פתיחת התפריט הראשי

סעיף בעריכה


(א) משקין:    דדוקא אם היו שאר משקין לפניו בשעה שבירך על היין אז היין פוטר אותם. ט"ז.

סעיף געריכה


(ב) המזון:    לפמ"ש רמ"א סוף סימן קצ"ז די"א דאינו חייב לברך מדאורייתא אם לא שתה והוא תאב לשתות ע"ש א"כ ה"נ מוטב לשתות ובפרט שנוהגין עכשיו כמ"ד דאינה טעונה כוס ומ"מ אם אינו צמא כ"כ פשוט דמחויב להניחו לבה"מ. מ"א.

סעיף דעריכה


(ג) לשתות:    לאו למימרא דבלא קבע אינו פטור אלא בא לאפוקי אם לא היה דעתו תחלה לשתות אח"כ דהוי נמלך.


(ד) המזון:    וה"ה ליין שלאחר המזון קודם ברכת המזון. מגן אברהם.


(ה) ידיו:    ל"ד דה"ה אם קבע עצמו לסעודה. מ"א ע"ש.

סעיף העריכה


(ו) אחר:    כתב הט"ז נראה פשוט דה"ה לענין אכילה כגון שקנה לעצמו לחם א' לאכלו כולו ועד"ז בירך ואח"כ נתאוה לאכול עוד ושולח לקנות עוד צריך לברך שנית המוציא. אבל אם יש לו בבית לחם וחותך לו חתיכה לאכול אותה ואח"כ רוצה לחתוך עוד אין זה נמלך דדרך אדם הוא ט"ז עי' סי' ר"ו ס"ה.


(ז) נמלך:    והאידנא שיש מנהג כשאחד בא אצל אותם ששותין כבר שהרבה נותנין לו כוסות מסתמא כשבירך על הראשונה דעתו על כל מה שיתנו לו עוד. ט"ז ע"ש.

סעיף זעריכה


(ח) שתיה:    משמע דיין שרף דאין דרך לשתות תמיד לא חשיב כבאים מחמת הסעודה וצריך לברך עליו ואף מי שרגיל לשתותו תמיד בטלה דעתו אצל כל אדם מט"מ ורש"ל ול"ח וט"ז ועיין מ"א. והעטרת זקנים בסי' קע"ז כתב משם הגאון מהר"ר פייביש ליתן היין שרף על השלחן בשעת המוציא ואז ברכת המוציא פוטר ואם לא עשה כן יטבול מעט פת בתוכו ע"ש. ומיהו בשבת אין צריך לכל זה דממה נפשך אם קידש על היין נפטר בזה כמ"ש ס"ב ואם קידש על השכר נפטר בברכת שהכל ועיין מ"א. משקה שקורין מע"ד א"צ ברכה דגם הוא בכלל שתיה כאכילה ודינו כשכר. ט"ז.


(ט) סעודתו:    ומ"מ צ"ע אם שתה רביעית אם צריך ברכה אחרונה ע"כ ישתה פחות מרביעית לפני הסעודה ובזה יסתלק מן הספק וכ"כ בכוונת האר"י ז"ל. או יתן לאחר שאינו אוכל לברך ויתכוין לפוטרו ואם שתה רביעית כגון בסעודות גדולות ששותין לפני המזון יש ליזהר שלא יצא קודם הסעודה דהוי הפסק ואז פטור מברכה אחרונה דבה"מ פוטר הכל. ועיין מ"א וט"ז וביד אהרן. מה שנוהגין בסעודות גדולות שלאחר שמברכין בה"מ על כוס יין מביאין עוד משקין שקורין קאו"י כדי לישב דעתו של אדם ממאכליו אין לברך על אותה הקאו"י בתשובת גינת ורדים כלל א' סי' אב"ג ע"ש. כתב בש"ג האנוס"י שאוכלין אחר הסעודה למתק השתיה הוי כמו צנון וזית וברכת היין פוטרתו עכ"ל. וכתב המ"א ונ"ל דבשאר משקין תוך הסעודה ברכת הלחם פוטרתן דהמשקה טפל ללחם והאנוס"י למשקה.

סעיף חעריכה


(י) לכולם:    וצריכין שיטעום כל א' תיכף מהכוס שלא להפסיק בין ברכה לשתיה מ"א עיין סי' קס"ז סעיף ו'.