באר היטב על יורה דעה ער
סימן רע
עריכהסעיף א
עריכה(א) למכרו: בב"י כתב בשם הר"ר מנוח דוקא ס"ת העשוי לקרות ברבים אבל ספרי יחידים מוכרים לעשות מהדמים מה שירצו וע"ש ובב"ח ביאר דבריו ועיין באורח חיים סימן קנ"ג ס"י עכ"ל הש"ך.
(ב) הדחק: אלא נוטל צדקה מהגבאים כמ"ש ריש סימן רנ"ג דאין מחייבין אותו למכור כלי תשמישו וכ"כ הב"ח.
(ג) חדש: וכתב הב"ח ונראה דלאו דוקא למכור ישן כדי לקנות חדש אסור דה"ה כשהוציא מתחלה מעות משלו וקנה חדש וירצה אח"כ למכור ישן כדי להשתלם ממנו מעותיו נמי אסור דדוקא כשמעלין בקדש הוא דשרי אבל כי ליכא העלאה אע"ג דכי הדדי נינהו וליכא הורדה אלא דמיחלף תורה בתורה נמי אסור ועיין באורח חיים סימן קנ"ג.
(ד) ואינו: והט"ז כתב דמדברי רש"י לא משמע כן דכתב שאם לקחה מצוה עביד ואם כתבה הוי מצוה טפי וכתב עוד ומ"כ הקונה ס"ת מיד עובד כוכבים שלקח מישראל לאו כחוטף מצוה הוא אלא כאלו כתבה עכ"ל.
סעיף ב
עריכה(ה) האידנא: כתב הפרישה דעכשיו אין מצות עשה כלל לכתוב ס"ת דדוקא בימיהם שהיה אסור להם לכחוב דפין אלא בגלילה והיו צריכין ללמוד מס"ת אבל בזמנינו זה שנעשה לנו היתר לכתוב ספרים דפין כל א' בפ"ע א"כ למה לנו לזלזל בכבוד ס"ת בחנם ללמוד מתוכו שלא לצורך ע"כ אין לנו אלא לכחוב שאר ספרים כמ"ש המחבר אבל הט"ז כתב אף דמשמעות לשון הרא"ש משמע כדברי הדרישה מ"מ נכונים דברי הב"י דס"ל דגם בזמנינו איכא מצות עשה לכתוב ספר תורה דהיאך נבטל מצות עשה של ועתה כתבו לכם בחילוף הדורות.