ביאור:אבב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
אביב = הבשלת התבואה
עריכהזהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: אבב
בלשון ימינו, "אביב" הוא העונה שאחרי החורף ולפני הקיץ; בלשון המקרא, המילה "אביב" מציינת מצב של גרגרי תבואה:
- (שמות ט לא): "וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרָה נֻכָּתָה, כִּי הַשְּׂעֹרָה אָבִיב וְהַפִּשְׁתָּה גִּבְעֹל"- השעורה נפגעה בברד, כי השעורה כבר היתה בשלה וקשה (בניגוד לחיטה, שהיתה עדיין רכה ולכן לא נפגעה).
- (ויקרא ב יד): "וְאִם תַּקְרִיב מִנְחַת בִּכּוּרִים לה', אָבִיב קָלוּי בָּאֵשׁ גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל תַּקְרִיב אֵת מִנְחַת בִּכּוּרֶיךָ"- אחד הסוגים של קרבן מנחה הוא קרבן שעשוי מגרגרי תבואה בשלים הקלויים באש.
כך גם במילה אֵב, שהיא מאותו שורש - השורש אבב:
- (איוב ח יב): "עֹדֶנּוּ בְּאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף, וְלִפְנֵי כָל חָצִיר יִיבָשׁ"- כאשר הוא בשל.
- (שיר השירים ו יא): "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל, לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן, הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים"- לראות את הפירות הבשלים שליד הנחל.
בכמה פסוקים נזכר "חודש האביב", החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים:
- (שמות יג ד): "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב"
- (שמות כג טו): "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹֹֹֹֹֹֹ יָצָאֶתָ מִמִּצְרָיִם, וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם"ופסוק דומה ב שמות לד יח
- (דברים טז א): "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה"
אבל בשום מקום לא נזכר "אביב" כשם של עונה מעונות השנה; נראה שגם הביטוי " חודש האביב " משמעו "חודש ההבשלה" = החודש שבו התבואה מבשילה.
האם אפשר להסיק מכאן, שאבותינו לא הכירו בקיומה של עונת האביב?
לא בהכרח: ייתכן שהם פשוט כינו אותה בשם אחר - קציר . כמה עונות יש בשנה?
פירושים נוספים
עריכה1. רד"ק בספר השורשים פירש אבב = עץ: " "לראות בְּאִבֵּי הנחל - בעצי הנחל. וכן עודנו בְּאִבּוֹ לא יקטף - פירוש: שהגמא בעצו שעדיין אינו נקטף ייבש. ואין לתמוה שכנה הגמא בלשון עץ, ואף על פי שהוא ממין הדשא, כי כל דבר שיעלה בקנה יקרא בלשון עץ... וכן בדברי רבותינו ז"ל (חולין נח, א): "קישות שהתליעה באביה אסורה", כלומר: בעציה, שלא נקטפה" "עדיין. "" "אָבִיב קלוי באש" "" (ויקרא ב יד). "בחדש הָאָבִיב" (שמות יג ד). השבולת עם הקנה שלה תיקרא אביב על שם הקנה שהוא העץ. ו" "קרוב אני לומר שענין זה מענין אב המצטרף אל הבן, ש'אב' משרש אָבָה ואלו שרשם אָבַב, ענינם אחד. כי העץ כמו האב המוליד הענפים והפרי, ולפיכך יקרא גם הענף בן, "בן פורת יוסף" (בראשית מט, כב) "בנות צעדה עלי שור". ויש מפרשים "בְּאִבֵּי הנחל" הפרי, והדגש לחסרון נו"ן, ושרשו אנב בלשון ארמי "וְאִנְבֵּהּ שגיא" (דניאל ד ט). וכן בתרגום בחסרון נון, תרגום פרי: אִיבָּא." " ( ערכי לשון הקודש - אבב ) .
- ובהערת שוליים שם: " "אמר אליה המדקדק: נראה לי שאין בכל שרשי הספר הזה פירוש יותר זר מדרך ההיקש כזה. ומה שהביא ראיה מדברי רבותינו ז"ל " שהתליע באביה ", נראה לי כי אינה ראיה גמורה, כי בעל הערוך מפרש באיביה בקרקע שהיא מגדלת שם. וכן משמע פירוש רש"י בפרק כל הכלים (שבת קכה, ב) עיי"ש. ולפי פירושו יהיה פתרון " בחדש האביב " חדש העץ או הצמח, ולפי דעת כל המפרשים אינו אלא לשון בִּכּוּר. וכן תרגם אונקלוס " בירחא אביבא ", שהוא לשון בִּכּוּר. וכן יונתן תרגם " כְּבִכּוּרָה בתאנה בראשיתה" (הושע ט י) "כְּבִכּוּרָה בְתֵינָתָא [דִי] בַאֲוַל מְאַבְּבָא ". פירוש מבכרת." "
2. המפרשים על איוב פירשו אב = לחלוחית (ראו עודנו באיבו לא ייקטף ).
ראו גם:
- אביב באנציקלופדיה יהודית דעת ;
- מאמר על חודש האביב באתר דעת;
- דיון על חודש האביב באתר דרישת ה';
- מה משמעות שם המקום "תל אביב"? יחזקאל ג טו: " "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר ואשר הֵמָּה יוֹשְׁבִים שָׁם, [וָאֵשֵׁב] שָׁם שִׁבְעַת יָמִים מַשְׁמִים בְּתוֹכָם" "
ראו גם:
מקורות
עריכהעל-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-08-24.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:אביב - הבשלת התבואה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/aviv