באר היטב על אורח חיים תקעו
סעיף א
עריכה(א) ומתריעים: ותמה אני למה אין אנו נוהגין לתקוע בעת צרה הלא מדאורייתא מצוה לתקוע בלא תענית. מ"א עיין שם.
סעיף ב
עריכה(ב) דבר: והאידנא אין מתענין כלל בשעת הדבר דמנוסה הוא כשאינו אוכל ושותה קולט שינוי אויר ח"ו וביורה דעה סוף סימן שע"ד כתב שמטעם זה אין מתאבלין בשעת הדבר עיין שם.
סעיף ה
עריכה(ג) החולאים: וה"ה כשהאבעבועות פורחים בתינוקות ומתים יש לגזור תענית. בשל"ה כתב דכל א' יבריח בניו מהעיר בעת הזאת ואם לא עשה זאת הן חייבים בנפשותם.
סעיף ו
עריכה(ד) לאגם: הוא מלא קנים ואילנות קטנים.
סעיף יד
עריכה(ה) קטנים: ונוהגים שאין גוזרים על פחותים מי"ח לזכר וט"ו לנקיבה עמ"א.
סעיף טו
עריכה(ו) אחת: אבל כשיש צרה אחת יכולים להזכיר בתפלתם גם צרות אחרות וכ"ה בכמה פיוטים וסליחות. מ"א.
סעיף טז
עריכה(ז) וזועקים: וכ' מ"א תמה אני למה אין עושין כן בזמנינו שזה עיקר התענית כמבואר בתענית דף ט"ז.