באר היטב על יורה דעה פו
סעיף א
עריכה(א) המוכר: כתב הש"ך אפילו ישראל המוחזק בכשרות אומר שהם מעוף פלוני ואנו מכירין שאותו עוף טהור הוא אין סומכין עליו ואפי' אם יראה לנו העוף ויאמר שהביצים באים ממנו אינו נאמן דודאי משקר.
(ב) סומך: הטעם דכשאומר של עוף פלוני הוא חזקה דאינו משקר משום שירא שמא יביאו ביצי אותו עוף ויראה שאינן דומין לאלו ונמצא מתבדה וכ' הט"ז וליכא למימר כיון דאיכא ביצי עורבים דומים לדיונה הא מצי להשתמיט ולומר דיונה היא דמ"מ מירתת דלמא יהב ישראל דעתיה עילויה שא"א שלא יהא הפרש כל דהו ביניהם.
(ג) אינו: הטעם דכשיביאו ביצי עוף טהור ולא ידמו מצי למימר לא של עוף זה אמרתי לכם אלא של עוף אחר שאין אתם מכירים והוא טהור.
(ד) טריפה: שרוב ביצים כשרים הם וכ' הש"ך דלדעת הרב בהג"ה אפילו בלא טביעת עין סומכין עליו כשאומר מעוף פלוני הוא ואנו מכירין שהוא טהור.
סעיף ב
עריכה(ה) בסימנים: כתב הט"ז אפילו הביאה העובדת כוכבים ושיברה לפנינו שלא בכונה ולא הכרנו עדיין בטביעת עין שהם של תרנגולת אפ"ה מותר וסמכינן ארובה אלא במקום שאומר העובד כוכבים בפירוש שהם ממין דלא שכיח אז צריך סימנים וכתב הש"ך בשם ת"ח דהמנהג לקנות ביצי בר אווזות שקורין ענט"א מקצתן בקליפתן לבנות ומקצתן ירוקות בקליפתן כי מכירין בהם שהן ביצי בר אווזות שדרכן בכך.
סעיף ג
עריכה(ו) נבלה: כתב הש"ך דביצת נבילה אינה אסורה אלא מדרבנן דמן התורה מותר דהא א"א שתגמר לאחר מיתה וביצת טריפה אסורה מן התורה מפני שאח"כ נגמרה באיסור ואפילו לא נטרפה אלא סמוך לשחיטה אסור מן התורה (דלא פלוג) וע"ל ס"ס ע"ט וס"ס פ"ז ס"ה.
(ז) באלף: אביצת נבלה נמי קאי דכיון שהיא ביצת נבלה בודאי איתחזק איסורא ולא בטיל. משא"כ כשהיא ספק ביצת נבלה דהוי ספקא דרבנן ולקולא. ובספק ביצת טריפה דהוא מה"ת החמירו בה. אך צ"ע לפי מה שפסק המחבר ורמ"א בסימן ק"י ה"ל ליבטל ברובא דיבש ביבש חד בתרי בטל ודוקא ביצה שיש בה אפרוח הוי בריה אבל ביצה דעלמא לא. וצ"ע.
(ח) מותרת: דהוי ספיקא דרבנן ואפילו ידענו בודאי מאיזה תרנגולת היא אלא שספק אם התרנגולת היא נבלה או שחוטה כגון ספק בשחיטה דקי"ל שהוא פסול הביצה מותרת.
סעיף ה
עריכה(ט) קלופה: כתב הש"ך משמע אעפ"י שהאחרים גם כן בקליפתן אסור עד ס"א וקליפת ההיתר מצטרף על דרך משל כשיש חמשים ביצים של היתר והקליפות מחזיקים י' ביצים לא סגי בהכי אלא צריך ס"א (והטעם הואיל וקלופה היא כח האור שולט בה ומוציא גוף האיסור והוי כביצה שיש בה אפרוח שאוסרת אפילו אינה קלופה ט"ז וכן הסכים הש"ך). ודלא כב"ח שמיקל אם האסורה קלופה וההיתר אינה קלופה ומתיר הכל וזה אינו נראה כלל ע"ש.
(י) ס"א: הטעם כתבו הרבה פוסקים לפי שיש ביצים גדולים וקטנים לפיכך הוסיפו א' ולטעם זה כשנתבשלה בתבשיל היתר א"צ אלא ס' מן התבשיל לבטלה וזהו דעת המחבר אבל הרמב"ם כ' הטעם מפני שהיא בריה בפני עצמה עשו בה היכר והוסיפו בשיעורה ולטעם זה אפילו בתבשיל צריך ס"א לבטל מיהו לטעם זה אם נטרפה בקערה א"צ אלא ס' ולדעת המחבר צריך ס"א ונראה להחמיר כשני הסברות עכ"ל.
(יא) אפרוח: הטעם שהבשר נ"ט וה"ה לנמצא בה קורט דם דשדא תיכלא בכולא כדלעיל סימן ס"ו וחשיב כיש בו אפרוח ודוקא שידוע שהדם הוא במקום האוסרו אבל בספק תערובות מותר כבסי' ס"ו.
(יב) צ"ט: פי' דשם נתבאר דבמקום שאין הפסד אין לצרף עצמות האיסור לבטל וה"ה כאן ובט"ז מחלק דדוקא בתבשיל מצטרפין קליפת האיסור עם ההיתר אבל לא בסתם ביצים צריך ס"א לבטלו.
סעיף ז
עריכה(יג) מותר: הטעם איתא בש"ס ופוסקים מפני שאין האפרוח נוצר מהביצה עד לאחר שנסרחת והוי כעפרא בעלמא.
(יד) וי"א: כתב הש"ך ובעט"ז השמיט כל הג"ה זו ויפה כוון דמה לנו להחמיר בדבר שנמצא מפורש להיתר בש"ס וכל הפוסקים והט"ז כ' הטעם שיש לחוש שמא ישהנה בביתו שיניחנה תחת התרנגולת כדי לעשות ממנה אפרוח ויהיה מותר ויש לחוש לתקלה שמא בתוך כך יאכלנה כמו שמצינו דבר זה מפורש במשנה פ"ח דתרומות דמשום טעם זה גזרו דגם הגידולי תרומה יהיו תרומה שלא ישהנה התרומה טמאה עד זמן הזרע לזרעה וצ"ע לתרץ זה בגמרא עכ"ל. ובנקודת הכסף השיג ע"ז דלא דמי לתרומה דשכיחא ע"ש.
סעיף ח
עריכה(טו) מרדות: הקשה הפרישה דהא בסי' ס"ו כ' הטור דאם ידוע שהוא מרוקם האפרוח חייבים עליו מן התורה ותירץ דש"ה דנמצא דם תוך הביצה מ"ה אסור מן התורה משום דם משא"כ כאן דכבר נתהפך הדם ונעשה גבלא ועפרא הוא ואין בו איסור דאורייתא ובט"ז בסי' ס"ו תירץ דכאן מיירי שאין בו דם רק ריקום בשר וזהו מדרבנן עכ"ל.
סעיף ט
עריכה(טז) משהין: כתב הט"ז ולא דמי למ"ש רמ"א בסימן נ"ז דחיישינן לתקלה אפילו בספק טריפה א' התם שאני דצריך להשהות י"ב חודש אבל כאן הוא זמן מועט. אבל בה"י כתב אפילו גבי עוף אין משהין כ"א יום אלא תיכף ומיד ימיתנו וימכור לעובד כוכבים דהיינו ימכור לעובד כוכבים וימיתנו אח"כ העובד כוכבים ע"ל סימן נ"ז.
(יז) ספק: כתב הש"ך אבל ודאי טריפה לא ועי' סימן נ"ז וסימן פ"א.
סעיף י
עריכה(יח) בד"א: שאסור לקנות מעובד כוכבים.
(יט) נהוג: וכתב בת"ח דאפ"ה אין לקנות ביצים טרופות מעובד כוכבים ע"ש וכ' הש"ך מיהו יכול להיות דהני פוסקים המתירים מיירי בעובד כוכבים שאינו נחתום אבל בעובד כוכבים נחתום שכיח טובא שמערב עם הפת ביצים טרופות וחיישינן שמא ימכרנו לישראל עכ"ל.