדם שיצא מגלות מצרים, והלך אחרי ה' אל המדבר, עשה מאמץ כל-כך גדול, שמגיע לו לקבל נחלה בארץ - גם אם כלל לא היה ראוי להגיע לארץ. ובימינו, ראוי לחלק קרקעות לכל יהודי שיוצא מהגלות ועולה לארץ, בלי תלות בשירות צבאי.
3. ועל-פי הדעה ש"לשבטים נתחלקה הארץ", כל אחד מבני יעקב - מדור אבות האומה - זכאי לקבל חלק בארץ. ובימינו?
מקורות ופירושים נוספים
עריכהרש"י פירש כרבי יונתן - שהארץ חולקה לבאי הארץ, אבל הוחזרה ליוצאי מצרים: "לאלה תחלק הארץ - ולא לפחותים מבן עשרים, אע"פ שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ... לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף, ואם היה לאחד מהם ששה בנים - לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו... לשמות מטות אבותם - אלו יוצאי מצרים, שינה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה, שכל הנחלות החיים יורשים את המתים, וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד? שני אחים מיוצאי מצרים שהיו להם בנים בבאי הארץ, לזה אחד ולזה שלשה, האחד נטל חלק אחד והשלשה נטלו שלשה, שנאמר לאלה תחלק הארץ; חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה, וזהו שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו, שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים (ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים, לא היו נוטלין אלו הד' אלא שני חלקים, עכשיו נטלו ד' חלקים)" ( רש"י ) .
את הראיה שמביאים בגמרא לכך שהארץ חולקה לשבטים, "על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט ", הסביר רש"י באופן אחר: "ואע"פ שלא היו החלקים שוים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא על-ידי גורל, והגורל היה על-פי רוח הקודש, כמו שמפורש (בב"ב דף קיח): אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים, ואומר ברוח הקודש: אם שבט פלוני עולה - תחום פלוני עולה עמו, והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין, וי"ב גבולים בי"ב פתקין, ובללום בקלפי, והנשיא מכניס ידו בתוכו, ונוטל שני פתקין, עולה בידו פתק של שם שבטו ופתק של גבול המפורש לו, והגורל עצמו היה צווח ואומר 'אני הגורל עליתי לגבול פלוני לשבט פלוני', שנאמר על פי הגורל" ( רש"י ) .
ורמב"ן חלק על רש"י, ופירש שהארץ חולקה לשבטים: " "ומדרש רבותינו בכתוב הזה אינו כן, אלא אמר בספרי (פנחס כו ג) לרב תרבה נחלתו - הרי שיצאו עמו עשרה בנים ממצרים, ובכניסתן לארץ נמצאו חמשה וכו', וכן בגמרא מפורש שאין משמעותו אצל חכמים לחלק בין שבט לשבט כלל, כמו שאמרו (ב"ב קיז) בשלמא למ"ד ליוצאי מצרים היינו דכתיב לרב תרבה נחלתו וגו', ועוד שכבר כתבתי בסדר ויחי יעקב (בראשית מח ו) כי בגמרא בפרק יש נוחלין (שם קכב) העלו בפירוש שלא נתחלקה לקרקפתא דגברי אלא לשבטים נתחלקה שנים עשר חלקים שוים עשו ממנה ונטל כל השבט החלק שיצא לו הגורל עליו וזהו מה שצוחו בני יוסף שאמרו (יהושע יז יד) מדוע נתת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב ולא הוסיף להם יהושע כלום אבל אמר לו (שם טו) עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים לומר שיכבשו להם מן הארץ שלא נכבשה להם וירחיבו בה את גבולם"
"וזהו שאמר (פסוקים נה נו) לשמות מטות אבותם ינחלו בין רב למעט שיקחו כל המטות בשוה בין שהוא מרובה באוכלוסין או ממועט בהם ויהיה פירוש " לרב תרבו נחלתו " לאנשי השבט עצמו."
"או כפי מדרשו שנתחלקה ליוצאי מצרים הרי שיצאו עמו עשרה ממצרים ובכניסתן לארץ נמצאו חמשה קורא אני עליו לרב תרבו כלומר שאם מתו אותן עשרה שהיו בני עשרים שנה ביציאתן ממצרים ונולדו להם חמשה בנים במדבר או שהיו טפלים ונעשו בני עשרים קורא אני עליו לרב תרבה כלומר לרב ביציאת מצרים תרבו אע"פ שהוא עכשיו מועט הרי שיצאו עמו חמשה ובכניסתן לארץ נמצאו עשרה קורא אני עליו למעט תמעיט כדאיתא בספרי אבל ראיתי בספרי שם דקתני לפי פקודיו מגיד שלא נתחלקה הארץ אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא כן הוא אומר וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב אשר עד כה ברכני ה' מהו אומר ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים זהו לשון הברייתא הזאת ונראה ממנה שנתחלקה הארץ לגולגלותם כדברי הרב אבל לפי הגמרא משבשתא היא ועוד שאם כן מה יצעקו בני יוסף והלא נתן להם לפי מנינם המרובה כשאר כל השבטים ולפי דעתי יש בברייתא הזו קצור והוא ממה שאמרו בגמרא (ב"ב קיח) דמשום טפלים דנפישו להו צוחו בני יוסף וביאור הענין כי בני יוסף כשני שבטים נטלו בני אפרים חלק אחד ובני מנשה חלק אחד כי כן כתוב (יהושע יד ד) ואין אחד מהם שמרובה באוכלוסים יותר משאר השבטים אבל בשאר השבטים מרובים מהם כי שבט יהודה ויששכר וזבולון ודן מרובים מהם ולמה יצוחו הם והמרובים ישתקו וכל שכן אם נתחלקה הארץ ליוצאי מצרים כפי מדרשו שהיו במנין הראשון בני יהודה מרובין משני השבטים האלה יחדיו אבל היו צועקים מפני הטפלים שהיו בני מנשה במנין יציאת מצרים שלשים ושנים אלף ונתרבו במנין השני במדבר לשנים וחמשים אלף ואין בכל השבטים שנתרבה כל כך והיו כמו כן מרבים בנים עד שנתחלקה הארץ וגם בני אפרים כן ולא היו הטפלים ההם נוטלים כלום ולכך צעקו ושומע אין להם כי כן המשפט שלא יטלו אלא בני עשרים ולכך אמרה הברייתא לפי פקודיו שהיו מבן עשרים שנה מלמד שלא נתחלקה הארץ אלא לכל שבט ושבט לפי מה שהוא בשעת המנין שלא יתנו כלום לטפלים ואפילו גדלו והגיעו לעשרים בשעה שחלקו והכתוב שאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב לדברי הכל אי אפשר שישאר בנגלה מפשוטו כי אם חלק להם הארץ לגלגלותם כדברי רש"י הנה לקחו דים וכמו שהם עם רב לקחו חלק רב ואם לשבטים אי אפשר שלא נתן להם יהושע חלק בכורתם שלא היה עובר על צואת יעקב וגם הקב"ה צוה בתורה לשבטי אפרים ומנשה ועוד כתוב מפורש כי שני גורלות נתן להם דכתיב (יהושע טז ה ח) ויהי גבול בני אפרים למשפחותם זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחותם ובני מנשה (שם יז א ז) ויהי הגורל למטה מנשה ויהי גבול מנשה ככל הנאמר בשאר השבטים אבל אמרם "גורל אחד וחבל אחד" לומר כל מה שנתת לשנינו ראוי לאחד בגורלו והזכירו זה הלשון לפי שיהושע הפיל תחלה גורל אחד לשניהם שנאמר (שם טז א ג) ויצא הגורל לבני יוסף מירדן ירחו וגו' עד והיו תוצאותיו ימה ושם נאמר (בפסוק ד) וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים כלומר שנחלו שניהם בגורל הזה ואח"כ חלק אותו הגורל בין שניהם בגורל כמו שאמר שם ויהי גבול בני אפרים וגו' וכתיב ויהי הגורל למטה מנשה וגו' על כן אמרו הנה הגורל האחד הראשון ראוי לכל אחד משנינו כי עם רב אנחנו ומדוע חלקת אותו אחרי כן לשני חלקים והיתה הטענה מפני הטפלים שנתרבו בהן על דרך הגמרא ולפי דרך הפשט נראה לי כי הצווחה הזאת היתה של בני מנשה אלא שבאו לפניו שני השבטים יחד וכן ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפונה (שם יד ו) הדין לאחד וכל השבט יתרעם עמו והיתה הטענה לבני מנשה מפני שאין בכל השבטים מי שהשאיר ערים רבות וגדולות לכנעני כאשר השאיר מנשה שלשת הנפת (שם יז יא) תלתא פלכין וראיה לדבר כי לאחר שכתוב (שם פסוק יב) ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה שם כתיב (בפסוק יד) וידברו בני יוסף כי מתחלה לא נתרעמו עד שעשו עמם מלחמה ולא יכלו להם ויתכן שזה טעם גורל אחד וחבל אחד אמרו מפני שהפלת לשנינו תחלה גורל אחד נפל חבלנו יחד ואירע חלק שנינו במקום הזה הקשה ואלו עשית לנו שני גורלות כנהוג בכל שני שבטים היה יוצא במקום אחר שהוא נוח לכבוש ואמר להם יהושע שאם יעלו ביער הפרזי והרפאים יבררו להם שם כל מה שירצו וירחיבו גבולם וחזרו הם ובארו דבריהם ואמרו גם ההר לא יספיק לנו כי רכב ברזל בכל הכנעני שנתת לנו בארץ העמק ואז אמר להם יהושע כי לא יתן להם בהר גורל אחד אבל יהיה להם ההר כולו והיער הגדול ששם ויבררו להם ממנו כל צרכם ויהיה להם כל תוצאות גבולי ההר ויורישו משם הכנעני כי רכב ברזל לו והוא חזק ואין שאר השבטים חפצים בו אבל הם שני האחים שהם עם רב וכח גדול להם הם יעזרו זה את זה והם יורישוהו וסוף דבר שלא שמע אליהם ולא הוסיף להם כלום כי כן הדין והנה הצורך הרחיב דברינו בענין הזה ועוד כתבנוהו בראיות בפרשת ויחי יעקב והכלל כי הדין שהעלו בגמרא הוא אמת ובו ראוי לפרש המקראות והנה פירוש הפרשה לאלה הנזכרים למשפחות תחלק הארץ במספר שמות שיתנו לכל זכר לגולגלותם חלקו לרב תרבו נחלתו שיחלקו ארץ ראובן לארבעת חלקים למשפחת החנוכי המרובה על דרך משל נרבה נחלתו ולמשפחת הפלואי המועטת נמעיט כי איש לפי פקודי המשפחה יותן נחלתו ותטול כל המשפחה במקום אחד ומן הטעם הזה מנאם כאן למשפחות ולפיכך הזכירו חכמים (ת"כ בהר פרשה א ב) חלקו למשפחות ולא חלקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את שלו וכו'" ".
"אך בגורל יחלק את הארץ - לשבטי ישראל, ולשמות מטות אבתם - שהם שנים עשר מטות - ינחלו אותם, וחזר ואמר על פי הגורל תחלק נחלתו של מטה בין רב למעט כי גם בין המשפחות יטילו גורל, ויהיה חלק החנוכי ברוח ובמקום אשר יעלה לו הגורל, וחלק הפלואי באותו מקום אשר יעלה לו הגורל, אך נרבה לרב ונמעיט למועט במשפחות, וזהו שנאמר בסדר אלה מסעי (להלן לג נד) והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו, הנה באר שתהיה הנחלה למשפחות בגורל אל הרוח אשר יפול לו הגורל שם נרבה לרב ונמעיט למעט במשפחות ואמר שתהיה למטות אבותם כלומר שתים עשרה מטות ומה שכתב רש"י לשמות מטות אבותם אלו יוצאי מצרים אינו נכון שאין "מטות" רק שבטי ישראל שנים עשר כענין שכתוב (להלן לו ט) ולא תסוב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל וכן אלף למטה לכל מטות ישראל (להלן לא ד) וכן במרגלים (לעיל יג ב-טו) וכן בכל מקום ושם שבט ומטה אחד הוא אבל מה שאמרו בגמרא (ב"ב קיז) רבי יאשיה אומר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו מדרש מרבוי הכתוב שהיה די שיאמר אך בגורל יחלק הארץ לשמות המטות וכיון שהזכיר " אבותם ינחלו " דרשו שהאבות והם הנזכרים במצרים אלה ראשי בית אבותם (שמות ו יד) הם נוחלים את הארץ ומהם תבא לאלה אשר תחלק להם" " ( רמב"ן )
- ישיבת היכל אליהו, "לאלה תחלק הארץ" - ֲ´פנחסֲ´ : " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו... אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבותם ינחלו. על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט" ... ( cache )
- פרשת פינחס - חלוקת הארץ - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... ויהיה זה בלי ספק עוול בחוק היושר האלוקי, והיפך מה שמצווה כאן: (נ"ג-נ"ד) " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקודיו יותן נחלתו". ... ( cache )
- בראשית, פרשת פנחס, תשנ"ט, הרב ד"ר נעם זהר : הן ההוראות לחלוקת הארץ כבר ניתנו הזכרים מבן עשרים שנה ומעלה התפקדו, והציווי ניתן: " לאלה תחלק הארץ בנחלה " (במ' כו נג); השתמע בבירור, שנשים אינן נוטלות חלק בארץ כלל ועיקר. ... ( cache )
- פרשת לך לך : " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". (כ"ו, נג). ניתן להבין את המילה "לאלה" בשתי צורות שונות: ייתכן שכוונת התורה היא שהארץ מתחלקת לאנשים שנמנו לעיל, אך ייתכן גם שכוונת ... ( cache )
- בראשית, פרשת פינחס, תשנ"ח, ד"ר אברהם צימלס : של פרשתנו למה שקדם לה. ביחידה הקודמת נאמר: "וידבר ה' אל משה לאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות... אך בגורל יחלקו את הארץ, לשמות מטות אבותם ינחלו (שם כו נב-נה). ... ( cache )
- ישיבת ההסדר ירוחם - פינחס - איש בנחלתו ידבקו - שיחת ליל שבת התשס"ה : וידבר ה' אל משה לאמר. לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו, איש לפי פקֻדיו יֻתן נחלתו. אך בגורל יֵחלק את הארץ לשמות מטות אבֹתם ינחלו. ... ( cache )
- פרשת פינחס - חלוקת הארץ - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... אחריו והוא בהפך ממה שפירש הרב הפסוק הראשון: " לאלה תחלק הארץ בנחלה " על החילוק השני מהמשפחות ויפרש "אך בגורל תחלק הארץ" שכתוב אחריו על החילוק הראשון מהשבטים, ... ( cache )
- ישיבת ההסדר ירוחם - פינחס - אבות ובנים - שיחת סעודה שלישית התש"ס : לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו.אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו. על פי הגורל תחלק נחלתו בין ... ( cache )
- שעור פרשת שבוע לפרשת פינחס : למעשה התורה עצמה בפסוקי הסיום למפקד מגדירה את מטרתו: "וידבר ה' אל משה לאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות ג€“ לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו ... ( cache )
- Un pֳ¨re sans fils במדבר פרק כו שר"י : לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות.: י"רש.) נג (. לאלה תחלק הארץ. -. ולא לפחותים מבן. עשרים.,. אף על פי שבא. ו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ.,. שהרי שבע שנים כבשו ושבע ... ( cache )
- על הקשר בין הפרשה והפטרתה : בסוף הספר בא מפקד נוסף בפרק כ"ו: " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". השרש פקד הוא שורש מנחה בפרשת במדבר. למשל: תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן... כאשר צוה ידוד ... ( cache )
- הסאגה המשפחתית : רבי יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות" (שם, נג). שורש המחלוקת נראה גלוי למדי. הכניסה ל"ארץ זבת חלב ודבש" הובטחה כבר ליוצאי ... ( cache )
- בשבילי התנ"ך : (בפ' פנחס) לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות לרב תרבו וכו' פירש: לשבט שהיה מרובה באוכלסין נתנו חלק רב ואעפ"י שלא היו החלקים שוים שהרי הכל לפי ריבוי השבט חלקו החלקים ... ( cache )
- גורל ונחלה : המגמה של המפקד ברורה, הזמן הוא ערב כניסתם לארץ והמגמה היא הכנה לחלוקת הארץ (כ"ו, נ "ג) " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". אולם, כידוע, ההתנחלות בארץ לא עברה ... ( cache )
- תאריך: אב תשנ"ה : נד: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות: נה: לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו: נו: אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו: נז: על פי הגורל ... ( cache )
- אנציקלופדיה יהודית דעת - ארץ ישראל וגבולותיה; : ר' יונתן אומר לבאי הארץ נתחלקה, שנאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה 114, אלא שמספר החלקים בלבד היה לפי חשבון באי הארץ, אבל אחר כך מחזירים את החלקים לאבותיהם, שהיו מיוצאי ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- במדבר פרק כו : ... משה לאמר: (נג) לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות: (נד) לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו: (נה) אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו: ... ( cache )
- ליקוטי הלכות - ליקוטי הלכות - אורח חיים הלכות נטילת ידים לסעודה הלכה ד - ו... : וזהו לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. 'במספר שמות' דיקא. 'לשמות מטות אבתם' דיקא, הינו בחינת שמות הצדיקים שעל ידם נתברר המדמה וזוכין לאמונה ועל ידי זה זוכין לחדוש ...
- המקומות בהם מוזכרת ארץ ישראל בתורה : אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל. כו נג-נה. ה' למשה. לאלה תחלק הארץ בנחלה ..אך בגורל יחלק הארץ. כז ד. ה' למשה. אחוזת נחלה. כז יב. ה' למשה. וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל ... ( cache )
- האם היו בנות צלפחד פמיניסטיות ישראליות קדומות : ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: ' לאלה תחלק הארץ בנחלה ', אלא מה אני מקיים 'לשמות מטות אבותם ינחלו'? משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם: שכל נחלות שבעולם חיין ... ( cache )
- מדרש רבה - שיר השירים : ... מנחמא כגון הדין דכתיב (במדבר כו) לאלה תחלק הארץ בנחלה מה כתיב תמן (שם כ"ז) ותקרבנה בנות צלפחד (שם) כן בנות צלפחד דוברות וכתיב בתריה (שם) עלה אל הר העברים הזה הר ... ( cache )
- פרק שמיני - ירושה בקבר : ר' יונתן אומר: לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה , אלא מה אני מקיים לשמות מטות אבותם ינחלו? משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם, שכל נחלות שבעולם - חיין ... ( cache )
- שבח של ארץ ישראל : 45 - לאלה תחלק הארץ בנחלה ... לרב תרבה נחלתו - (במדבר כו/נג-נד). 46 - אם יראו האנשים... את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב - (במדבר לב/יא). 47 - אל ארץ כנען. ... ( cache )
- פרשת פנחס : (על פי ספר אמרי שפר). שאלות לפרשת פנחס. 1. " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות" (כו ', נג'). את מי ממעט הפסוק מהמילה "לאלה"? (הנצי"ב, ב"העמק דבר"). 2. "פינחס בן אלעזרג€¦ ... ( cache )
- עוד יוסף חי - פרשת פינחס לפי שבע המידות : מצות " לאלה תחלק הארץ בנחלה " מביאה את "תפארת ישראל" לשלמותה. מבואר באריכות כי בחלוקת הארץ ישנן שלש בחינות ג€“ חלוקה על פי שכל ("לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו") ... ( cache )
- קטגוריה:שיר השירים א י ג€“ ויקיטקסט : 29 יוני 2009 ... זו לזו אמר ר' מנחמא כגון הדין דכתיב (במדבר כו,): " לאלה תחלק הארץ בנחלה " מה כתיב תמן (שם כז,) "ותקרבנה בנות צלפחד" (שם,) "כן בנות צלפחד דוברות" וכתיב ... ( cache )
- אביה הכהן : המניין בפרק כ"ו, מטרתו: " לאלה תחלק הארץ בנחלה " (כ"ו, נג). שתי פרשיות בנות צלפחד (כ"ז, א--יא, לו) עוסקות בנחלת הבת. פרק ל"ד עוסק בגבולות הארץ "אשר צוה ה' לתת לתשעת ... ( cache )
- הפלת הפור : בציווי על הפלת גורל אנו נתקלים פעם נוספת, בחלוקת נחלות הארץ לשבטים: " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות. לרַב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקֻדיו יתן נחלתו. ... ( cache )
- פרשת פינחס - בנות צלפחד - גיליונות נחמה ליבוביץ : ... מגוון הדין דכתיב (כ"ו נ"ג) " לאלה תחלק הארץ בנחלה ". מה כתיב תמן? "ותקרבנה בנות צלפחד" "כן בנות צלפחד דוברות", וכתיב בתריה: "עלה על הר העברים הר נבו". וכי מה עניין זה לזה? ... ( cache )
- דף קשר מספר 348 - פרשת מסעי : לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות..." (במדבר, כ"ו, ב-נו). הארץ מתחלקת, אם כן, על בסיס משפחתי, כאשר בתי האבות של המפקד הנזכר נקראים על שם בני יעקב שירדו למצרים (עיין ... ( cache )
- Torah Reading Cycles : לאלה תחלק הארץ בנחלה . (133) Num 26:52 ג€“ 27:14 =28v. (128) Num 27:15 ג€“ 28:25 =34v. יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר. (134) Num 27:15 ג€“ 28:25 =34v. (129) Num ... ( cache )
- דף קשר מספר 503 - פרשת פנחס : לכיבוש הארץ והנחלתה, כדבר ה' אל משה " לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות". המפקד נערך בשנית בשל התיישנותו של המפקד הראשון, שנערך בשנה השניה במדבר סיני(1). ... ( cache )
- 5758 - Pinchas : ביחידה הקודמת נאמר: "וידבר ה' אל משה לאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות... אך בגורל יחלקו את הארץ, לשמות מטות אבותם ינחלו (שם כו נב-נה). והנה מתקרבות בנות ... ( cache )
- פרשת לך לך : יישום המפקד, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ: לאלה תחלק הארץ בנחלה למספר שמות לרב תרבה נחלתו ... ( cache )
- מדרש רבה - מגילת שיר השירים : כגון הדין דכתיב: (במדבר כו) לאלה תחלק הארץ בנחלה . מה כתיב תמן: (שם כ"ז) ותקרבנה בנות צלפחד. (שם) כן בנות צלפחד דוברות. וכתיב בתריה: (שם) עלה אל הר העברים הזה, הר נבו. ... ( cache )
- פרשת לך לך : כ"ו, נג-נד לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות... איש לפי פקֻדיו יֻתן נחלתו. זהו מפקד הנוחלים את הארץ, והוא נערך זמן קצר לפני הכניסה אליה. מסיבה זו נתפרטו בכל שבט ושבט בתי ... ( cache )
- more "לאלה תחלק הארץ בנחלה " :
- פרשת לך לך : כ"ו, נב-נג וידבר ה' אל משה לאמר: לָאֵלה תֵחלק הארץ בנחלה במספר שמות . בנות צלפחד, שאביהן מת במדבר, כמובן אינן בין הנפקדים "מבן עשרים שנה ומעלה... כל יֹצא צבא בישראל" ... ( cache )
- Yeshiva.org.il- הגורל בחלוקת הארץ ובשעירי יום כיפור : לאלה תֵּחָלק הארץ בנחלה במספר שמות : לרב תרבֶּה נחלתו, ולמעט תמעיט נחלתו, איש לפי פקֻדיו יֻתַּן נחלתו. אך בגורל יֵחלק את הארץ, לשמות מטות אבֹתם ינחלו. על פי הגורל ... ( cache )
- דרשת השבת פרשת פנחס : כו/ב) כדי לחלק את הארץ לנחלות לכל שבט יחסית לגודלו של שנאמר: לאלה תחלק את הארץ בנחלה במספר שמות .(כו/נג) לאלה אומר רש"י: הכוונה לאלה שנכנסו לארץ לפי אבי אביהם, שוה ... ( cache )
- פרשת לך לך : ... ברשימתנו הם שמות המשפחות שמהן יהיה בנוי העם בעתיד; והם הם שמות המשפחות שעליהן נאמר במפקד הנוחלים את הארץ (במדבר כ"ו, נג) "לאלה תֵחלק הארץ בנחלה במספר שמות".... ( cache )
- 5760 - Pinchas : 22 יולי 2000 ... בכ"ו, נג נאמר: "לֵָה תֵלק הארץ בנחלה במספר שמות " - משמע שהארץ תתחלק בין הנפקדים בערבות מואב בשנה הארבעים. ואילו בכ"ו, נה נאמר: "אך בגורל יֵלק את ... ( cache )
- שעור פרשת שבוע לפרשת פינחס : "וידבר ה' אל משה לאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות - לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו" (כ"ו; נב-נג). כלומר, מפקד זה נועד להוות בסיס לחלוקת ... ( cache )
- 5759 - Pinchas : 3 יולי 1999 ... למעשה התורה עצמה בפסוקי הסיום למפקד מגדירה את מטרתו: "וידבר ה' אל משה לאמר: לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות - לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט ... ( cache )
- העלון השבועי של שבת פרשת פינחס : 17 יולי 2008 ... ואכן מפשט הכתובים בפרשתנו עולה תמונה של חלוקה שוויונית: "לאלה (שנפקדו במפקד בערבות מואב) תחלק הארץ בנחלה במספר שמות . לרב תרבה נחלתו ולמעט ... ( cache )
- פורטל קהילות בלוגים ומורשת : 3 יולי 2008 ... ואכן מפשט הכתובים בפרשתנו עולה תמונה של חלוקה שוויונית: "לאלה (שנפקדו במפקד בערבות מואב) תחלק הארץ בנחלה במספר שמות . לרב תרבה נחלתו ולמעט ...
- more "הארץ בנחלה במספר שמות " :
תגובות
עריכהכאשר זרע פרי העץ הוא אותו עץ
כך זרע בני ישראל הוא עם ישראל
- -- daian moshe, 2012-01-03 08:57:54
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ או לבאי הארץ נתחלקה הארץ?
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2012-01-04.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/bm-26-5355