באר היטב על יורה דעה צג

סעיף אעריכה

(א) הקדרה:    כ' הש"ך ואין חילוק בין קדרה של מתכת או של חרס לעולם צריך לשער נגד כל הקדירה והר"ב אזיל לטעמיה דפסק דאין נוהגין לסמוך אטעימת עובד כוכבים לכך כתב דצריך לשער נגד כל הקדרה ואע"ג דמשמע בכמה דוכתי דאין מה שבתוך הכלי ס' כנגד כל הכלי מ"מ מצינו לפעמים שיהא רוחב הקדרה גדול כ"כ שיחזיק מים שיהיה ס' נגדו כגון שנחושתו דק ורחבו גדול ומ"מ הא דצריך לשער נגד כל הקדרה היינו בקדרה ישנה דלא ידעינן כמה בלע אבל אי ידעינן כמה בלע א"צ לשער אלא כנגד הבלוע בו וכדלעיל סי' צ"ב ס"ה בהג"ה וסי' צ"ד ס"ו וכן אפי' לא ידעינן כמה בלע אלא דידוע כמה בשלו בה תוך מע"ל מבישול חלב זה דמה שבשלו בה קודם מע"ל נטל"פ הוא אפי' בשלו בו בשר תוך מע"ל מבישול בשר הראשון א"צ ס' אלא נגד בשר השני (ועוד יש לומר דאה"נ קאמר דצריך לשער נגד כל הקדרה ולפיכך התבשיל אסור) עכ"ל.

(ב) לבשל:    כתב הש"ך מיהו אם בישל בה בשר תוך מע"ל לבישול בה חלב פשיטא דהתבשיל אסור אבל אם בישל בה חלב פשיטא דמותר בדיעבד אבל שאר דברים שאינן לא של בשר ולא של חלב כגון ירקות ודגים וכה"ג מותר לבשל אפי' לכתחלה והא דבסי' צ"ד ס"ה כ' הר"ב דנוהגין לאסור הכלי שאינה ב"י (אפי' לשאר דברים ואפי' כשנתחב בו רק כף ב"י א"כ כ"ש כאן דנתבשל בו בשר ממש) וצ"ל דכאן סתם הדברים לענין דינא.

(ג) בכיסוי:    כתב הש"ך בשם מהרש"ל הטעם דמחמירין בכיסוי מפני שהם קצרים מלמעלה ויש בהן כעין חלל ואז א"א לקנחם יפה שיהא נקי מן הזיעה והרתיחה שעלה שם ואף שמקום הקצר הוא דבר מועט מ"מ הזיעה של בשר עולה למעלה עד ס' כנגדו עד שנעשה מה שבעין נבלה ואח"כ הכיסוי נ"נ דשמא אין בה ס' פעמים ס"א פחות מעט כנגד מה שבעין אבל באותן שהם רחבים למעלה ויכולה היד לשלוט בהן לקנחם יפה אין לומר שהוא איסור בעין ומותר ובט"ז כ' דנ"ל לנהוג בזה שיש לשער אם יש בתבשיל ס' נגד מקום הקצר שבכיסוי אז אין שום חשש איסור בכיסוי טפי מקדירה והב"ח כ' הטעם שהרתיחה עולה שם תמיד ונדבק מאד וא"א לקנחו היטב והשיג עליו הט"ז שאין מקום לחומרא זו ומי שאומר סברות להחמיר בזה מה שלא נמצא בש"ס ופוסקים עליו הראיה.

(ד) להזיע:    כ' הש"ך ונראה שצריך שתהא היס"ב בזיעה.

(ה) הכל:    כ' בד"מ אפי' הקדירה עצמה שרי לכתחלה כשמקנחה או מדיחה למעלה במקום שנגעה בכיסוי ואע"פ שהלחלוחית היה חם מ"מ שרי שמה שנפרש מן הכיסוי הוי ככ"ש ולא דמי לעירוי דטפה א' כח חמימותה פוסק ואינו ככ"ר עכ"ל וצ"ע במה שמתיר גם הקדירה דהא הכיסוי גופה עם הלחלוחית חם נגע בקדירה מיהו כל זה כשיש לחלוחית בכיסוי אבל יבשה פשיטא דלכ"ע הכל שרי מיהו מן הסתם אמרי' שיש בה לחלוחית (עיין ש"ך).

(ו) מאכל:    צ"ל פירושו דקאי אדלעיל שכתב רמ"א אם נתן כיסוי של בשר על קדירה של חלב ושניהם חמין ובשניהם יש מאכל שניהם אסורים ע"ז כ' כאן דאם לא היה מאכל בשניהם אע"פ שהם חמין שניהם מותרים דה"ל כשתי קדירות וכו' וראיתי בט"ז שמאריך בכאן באם עמד חלב צונן מע"ל בקדירה ואח"כ בשלו בו בשר דאסור מכח כבוש כמבושל אפי' בקדרה ישנה ולא אמרי' דשבעה לבלוע ולא בלעה מחלב כלום ע"ש שמביא כמה ראיות לדבריו אך מ"ש דאם נתן דבר היתר בכלי של איסור מע"ל בצונן דאסור אינו נ"ל דהא אחר מע"ל נטל"פ וע"ל סי' ק"ה (ובקדירה חדשה של חרס ושהה בו חלב כל הלילה נאסר הבשר דקדירה חדשה בולע אפי' בצונן עט"ז סוף סימן זה).