פתיחת התפריט הראשי

סעיף אעריכה


(א) ה':    היינו תחלת שעה ה' סוף שעה ד' כיון דמשעה ד' נאסר עכ"פ מדרבנן תו לא מיקרי נ"ט בר נ"ט דהיתר' (ובטעם חמץ ל"א דחוזר וניעור ולענין דיעבד עיין י"ד סימן צ"ה ס"ג). אחרונים.


(ב) ב"י:    שאע"פ שהכלי ב"י ואין ס' במים נגדו אפ"ה שרי משום דהוי נ"ט בר נ"ט דהתירא מה שאין כן אחר שעה ה' ואע"ג דלעיל בסי' תמ"ז ס"ה אוסר רמ"א דברים המתבשלים בכליה' ולא מתיר מטעם נ"ט בר נ"ט דהכ' איכא הרבה טעמים מן המאכל לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי ויחזו' ויפלט מהכלי להתבשיל תוך הפסח מ"א. (והח"י תי' דבבישול אסרינן לכתחלה נ"ט בר נ"ט והוי כלכתחלה מתוך שאפשר להשהותן). ח"י.


(ג) מועטת:    כגון כפות וכוסות ויש לחוש שיבלעו ממה שפולטין הקערות והקדירות.


(ד) ואינו משהה:    דבר זה אין לו פירוש ושייכות כלל. עיין ח"י שמיישב.


(ה) חולקים:    דברי רמ"א תמוהים דגם הרב"י מוד' לזה אלא דלאחר איסורו כיון שנחו המים מרתיחתן אסור להרתיחן פעם שנית דכל זמן שהן רותחין לא בלעו ממי הגעלה ואם נחו מרתיחתן בלעו אבל קודם זמן איסור יכול להרתיחן פעם שנית ולהגעיל בו דהוי נ"ט בר נ"ט דהתיר'. עמ"א ובח"י.


(ו) יכניס:    כדי שלא יבליע ממי הגעלה.


(ז) וסוף:    פירוש דדי כשמגעילה בתחל' או בסוף.


(ח) במשהו:    משום ח"ה הוצרך לטעם זה דאלו בי"ט עצמו אפילו בשאר י"ט אסור להגעיל כמ"ש סי' תק"ט ט"ז.


(ט) שש:    ל"ד אלא לאחר ד' צריך ליזהר כמ"ש ס"ק א'.


(י) הדברים כו':    פירוש שיראה שלא יהיה הכלים ב"י ואם הוא ב"י צריך שיהיה במים ששי' נגדו ואם מגעיל הרבה כלים זא"ז צריך שיהיה ס' נגד כולם שהאיסור חוזר וניעור ואם כלי אחת בלע בשר והשני דגים אין חוזר וניעור כיון שהם טעמים חלוקים ויגעיל תחלה כלים שבליעתן מעט ואח"כ כלים שבליעתן מרובה ולא ישהה אותם יותר מדאי ולא ינוחו המים מרתיחתן ומגעיל היורה תחלה וסוף. וכתב המ"א ונ"ל דאם אין היורה ב"י א"צ להגעילו תחלה דלא גרע מהכלי עצמו ואם הגעילה תחל' א"צ להגעילה בסוף דהא אין הכלים ב"י אך נהגו להחמיר כל החומרות אפילו קודם ה' וכ"כ הב"ח: וכתב מהרי"ל ומט"מ ומנהגים דיש להגעיל שלשה ימים קודם פסח. וכתב ספר חסידים סימן תש"ל בעל תורה הבקי בהגעלה הוא יגעיל זהו נכון ועח"י.

סעיף בעריכה


(יא) ביחד:    פירוש שתוחב אותן בפעם א' ביור' ואין ס' ביורה נגד שום א' מהן. ולענין דיעבד עיין ביורה דעה סימן צ"ה ס"ו. ועיין סי' תק"ט במ"א סעיף קטן י"א טעם לאותם הנוהגים שלא להגעיל כלי חלב לאכול בו בשר או איפכ'.


(יב) ב"י:    או איכא ס' נגדו. וכל זה בשאר ימות השנה או בערב פסח קודם שעה ה' משא"כ אח"כ צריך ליזהר בכל א' מהן שלא יהא ב"י או ס' כמבואר.


(יג) איסור:    שצריך שיהא שאינו ב"י או במים ס' נגדו ואז מותר להגעיל אפי' הכלי של איסור תחלה.


(יד) שום כלי:    אפי' לבדו וקודם שעה ה' וגם יש ס' משום גזירה דכלי של איסור דלא מהני ליה הגעלה כל זמן שהוא ב"י שחוזר ובולע ממי הגעלה דלא שייך בו נ"ט בר נ"ט דהתיר' (וש"ך י"ד סי' צ"ה מקשה מדאמרי' שם קערה בשר שהודח' ביור' חולבת מותרת. ותירץ דהתם דיעבד ופר"ח דחה סברתו הלא הוי נ"ט בר נ"ט דהיתרא אלא דמסיק דחומר' לכתחלה הוא לסברת פוסקים דל"מ נב"נ כי הטעמים מתערבים בפ"א במים). כתב המ"א אפי' שלחנות ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעת לעת שלא יהיה ב"י ויהיו מנוגבין מן המים צוננין שמא יצטננו מהן הרותחין ויזהר לשפוך עליהם בזריזות לא ע"י זריקה באויר דזה לא מיחשב עירוי (עיין י"ד סימן צ"ה) ויזהר שישפוך מן הכלי שבישל בו המים ולא ישאוב עם כלי אחר מהקדירה ולערות עליהן להגעיל דזה מיקרי כלי שני אכן אם שוהה את הכלי ששואב עמו תוך הקדיר' שמעלין המים רתיחתן מיקרי שפיר כ"ר עיין ט"ז ביורה דעה סימן צ"ב עכ"ל בשם מהרי"ל. ועיין ח"י ועיין לעיל סימן תנ"א ס"ק מ"ג.

סעיף געריכה


(טו) נוגעים:    ולענין טבילת כלים אין קפיד'. (דשם תלוי בחציצ'). עיין ב"י.

סעיף דעריכה


(טז) בצבת:    כתב באו"ה וטוב יותר להשימו במחרוזות קטנים של דגים הקלועים או בסל עכ"ל. ח"י.

סעיף העריכה


(יז) משקה:    וה"ה במים עם אפר שקורין בלשון אשכנ"ז לוי"ג כ"כ הב"י ופר"ח י"ד סי' צ"ה ס"ק י"ט וע"כ אותו ההגעלה שעושין בביתם בכלי בדיל עם אבנים מלובנים עם מי לוי"ג לא מקרי הגעלה שפיר ובפרט שעושין אותה כשהן מלולכלים ע"כ צריכין ליזהר באותן כלים גדולים שאין מכניסין אותם לתוך היורה שינקה אותם היטב ועם מים לבד ח"י. ובבאר היטב אשר לפני ציין על רק במים וכתב עליו המעורבים עם אפר שקורין לוי"ג ע"ש משמע מלשונו דעיקר ההגעל' הוא במי לוי"ג ולא דק.


(יח) להגעיל עוד:    ובדיעבד שרי כמו במשקה וצ"ע ח"י. וכתב באו"ה שאין להשתמש במי הגעלה של איסור לכתחלה אף שיש ס' נגד הכלי משום דהוי כמבטל איסור לכתחלה כיון שרוצה להשתמש במים.

סעיף ועריכה


(יט) בטיט:    אף שהמים זבים דרך הטיט. וה"ה היורה שהכשירו בו כלים ורוצה להשתמש בו בפסח צריך לעשות לו שפה או אבן רותח ט"ז. וכלי שתשמישו מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדרה או כלי ששואבין בה מהקדרה אין לו תקנה באופן זה דצד חיצון לא נגעל לכן צריך להכניסו כולו ליורה מ"א. וכלי שפיהו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לה קנים אסור בהגעל' מהרי"ל וע"ל סי' תנ"א ס"ק (מ"ג) [מ"ה] .

סעיף זעריכה


(כ) לשטוף:    ובדיעבד אין קפיד' אם לא שטף כלל. ח"י.