פתיחת התפריט הראשי

כלל תסאעריכה

יש הבדל בין פעל שבת לבין הפעלים [חשך , מנע , חדל] הנרדפים עמו.    שפעל 'שבת' מורה תמיד שמפסיק מן דבר שעסק בו עד עתה או שיתבטל עסק שהתמיד עד עתה במציאות. מה שאין כן פעלים האחרים יורו שמונע או חדל בעתיד . (ויקרא ס' קמה . בחוקתי סימן ח)

כלל תסבעריכה

יש הבדל בין "בו" ובין "בתוכו". כשאומר ששם דבר בדבר -- אין הכרח שיהיה להכלי תוך. אבל כשאומר שיושם בתוך דבר -- אם בא על הכלי -- הוא מוקף מג' רוחות, ואם בא על עצמיים מקובצים יחד יכוין במלת "תוך" על נקודה האמצעיית (שמיני ס' קכז . ועיין תזריע ס' עג, וסימן קכז)

וזה המבדיל בין תוך ובין קֶרב, שבמלת "קרב" אינו מקפיד שיהיה ממוצע או מוקף סביב ( שם ).    ובא מלת "קרב" על המים מצד היותם קרב הבטן, או מצד שהמזון בחללם. ולא יצדק עליהם "תוך" כי אין זה לא מחיצה ולא נקודה אמצעיית. (ויקרא סימן קסח)

כלל תסגעריכה

פעל ’כסה’ כשבא בדיוק הוא משתתף עם שמות [בגד שלמה] וכדומה. ובשלוח יכלול כל דבר העוטף על דבר אחר . (ויקרא ס' קסח).

ויש הבדל בין "ויכס שק" ובין "מתכסים בשקים", ש'כסה' שאחריו ב' מורה שמתכסה סביב סביב . (אחרי סימן קכ)

כלל תסדעריכה

יש הבדל בין ראשון ובין קדמון. שהקדמון הוא בערך המתאחר, אף שאינו ראשון. ומצד זה הוא לפעמים בלתי-החלטי (שמיני סימן כג).

כלל תסהעריכה

יש הבדל בין פה ובין שפה. שהשפה היא חצונית נגד הפה.    ומציין במלת "פה" דברי חכמה, וב"שפה" מציין דברי דעת (שמיני סימן כז)

כלל תסועריכה

יש הבדל בין נשאר ובין נותר. 'נשאר' מציין שנשאר בכוונה. 'נותר' מציין שנותר מעצמו שלא בכוונה.

ומזה יעמוד עוד הבדל שה'נשאר' לא היה משותף עם הכלל וה'נותר' היה משותף עם הכלל (שמיני ס' מא)

כלל תסזעריכה

שם מים כולל כל מימות שבעולם, אף שבכלים. אם לא כשבא שם 'מים' מגביל נגד 'ארץ' שאז מדבר רק ממים שבקרקע.

וימים ונחלים הם שמות פרטיים.

  • ובמובנם המדויק ה"ימים" הם החללים הגדולים שברא ה' ביום השלישי [ולדעת ר' יהודה הוא רק הים הגדול]. ו"נחלים" -- גם מקומות העמוקים שמושכים ונובעים.
  • ובמובן הרחב כולל בשם "נחלים" גם המושכים ואינם נובעים. ובשם "ימים" גם הנובעים ואינם מושכים (שמיני סימן עז)

כלל תסחעריכה

יש הבדל בין עין ובין מעין.  ה'עין' הוא הנמצא בעמק קודם שיתפשטו המים חוצה, וה'מעיין' מציין נביעת המים לחוץ.

ויש הבדל בין מעין ובין באר.  שה'באר' בעומק ולא המעיין.

ויש הבדל בין באר ובין בור.  ה'בור' -- מים מכונסים. וה'באר' מימיו נובעים.    ובעל הלשון ישמש על הבור בלשון חציבה על שיחצבוהו בסלע או בקרקע קשה, ועל הבאר בלשון חפירה וכריה.
( שמיני סימן קמד )

כלל תסטעריכה

ויש הבדל בין מקור ובין מבוע.    'המקור' הוא המקום ששם יתחיל נביעת המים המתפשטים בעומק האדמה, 'והמבוע' מציין זרימת המקור לחוץ . (תזריע סימן כט)

כלל תעעריכה

לשון הבדלה נופל בעצם על דברים השוים ונבדלים בהבדל דק, ולא יפול על דברים נפרדים בהחלט (שמיני ס' קעג)

ויש הבדל בין "להבדיל" ובין "להורות". שההבדלה היא מצד החושים, וההוראה היא עיונית . (שמיני סי' קעב)

כלל תעאעריכה

ויש הבדל בין הוראה ובין לימוד.

  • המלמד מרגיל את תלמידיו -- אם בהנהגה או באיזה חכמה, והמורה מראה לו הדבר פעם אחד.
  • הלימוד יהיה לפעמים בדברים היוצאים מתבונת לב המלמד ודעתו, והמורה הוא רק בדבר נמצא במציאות או במה שקבל מרבותיו או מספרים

( מצורע ס' קיז )

כלל תעבעריכה

’לידה’ במובן הרחב כולל אף יוצא דופן, אבל כשאמר "תזריע וילדה" מציין שיצא הולד כדרכו . (תזריע סימן ג)

כלל תעגעריכה

העברי יציין החלוקה שבין הזכר והנקבה (כל עוד שידבר בבחינת מולידיהם) בשם בן ובת. ובשם זכר ונקבה לא מציין רק אם מדבר מאנשים גדולים, או שלא בבחינת אבות המולידים, או ביתר בעלי חיים . (תזריע סימן ד)

כלל תעדעריכה

ושם "בן" מציין הילד החי שכלו לו חדשיו, אבל שם "זכר" כולל אף הנפל (תזריע סימן ד)