פתיחת התפריט הראשי

באר היטב על אורח חיים תקמז

סעיף דעריכה


(א) שמועה:    דה"ל כאלו מת תוך למ"ד יום.

סעיף העריכה


(ב) בכלל:    שהרי עי"ז פוסקים האבלות שלובשין אח"כ לבנים ב"י. וכתב לבוש י"ד סי' שמ"ו אנו נוהגים להזכיר אפי' פעם ראשון אפי' בתוך הרגל.

סעיף ועריכה


(ג) חכם:    ששואלים אותו דבר הלכה בכ"מ ואומר אפי' אינו יודע לישא וליתן בה נ"י. אין בזמנינו ת"ח כזה. מ"א.


(ד) אשכנז:    היינו אשכנז ממש אבל בפולין נהגו לקרוע על כולם מ"ב סי' ע"ב מ"א. ואף באשכנז בשמועה קרובה שהיא רחוקה אחר הרגל קורעין. אבל רחוקה אין קורעין אף על אביו ואמו הסכמת אחרונים וע' ביורה דעה סימן ש"מ. ואם מת אביו ונקבר בי"ט אין לקרוע בחה"מ שאינו לא שעת מיתה ולא שעת אבילות אלא יקרע אחר המועד מהר"ם מלובלין סי' ע"ד.

סעיף יעריכה


(ה) בצינעה:    ואם א"א בצינעה עושין בפרהסיא ומיהו דוקא בפרהסיא דלגבי ישראל אבל בפרהסיא דלגבי עכו"ם לא אפי' בדלא אפשר ת"י כנה"ג מ"א וע' סימן תקכ"ו ס"ק י"ד.


(ו) עץ:    אבל מותר לקוץ הדס שהכל יודעים שהוא צורך המת משא"כ ארזים שיסברו שקצצו לצורך בנין ומשמע אפי' באדם מפורסם ואפי' אין להם עצים אחרים אסור מיהו ע"י עכו"ם יש להתיר כיון דצורך מצוה עיין רסי' תקמ"ג. ובכנה"ג כתב משם ת"י דהיכא דא"א בע"א מותר לקוץ מהמחובר.

סעיף יבעריכה


(ז) עשבים:    כתב א"ז מצאתי בתשו' מהר"מ טראני שהאריך על פסק זה ומסיק דמיירי שלוקחן לצורך בית הקברות אבל מה שתולשין אחר קבורת המת זכר לתחייה שרי ע"ש.


(ח) הדין:    ואסור נמי לדרוש עליו אלא לחכם בפניו ומכ"ש בי"ט דאסור. מ"א.