באר היטב על יורה דעה רצג

סעיף אעריכה

(א) חמשת:    שהם חטים וכוסמין ושעורים ושבולת שועל והשיפון וכתב הט"ז נ"ל דעיסה שנילושה בשמרים של חדש אסור כל העיסה ולא מהני כאן ביטול בס' מתרי טעמי א' משום דכל מידי דלטעמא עבידא אפילו באלף לא בטיל שנית דה"ל דבר שיש לו מתירין. כתבתי זאת לפי שראיתי מקצת נזהרין מחדש ובדבר הזה לא נזהרין והוא טעות בידם עכ"ל.

סעיף בעריכה

(ב) עובד כוכבים:    והב"ח רוצה להוכיח מש"ס ר"ה דבשל עובד כוכבים אינו נוהג חדש והשיג עליו הט"ז ודחה דבריו ע"ש.

סעיף געריכה

(ג) העומר:    כתב הש"ך אבל אם נשרשה קודם העומר אע"פ שלא נקצרה עד אחר העומר מתירה העומר ונשרש קודם העומר היינו ג' ימים.

(ד) ספק:    ואע"ג דחדש הוי דבר שיש לו מתירין ודבר שיש לו מתירין אפילו בס"ס אסור י"ל כמ"ש בסימן ק"י ס"ח בהג"ה בשם תשו' הרא"ש דדוקא בתערובות אמרינן דס"ס לא מהני אבל בנדון זה דשמא אין כאן חדש כלל כה"ג לא אסרי' ס"ס בדשיל"מ וע"ש בש"ך סימן ק"י ס"ק נ"ו.

(ה) מוטב:    והט"ז כתב שאין זה כדאי מלהציל מאיסור חדש אלא דנ"ל עיקר הטעם דבמדינות אלו שהוא שעת הדחק דחייו של אדם תלוי בשתיית שכר שעורים ושבולת שועל כדאי הוא הת"ק דמתני' דס"ל חדש אינו נוהג בח"ל לסמוך עליו בשעת הדחק כיון דלא איפסק הלכה בפי' כר"א עכ"ל והש"ך כתב דאם רוב שתיית המדינה יין וא"צ לשעורים ושבולת שועל רק לפעמים למאכל וליתא דוחקא דצבורא היכא דליכא אלא חד ספיקא שמא של אשתקד שמא של שנה זו מצוה למחות בהמון עם ולהורות להם לאיסור. ובספר לחם משנה האריך למצוא היתר על שכר שעורים הנעשה מחדש מטעם שהמשקה היוצא מהן מותר וצריך להתיישב בדבר כי מתשובת הרא"ש ומת"ה ושאר פוסקים משמע שאסור ובנה"כ האריך גם כן להוכיח בראיות ברורות מהש"ס דחדש בח"ל דאורייתא דלא כהט"ז ע"ש.