באר היטב על יורה דעה קצד
סעיף א
עריכה(א) שלמו: פירש הט"ז דהיינו שלא ראתה אח"כ עד כלות י"ד לנקבה דאילו ראתה הרי צריכה לישב ז' נקיים מחדש מחמת אותה ראיה דבמקום שאין בועלין על דם טוהר צריכה ז' נקיים על מה שרואה בשבוע שני אלא צ"ל דדברי הש"ע כאן אמורים בלא ראתה בשבוע שני אחר שישבה ז' נקיים וכן הוא נכון וברור עכ"ל.
(ב) ליל: בטור כתב וצריכה לפרוש מבעלה ליל מ"א לזכר וליל פ"א לנקבה וכ' הט"ז וכיון שרוב הפוסקים ס"ל דהטעם מתוך שהורגל' לשמש עד עתה אפילו תראה חיישינן שמא גם עתה תראה ולאו אדעתה לפ"ז לדידן שאין בועלין על דם טוהר א"צ לפרוש בליל מ"א ופ"א ומש"ה לא הביאו כאן בש"ע ולית מאן דחש לה.
(ג) שנוהגין: כתב הב"ח מי שעובר על המנהג להקל תוך מ' לזכר ופ' לנקבה הרי זה פורץ גדר ישכנו נחש והשיג עליו הט"ז וכתב שהרמב"ם קרא תגר על מנהג זה ואמר שיש איסור לנהוג כן ונמשך לצד מינות והסכימו עמו כל גדולי ההוראה ואני ראיתי בקהלות קדושות מעשים בכל יום בנשים הרבה כמעט רובן שמקילין בדבר ואינן ממתינין עד פ' לנקבה ובאם מפלת נפל אין שום א' שתמתין פ' יום וחלילה להענישם על זה גם מעיד אני שראיתי גדול א' שצוה לאשתו שתטבול תוך פ' לנקבה ע"כ אומר אני רחמנא לבא בעי והמקיל בדבר חלילה לתת עליו שום עונש ואין בזה בדורותינו משום פורץ גדר וכן כתב בתשו' רמ"א סימן צ"ד דנהגו להקל במדינות אלו ביולדת שטובלת קודם מ' יום לזכר כו' וכתב עוד שא"צ לפרוש ליל מ"א או פ"א מטעם שכתבתי עכ"ל.
סעיף ב
עריכה(ד) לולד: דאינו נגמר בפחות ממ' יום אבל אחר מ' יום יש לחוש לולד. ש"ך. (ואם הפילה ליום מ' אין לחוש לולד כלל ועיין בת' עה"ג שאלה כ"א שהוכיח שרמב"ם ורש"י ס"ל דחשבינן מ' יום מיום הטבילה ואין לזוז מדבריהם שאם היתה מעוברת לא היתה רואה דם אח"כ. אך אם שמשה עם בעלה ואח"כ מצאה כתם וטבלה אח"כ אין לסמוך לחשב מיום טבילתה כי כתמים הם דרבנן ואפשר שבא ממקום אחר. וסיום דבריו דעדיין הדבר צריך תלמוד ע"ש ועיין בת' ש"י שאלה ע"א).
סעיף ג
עריכה(ה) טבילה: כתב הש"ך אלא צריכה ז' נקיים אחר י"ד יום ומשמע דבמפלת ליכא מאן דמחמיר להצריכה פ"א יום וסגי לה בז' נקיים אחר י"ד יום ומ"מ נראה דבעל נפש יחמיר לפרוש ממנה ליל מ"א וליל פ"א משום ספק זכר או נקבה עכ"ל ולפי מ"ש לעיל בשם הט"ז דבולד מעלי' אין אנו נוהגין לפרוש מ"א ופ"א כ"ש במפלת.
סעיף ד
עריכה(ו) כ"ג: בלא יציאת השליא דהיינו כ"ד יום עם יציאת השליא. ב"י והאחרונים.
סעיף ה
עריכה(ז) בולד: פי' ולד זכר. ש"ך.
סעיף ז
עריכה(ח) אחר: כתב הש"ך ולדידן שאין אנו בקיאין לעולם נותנים לה ימי טומאה של נקבה.
סעיף י
עריכה(ט) רובו: היינו מדאורייתא אבל מדרבנן טמאה לידה אם יצא אבר אבר והחזירו (כדלקמן סעיף י"א) וטמאה ג"כ נדה אפי' מדאוריי' דא"א לפתיחת הקבר בלא דם ש"ך ולבוש.
(י) פדחתו: הטור וב"י כתבו רוב פדחתו משמע דס"ל דפדחתו שבמשנה היינו רוב פדחתו וע"ל סימן י"א ס"א ש"ך.
סעיף יא
עריכה(יא) טמאה: לשון הטור הוציא ידו או רגלו והחזירו הרי זו טמאה לידה ואין נותנין לה ימי טוהר עד שיולד ע"כ.