באר היטב על חושן משפט קיז
סעיף א עריכה
(א) מכאן: ל' הטור שא"ל אם לא אפרע לך גבה מזו כו' דאע"ג דא"ל כן לאו לאוקמא ברשותיה אסיק ולאו אדעתא דזה לחוד אוזפיה וגם אם הלוה רוצה לסלקו בזה יכול המלוה לו' איני חפץ בזה אם היא זבורית או שעומדת במקום שאינם דרים שם וכן הוא דעת רוב הפוסקים דהרשות ביד שניהן לחזור אפי' היא בעין ולא כמשמעות המחבר דוקא בשטפה נהר והוא דעת הה"מ והרמ"א כתב די"ח וס"ל כן אפי' היא בעין. סמ"ע.
(ב) במעות: וה"ה במטלטלים דנקרא מיטב ואפי' באפותיקי מפורש יכול הלוה לסלק להמלוה בהן עכ"ל הסמ"ע וכ"כ לעיל סי' ק"ג ס"ו ע"ש וכ"כ הב"ח ועיין בתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סי' קמ"א ובתשובת רשד"ם סי' רע"ג ורע"ה. ש"ך.
(ג) נכסים: אפילו נשתדפה זו דא"ל נסתחפה שדך ובטור כתב עוד דאם מכר שדה זו כשיגיע זמן הפרעון טורף ממנו אפי' נשאר ביד הלוה נכסים ב"ח ע"ש. סמ"ע (המעכב נכסי ראובן ביד שמעון בשביל חוב שחייב לו ולא גבאם ונאבדו גובה משאר נכסים. מהרש"ך ז"ל ח"א סי' קצ"ד. כנה"ג).
סעיף ב עריכה
(ד) משכונא: פי' הסמ"ע שמשכן לו שדהו לאכול פירות בנכייתא.
סעיף ג עריכה
(ה) הלוקח: ל' הטור כגון שהיה עד באותה מלוה. סמ"ע.
סעיף ד עריכה
(ו) וקדם: ואם באים יחד לגבות ממנו גובין בשוה וכמ"ש הט"ו בריש סימן ק"ד ע"ש. שם.
סעיף ה עריכה
(ז) עבדו: כת' הסמ"ע אבל כשלא עשאו אפותיקי לית ליה קול ואין דינו כקרקע וכמ"ש בסימן שס"ג והכלל דדוקא במילי דאורייתא דינו כקרקע ולא בשאר ענינים ע"ש.
סעיף ו עריכה
(ח) לחירות: שהשחרור מוציא מידי שעבוד דהרי אין למלוה עליו אלא שעבוד. סמ"ע.
(ט) מזמן: דומה לזה כתבו הט"ו בסימן ס"ו סל"א במוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו להלוה ע"ש. שם.
סעיף ז עריכה
(י) דעת: אבל מכח יחוד לחוד לא נאסר דקיימא לן כרבא דאמר בתיק של תפילין צר ביה ולא אזמניה או אזמניה ולא צר ביה לא נקדש. שם.
(יא) יפדנו: ודוקא בהקדש בדק הבית אבל הקדש בזה"ז סתמו לעניים ואין צריך שום פדיון המבי"ט ח"א סי' רע"ד ואין נרא' כן מתשובת דברי ריבות סי' תט"ו ומשאת בנימין סי' ק"ב וע' בהרמ"ע מפאנו ז"ל סימן ס"ג עכ"ל כנה"ג וע"ש.
(יב) חולקין: פירוש אף שאסרן על המלו' לחוד הן אסורין. סמ"ע.