באר היטב על חושן משפט שצו
סעיף א
עריכה(א) פטור: כת' הסמ"ע דלהרמב"ם פטור לגמרי אפילו מח"נ ולהתוספות והרא"ש אינן פטורין אלא מנ"ש אבל ח"נ חייב כו' ע"ש.
(ב) מחמת: וה"נ מקרי מחמת פשיעה דאילו העמיד לפניה דלת חזקה לא היתה נופלת מחתירתה בקרקע או מנגיחתה בהדלת עצמה. שם.
סעיף ב
עריכה(ג) שחתרה: קאי ג"כ אבלילה שלפניו. שם.
סעיף ג
עריכה(ד) הם: פירוש הגזלן חייב על מה שהזיקה הבהמה אע"ג דהגזלן לא קנה לה במשיכה דמאן א"ל למשוך מ"מ כיון דעשה בה דבר הקונה במקח וממכר והיא עתה ברשותו חייב בשמירתה כ"כ התוספות והרא"ש. שם.
סעיף ד
עריכה(ה) עצמה: ונראה דאינו פטור מהבהמה אלא בדיני אדם אבל בדיני שמים ודאי חייב ק"ו מכותל רעוע וע"ל סי' שפ"ו בטור ס"ג ועיין בתשו' רשד"ם סי' שס"ה. שם.
(ו) וחייב: והתוספות כתבו דדוקא אהבהמה שהזיקה חייב ולא אהכותל כיון שהיתה רעוע והרא"ש כת' שאפשר דגם על הכותל חייב דהא ראויה לעמוד יום או יומים עד שימצאו פועלים לתקנה כו' וכן נראה שהוא דעת הט"ו שסתמו וכתבו חייב ולהרמב"ם חייב אפילו אכותל רעוע בדיני אדם. שם.
סעיף ו
עריכה(ז) מעולה: הטעם כיון שפשעו הבעלים מתחלה במה שסמכו על הקשר כיון שדרך השור לנתק הקשר אמרינן דודאי גם קשר זה התירוהו וה"ל כאילו לא עשו להבהמה שום שמירה ויצאה מתחת ידם והזיקה ואע"ג דבעלמא בעינן שיבא האונס מחמת הפשיעה כמ"ש בסי' רצ"א (ע"ש ס"ק י"ד) שאני הכא דאותה פשיעה הראויה לבא בשעה שמסרו הבהמה ליד חש"ו דהיינו שתצא ותזיק היא הנעשית לבסוף מש"ה אף שנעשה באונס חייבים הבעלים עליהם וע"ל סי' ת"י סכ"ג. שם.
סעיף ז
עריכה(ח) חייבים: דהשמירה מוטלת על כל אחד ולא היה לזה להסתלק בלי רשותם. שם.
סעיף ח
עריכה(ט) השומרים: ר"ל אפילו השואל אע"ג דחייב באונסין היינו דוקא אם הוזקה הבהמה שהוא שומר עליה ולא לענין אם יצאה והזיקה. שם.
סעיף ט
עריכה(י) הראשון: ומ"מ אם ירצה הניזק יעשה דין עם השני אלא דקאמר שגם דינו עם הראשון דה"ל פשיעה גביה שמסרו לשני והבעלים י"ל אתה נאמן עלי בשבועה ולא האחר ול"ד לדין שלפני זה דהתם בעל השור ברשות נתנו להשומר גם בדין שאח"ז בנתנו השומר לבנו כו' הוא ברשות דכל המפקיד ע"ד אשתו ובניו הוא מפקיד וע"ל סי' רצ"א. שם.