אלון בכות (אייבשיץ) על איכה ג טו

<< | אלון בכות על איכהפרק ג' • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כט • ל • לא • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מז • מח • מט • נא • נב • נג • נה • נו • נז • נח • ס • סא • סג • סד • סה • סו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איכה ג', ט"ו:

הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃


השביעני במרורים וכו'. ידוע דקודם אכילה נוהגי' לאכול עשבים מרים מעט וכן שותים מעט מי לענה לעורר תאות המאכל. אמנם אין נוהגים לאכול מרורים לשבעה כי נפשו של אדם קצה בהם. אבל בגולה היה להיפך וז"ש השביעני במרורים והרוני לענה לשבוע נפשי בהם וק"ל ובמדרש אמרו השביעני במרורים בלילי פסח וכו' והכווצה בזה נראה לומר דידוע דשיעור שביעה הוא כביצה וביצה הוא שיעור ב' זתים במכוון ובזמן הבית לא אכלו רק כזית מרור עם הפסח אבל בחורבן אז תקנו לאכול כזית מרור בכריכה עם המצה זכר לפסח אתי דרבנן ומבטל דאורייתא לכך תקנו חז"ל לאכול ב' זתים מרור כדי שירגיש המרירות שהוא דאורייתא חד בכריכה וחד בלא כריכה. וז"ש השביעני במרורים שיעור שביעה שהוא ב' זתים וק"ל: