באר היטב על יורה דעה קעט
סעיף א עריכה
(א) בקוסמים: כתב הש"ך בשם מהרש"ל דאסור לחולה לשאול בקוסמים ומכשפים היכא דליכא סכנת נפשות אפי' יש סכנת אבר ואם בא לו החולי ע"י כישוף או מקרה ורוח רעה מותר וכיוצא בזה כתב הב"ח סוף סימן זה וכ"כ ב"י בשם הזוהר דאיסור גדול הוא לדרוש במכשפים אפילו לחולה עכ"ל (ובת' נ"ש סימן ט"ו יורה להתיר להמון עם השואלין ודורשין בזה"ז למכשפים ע"ד הגניבה או החולה אם יחיה או ימות יען לא אסרה התורה אלא כישוף זמנים קדמוניות אכן עתה אין כישוף בעולם והכל הבל ע"ש).
סעיף ג עריכה
(ב) סתם: כתב הט"ז לפ"ז נראה דגם בהנך דלעיל יש היתר כל שאינו אומר בפירוש שהוא עושה משום הכי אלא די"ל דשאני הכא כיון שיש שינוי טבע לפניו ויש מקצת חרדה על האדם הותר לו לעשות בלי אמירה משא"כ בהנך דלעיל שאין בהם שינוי טבע עכ"ל והש"ך כתב וז"ל ועכשיו ראיתי המנהג שאומרים בפי' שחטו התרנגולת שקראה כתרננול ונראה דס"ל כדעת הגהת רמ"ך שהביא ב"י ומהרי"ל בתשובה סימן קי"ח ע"ש.
סעיף ד עריכה
(ג) פסוקיך: כתב הש"ך דמשמע דעת הרב והפוסקים דאפי' לעשות מעשה ויסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה.
סעיף ה עריכה
(ד) מקבץ: ואע"ג דמכוון שלא יזיקו ומחברן למקום מדבר שלא ימצאו בישוב ויזיקו אסור. ש"ס.
סעיף ז עריכה
(ה) מותר: דאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וג"ע וש"ד [כתב ט"ז משמע כאן דאם פיקוח נפש תלוי בעבירה עד שעושה עבירה יוכל להנצל מותר לו לעשות כן מעצמו העבירה].
סעיף ח עריכה
(ו) ורוקק: לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה ש"ס וכתב הט"ז וא"ל ממה שנוהגין ברקיקה קודם ואנחנו כורעים דשם הכל יודעין שהרקיקה היא לבזיון הגלולים של עובדי כוכבים והיא כבוד שמים שמזכיר אח"כ ורש"י פי' דדוקא לוחש אחר הרקיקה אבל הטור כתב דלאו דוקא אלא אפילו רוקק אחר שהזכיר.
(ז) לעז: והב"ח אוסר גם לשון לעז כמו לשון הקודש וחולק עליו הש"ך וכתב דודאי לכתחילה יש ליזהר בכל מה דאפשר וכמ"ש גם הרב והיכא דלא אפשר לא אפשר ע"ש.
סעיף ט עריכה
(ח) תינוק: וה"ה גדול שנחלה דאסור להתרפאות בד"ת אם לא להגן כדלקמן ומטעם זה קורין ק"ש על מטתו להגן עליו בלילה ודבר פשוט הוא שאם יש סכנת נפשות בתינוק שנפגע שמותר אפילו להתרפאות בדברי תורה עכ"ל הט"ז.
סעיף יג עריכה
(ט) המתים: נמצא בתשובת מהר"ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים והב"ח כתב שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר ע"ש ש"ך.
סעיף טו עריכה
(י) העינים: הב"ח כתב בשם הרמב"ם דגם אחיזת עינים שאינו ע"י כישוף רק ע"י מראה ותחבולות ע"י קלות התנועה ביד אסור.
(יא) יצירה: וכתב הלבוש אבל צריך לזה קדושה וטהרה אשר לא נמצא זה בעו"ה בדורות הללו ועל זה נאמר ודאשתמש בתגא חלף על כן המונע יבורך.
סעיף טז עריכה
(יב) הגניבה: מפני שאינו עושה מעשה. טור.