באר היטב על יורה דעה רמד

►| באר היטב • על שולחן ערוך יורה דעה רמד |◄

סעיף א

(א) יניק:    דזקן דקרא היינו שקנה חכמה והאי יניק פי' ב"י בשם שבולי לקט שלא הגיע לכלל מצות.

(ב) גדול:    ומ"מ צריך שיהא מופלג בחכמה יותר משאר העם. ש"ך וע"ש.

סעיף ד

(ג) החיצון:    כתב הש"ך משמע דאפילו בבית האמצעי של מרחץ עומדים כיון דיש שם שאילת שלום וכמ"ש באורח חיים סימן פ"ד.

סעיף ו

(ד) שיטריח:    ונראה דהיינו דוקא בזמן הש"ס או במקומות שעוד היום יושבים על הקרקע וה"ה בכל מקום שיש טירחא אבל במקום שיושבים על הספסלים ואין טירחא בדבר אין קפידא ומ"מ לא יכוין לעבור לפניהם כדי שיעמדו מפניו עכ"ל הש"ך.

סעיף ז

(ה) להדרו:    ודוקא ילד שהוא חכם יותר מהזקן אבל אם אינו חכם יותר אף שהוא שוה לו בחכמה חייב לקום מפני הזקן מלא קומתו וכ"ש שאר בני אדם כ"כ התוס' בקידושין.

סעיף ט

(ו) חכם:    פי' שהוא גדול ממנו וראוי ללמוד ממנו וכתב הש"ך ומשמע דאסור לעמוד עד שיגיע לתוך ד' אמותיו דכיון דליכא חיובא לא מוכחא מילתא שמפניו הוא עומד אלא נראה כעומד לצרכו.

(ז) עיניו:    כתב בסמ"ק כמלא רוס עיניו פי' רס"ו אמות.

סעיף יב

(ח) רשאי:    והטור והר"ן כתבו דחייב לעמוד מפניו וכ"כ הב"ח.

סעיף יג

(ט) אב"ד:    כתב הש"ך דאין בזמנינו נשיא ואב"ד ואע"פ שמקבלים בקהלות ראשי ישיבות ואב ב"ד אין להם אלא דין חכם ועכשיו נהגו שלא לקום אלא מפני ראש ישיבה ואב"ד ואפשר שלא לחלק בין חכם לחכם השוו מדותיהם שכל שהוא תופס ישיבה או אב"ד נקרא חכם לעמוד מפניו ועדיין צ"ע עכ"ל.

סעיף טז

(י) חכמים:    פי' בני של חכמים ושל ת"ח או י"ל דה"ק בן חכם או תלמיד של חכם.

סעיף יז

(יא) אביהם:    פי' הט"ז שיש לאביהם רשות ליקח בניהם עמם בשעת כניסתן ולהחזיק בניהם אצלם במקום מושבם וכן אמרו עוד בש"ס דאף במשתה מושיבין הבנים בצד הזקנים משום כבוד אביהם עכ"ל.

סעיף יח

(יב) נישואים:    כתב הב"ח דהכי פי' אם אחים או אחיות יעשו להם נשואים אע"ג שאחד גדול מחבירו בחכמה לא יקדימו לעשות נשואים קטן בשנים מפני שהוא גדול בחכמה אלא יקדימו לעשות נשואים לגדול בשנים כו'.

(יג) קודם:    צ"ל והוא שיהא ג"כ חכם קצת כמו ברישא וכ"ש הוא ומיירי נמי שהבחור חכם ממנו דאל"כ פשיטא. כ"כ מהרש"ל ופרישה.