באר היטב על יורה דעה קנב

סעיף אעריכה

(א) אסור: בדרישה נסתפק אם יש בכאן היתר משום איבה כמו בסימן קמ"ח וכתב עליו הט"ז שתמוהין דבריו האיך יסתפק במה שמפורש בפסוק פן תכרות ברית וגו' וקרא לך ואכלת הרי שהתורה צותה שיהיה לנו איבה עמהם משום הרחקת בנותיהן והיאך נתיר משום איבה וכו' ע"ש.

(ב) משלו: [דהאיסור הוא משום הזמנה] כתב הט"ז נ"ל דאף בבית ישראל יש איסור כששלח לרבים איזה מאכל או משתה שיתאספו וישתו או יאכלו דמ"מ ע"י הזמנתו אוכלים שם והוי כבית עובד כוכבים ולא התירו בשולח לבית ישראל אלא אם אינו אומר שיתאספו יחד באכילה זו אבל אם מזכיר שיתאספו ביחד הוי קריאה ממש ויש איסור אם יתאספו ביחד משום שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו אלא כל א' יקח חלקו לביתו.

(ג) חשוב: כ' הט"ז מלשון זה משמע דמה שיזהר אדם חשוב הוא מצד חסידות אבל האמת אינו כן אלא מצד הדין אסור ע"ש שמביא ראיה לזה.

סעיף בעריכה

(ד) שולח: עיין בס"ק ב' מ"ש בזה בשם הט"ז דיש חילוק בין ששולח ליחיד או לרבים ע"ש.