ביאור:בין הערבים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בין הערבים

הביטוי בין הערביים נזכר בתנ"ך בארבעה הקשרים:

• זמן שחיטת קרבן הפסח, (שמות יב ו): "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל בֵּין הָעַרְבָּיִם", (ויקרא כג ה): "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם, פֶּסַח לה'", (במדבר ט ג): "בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעֲרְבַּיִם תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמֹעֲדוֹ, כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ", (במדבר ט ה): "וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּמִדְבַּר סִינָי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", (במדבר ט יא): "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".
• זמן אכילת הבשר במדבר, (שמות טז יב): "בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר, וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם"( פירוט ).
• זמן הקרבת קרבן התמיד השני, (שמות כט לט): "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם",  (שמות כט מא): "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם, כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לה'", (במדבר כח ד): "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר, וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם", (במדבר כח ח): "וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ תַּעֲשֶׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לה'".
• זמן העלאת הנרות והקטרת הקטורת במקדש, שמות ל ח: " "וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעֲרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה" ."

עַרְבַּיִם היא צורת הזוגי של עֶרֶב - שני עֲרָבִים. אנחנו יודעים מה זה עֶרֶב - זה הזמן החשוך, שבו המראות והצורות מתערבבות וקשה להבחין ביניהן . אבל ערב יש רק אחד ביום - אז מה הם הערביים?

1. ערביים הם שני השלבים של העֶֶרֶב: השלב הראשון הוא שקיעת השמש, והשלב השני הוא שקיעת האור האחרון והופעת הכוכבים. הזמן שבין שקיעת השמש לצאת הכוכבים נקרא בין הערביים. בלשון המשנה נקרא זמן זה בין השמשות. וכן תרגם אונקלוס "בין הערביים" - "בין שמשיא"^[1] (אונקלוס על שמות יב ו, וכן פירשו אבן עזרא ו שד"ל שם). וכן משמעות הביטוי בלשון ימינו. לפירוש זה ישנן כמה ראיות מפסוקים אחרים:

• זמן זביחת הפסח, שבפסוקים למעלה נקרא "בין הערביים", הוא עם שקיעת השמש, (דברים טז ו): "שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב, כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם".
• גם זמן אכילת הבשר במדבר הוא בערב,  (שמות טז ח): "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה 'בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ...'"( פירוט ),  (שמות טז יג): "וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה...".
• וגם העלאת הנרות היתה בערב,  (ויקרא כד ג): "מִחוּץ לְפָרֹכֶת הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר".

2. אמנם, בימי בית שני זבחו את הפסח (וגם את קרבן התמיד) כבר 6.5 שעות אחרי הזריחה, כלומר מאחר הצהריים ועד השקיעה. ולפי זה, ערביים הם שני השלבים בתנועת השמש כלפי מטה: תחילת התנועה - משיא הגובה כלפי מטה,  וסוף התנועה - השקיעה: "ולשון 'בין הערבים' נראה בעיני אותן שעות שבין עריבת היום לעריבת הלילה: עריבת היום בתחלת שבע שעות, מכי ינטו צללי ערב; ועריבת הלילה בתחילת הלילה." ( רש"י ) .

וכיוון שבפסוקים למעלה הביטוי "ערב" נרדף לביטוי "בין הערביים", פירשו חז"ל שגם ה"ערב" מתחיל אחר הצהריים, והביאו לכך ראיות:

• "רבי נתן אומר: מנין לבין הערבים שהוא משש שעות ולמעלה? אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר", (ירמיהו ו ד): "קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה, קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם; אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם, כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב"( מכילתא ) - מייד אחרי הצהריים, כשהשמש פונה ומשנה את כיוונה, מתחילים הצללים של הערב. 
• (תהלים נה יח): "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי", "והנה אלה השלשה עתים כוללים כל היום. אם כן, אחרי ה צהרים יקרא ערב מיד, וכעלות השמש וכל עת היותו במזרח יקרא בקר, והוא ארבע שעות... ואחר הבקר יקרא העת צהרים... והן שתי השעות החמישית והשישית... כענין זוהר, ויזכיר בהן לשון רבים בעבור שהן שתים, והנה הם שני צהרים; או מפני שיצהירו כל הצדדין, כי בבקר האור במזרח ובערב הוא במערב ובאמצע היום בגובה הרקיע מאיר לכל הצדדין. וכאשר יעברו הצהרים ויסור השמש מזרוח בשני הצדדין יקרא ערבים, מפני שיערוב השמש משני הצדדין ההם" ( רמב"ן ) .

לעיון נוסף בנושא זה, ראו פירוש הרמב"ן על הפסוק וכן פירוש מלבי"ם על המכילתא .

הערות

1. אולם ניתן לפרש כי כוונתו ב"בין השמשות" בין השמש של הבוקר – זריחה, לבין השמש של הערב – שקיעה, וכלומר לזמן שמתחיל מאחר חצות היום.

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2020-04-12.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/beinarbaim