באר היטב על יורה דעה שצו
סעיף א
עריכה(א) קורע: כ' הב"ח דהיכא שהיה אנוס שהיה חולה ומסוכן שא"א לקרוע או שאין דעתו צלולה ומיושבת עליו וחזר לבוריו ולדעתו אחר ז' שחשוב עכשיו כשעת חימום דל"ד לשוגג או מזיד דעבר שעת חימום כיון שהיה בריא בשעה ששמע שמת לו מת וחייב באותה שעה אבל זה לא נתחמם אלא בשעה שחזר לבוריו ודעתו צלולה ומיושבת ובאותה שעה חל עליו חובת קריעה עכ"ל (וט"ז פסק דפטור מלקרוע אח"כ ע"ש ודבריו נראין תמוהין חדא שאין מזכיר דברי חמיו כדרכו ועוד תחלת דבריו משכימים עם הב"ח ואח"כ מסיים וע"כ פטור אח"כ מלקרוע. ע"כ נ"ל שטעות נפל בדבריו או איזה חסרון יש כאן וע"ש).
סעיף ג
עריכה(ב) הגדיל: והב"ח פסק כדעת מהר"ם דבהגדיל תוך שבעה מונה ז' ול' משעה שהגדיל אבל אם הגדיל אחר ל' בטל ממנו גזרת ז' ול' ע"ש והט"ז מאריך בדין זה וסוף דבריו סיים לענין הלכה למעשה נראה כפסק הש"ע דקטן פטור מהאבלות כי דבריו הם צודקים וברורים. ומקום הניחו לנו רבותינו אבות העולם לזכות בו בס"ד.