באר היטב על חושן משפט רלח

סעיף אעריכה


(א) שאין:    דזכין לאדם שלא בפניו וכיון דאין כותבין בשטר לשון כאלו הסכים הלוקח בקנין אלא שהמוכר א"ל כך וכך נמצא דאין בו צד טובה להלוקח. סמ"ע.


(ב) שמיד:    ז"ל הטור דאל"כ איכא למיחש שמא כת' ליתנו לו בניסן ולא נתנו לו עד תשרי ואזל וזבנא לאחרינא ביני ביני ואזל האי ומפיק לשטרא שזמנו בניסן וטריף שלא כדין מאידך דזבין בתר ניסן אבל אם הקנה לו מיד בקנין תו כדין טריף דהא הוא קנה מתחילה מהשתא וזהו לדעת הרי"ף אבל ר"י פסק דעדיו בחתומיו זכין לו הלכך גם בלא קנין כותבין לו שטר כו' ע"ש וע"ל סוף סימן ל"ט. שם.


(ג) השדה:    ודלא כהרמב"ם פכ"ד דמלוה דמחלק בין שטר מלוה למכירה אלא כמ"ש הטור דאף בשטר מכר אין כותבין רק בשטר קנין לרב אסי וכ"כ הה"מ שם בשם רש"י והרמב"ן והרשב"א ומפרשים אחרים ושאין טעם ברור לחלק בין מכר להלואה בדין זה ומביאו בבדק הבית ע"ש. ש"ך.


(ד) השמות:    כת' הסמ"ע דיש לתמוה למה צריכין להכיר הלוקח בשלמא המוכר מפורש הטעם דחיישינן שיעלה שמו בשם אחר ויחייב לזה שיוציא הלוקח ממנו השדה בשטר מכירה זה אבל כשידעו שם המוכר תו ליכא למיחש למידי ואין בידי ליישב זה דצריכין להכיר שניהן אלא כשגם הלוקח לפני העדים כשמבקשים לכתוב שטר מכירה דאז העדים כותבין ששניהן השלימו וא"כ יהי' הפסד ללוקח דלפעמים לא ניחא ליה דליפוק עליה קלא כו' וא"כ איכא למיחש גם בלוקח שיעלה שמו בשם אחר כו' וע"ש.


(ה) המוכר:    כת' המ"מ דקמ"ל בזה דאף אם יאמר הלוקח כתבו לי השטר ויהיה בידכם עד שיבא המוכר ויודה לפניכם שכן הוא או יעשה לי קנין בפניכם על זה אפ"ה אין שומעין לו מפני דמחזי כשקרא כיון דבשעת כתיבה עדיין לא ידעו אם האמת הוא כן. סמ"ע.


(ו) בפניו:    ונ"י פ' גט פשוט כת' שהרשב"א והרא"ה חולקין ומביאו ב"י בסי' ל"ט ס"ו וכן הרמ"א הביא שם בס"ד שיש חולקין. ש"ך.

סעיף געריכה


(ז) אפילו:    דמ"מ אין המוכר יכול להוציא מעות מיד זה שכתוב בשטר שקנהו כיון דלא נכתב בשטר שהלוקח הסכים על הקנין ואפשר שגם הי"א קמאי ס"ל דאין המוכר יכול להוציא מעות מיד הלוקח בשטר כזה אלא דס"ל דמ"מ לא יכתבוהו שלא לטרוח להלוקח בדינא ודיינא חנם וע"ל סי' ל"ט מדינים אלו. סמ"ע.