- הנה הרב בית יוסף אף שהשיג קבלת הרמ"ק לא זכה לקבלת הארי?
- הגם על מרן יאמרו המקובלים שהיה לו קוצר הנפש או מעוט זכות?
- ואם כן מי יעלה לזכות בה? ומבאר סבת היות' פגיעה רעה
- הט אזנך ושמע מה שכתב חכם אשכנזי מהר"ר שלומיאל,
- עודנו מודיע גדולת האר"י ז"ל לחבירו באשכנז, נדפס בחבור החכם כה"ו יש"ר הנזכר דף מ"ז.
- וז"ל.
- וכן ר׳ יוסף קארו ע"ה שכל פעם שהיה חוזר על המשניות בע"פ נתגלה עליו המגיד,
- והיו בני אדם שומעים קולו דרך הדלת, ודרך אחורים,
- שהיה אומר, שלום עליך ר׳ יוסף קארו, אני הוא המשנה שלמדתני, יצאתי לאלפך בינה:
- כמה מתפאר בך הקב"ה בישיבה של מעלה, ואומר: בני יוסף כך וכך הם דרכיו, כך וכך הם מעשיו, כך וכך שקידתו בלימודו,
- אשרי הוא ואשרי יולדתו, ואשרי היושבים בחבורתו,
- ואני המשנה ראיתי את מקומך שהכינו לך בגן עדן, כמה תפנוקים ועדונים הם מעותדים לך, חזק ואמץ ביראת ה׳.
- עתה באתי לגלות לך סוד פלוני בספר התורה וכו׳
- כל הדברים שגלה לו המגיד, העלה אותם על ספר, וקרא אותם ספר המגיד.
- ואעפ"כ כלא חשיבי דמי לפני האר"י ז"ל, ולמד ממנו סתרי התורה,
- והאר"י ז"ל לא רצה ללמדו, ואמר שנשמתו אינה מסוגלת להקביל פני השכינה אלא על פי דרך של הרמ"ק ז"ל.
- וסימן לדבר שבכל פעם שיצא לפניו מהרי"ק ללמוד, תכף ומיד כשהתחיל לגלות לו סוד התחיל מהרי"ק לישן ולנמנם,
- עד שהוא בעצמו ראה והכיר שאין ראוי לכך ופסק מללמוד
- עכ"ל.
- מזה תראה כי אסף אלהים את חרפתי, יען אם אחד מהפרושים הנזכרים (בפרק שני) היה ליחסו אלי,
- אשרי שנדמיתי לרי"ק הרב הגדול ז"ל, אפילו הוא לא השיג,
- איך אי אפשר שיצדק, ושום אחד מהם, כיון שגם הוא נמנעה ממנו השגה בידיעה זו, אם שנתחלף ממנו בפחות ויתר,
- אם מהטעם האחר שלא היה לו מוח זך ומבין,
- איך נאמר כזה על מארי דמתניתא דגמרא כמהו, כנראה מספרו בית יוסף הוא המשביר לכל,
- וזה לעד, שהמשנה אמרה לו כדברים הנ"ל, וכבר השיג את דברי הרב קורדיווירו ז"ל,
- ולא היה בו דעת ותבונה להשיג דברי האר"י ז"ל,
- ומה ששם מספֵר שהשיגו עשר תלמידים, ובתוכם החכם הסרוק ז"ל שהכרתיו פה וויניציא,
- וידעתי את האיש ההוא ואת שיחו, ולימד אותה חכמה לגאון רמ"ע ז"ל.
- ואם [מהטעם] השני, שלא היה בצדקתו או בנשמתו זַכות ללמוד אותו דרך,
- ומי יזכה, ומי יהיה ראוי, אם לא אדם גדול (שהם אומרים) שהיה מתגלה לו מגיד,
- ואמר לו שהקב״ה מתפאר בו בישיבה של מעלה וכו׳ וכבר זכה לידיעה זו בדרך אחד,
- ולא יכול למלאות חשקו לדעה דרך זה והיה מתנמנם וכו׳.
- ואם איש אלהים כזה לא זכה, מה יזכה ילוד אשה, ואם יהיה רם ונשא,
- כ"ש עלובה עיסה כמוני היום:
- מלבד שלא אחת ולא שתים אמרתי לך, שהיתה פגיעתה בי רעה,
- מסיבת היותי רגיל מנעורי להתוכח עם השומרים מאומתינו, תמיד כל היום לא יחשו,
- ובזה התפארתי, להיות אמון ואֵמון מכל בני דורי,
- וכל עוד שחפצתי לקרות ולעיין בספרים האלה, תיכף להתחלתי היו באים לעיני דברים ונושאים דמסייעי להו,
- כמו שאומר בחלק הטענות, נראים כאוהבים וחביבים ליסודותיהם.
- אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר, לא עלי ולא לדעתי, אסורה נא ממנו ואלכה אחרי מאהבי,
- נותני לחמי ומימי, לחם נתן מים נאמנים,
- אמור מעתה אם כן, כי בידיעה זאה החדלתי את מתקי, לא היה מחסרון חכי לטעום טעם מוטעם,
- ולא מסיבה נעלמת מצד נשמתי ומעשי,
- רק מבלתי היות בה בנותן טעם לשבח, לאיש אשר רוח בו:
- ומי יתן ולא ימצא מההוגים בה, שמים חשך לאור ומר למתוק, לכה נא ונוכחה, ודרך סדרים ינעם.
