איכה רבה פתיחתא טז


טז. עריכה

רבי אבהו פתח:

(ירמיהו ד יח): "דרכך ומעלליך עשו אלה לך, זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך"

אימתי שבחו של מלך להזקק ללגיונותיו: במדבר או בישוב, לא בישוב?

במדבר כתיב: (שמות טז ד): "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים",

והכא כתיב: (איכה ד ד): "עוללים שאלו לחם, פרש אין להם".

במדבר כתיב: (תהלים עח כ): "הן הכה צור ויזובו מים",

והכא כתיב: (איכה ד ד): "דבק לשון יונק אל חכו בצמא".

במדבר כתיב: (תהלים קה לט): "פרש ענן למסך, ואש להאיר לילה",

והכא כתיב: (איכה ד ח): "חשך משחור תארם, לא נכרו בחוצות, צפד עורם על עצמם",

ומי עשה לך - דרכך ומעלליך, אורחתיך בישאתא ועובדיך מרידתא.

זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך - זו סנהדרי גדולה, שהן קרויין לבן של ישראל,

דכתיב: (שופטים ה ט): "לבי לחוקקי ישראל",
וכיון שהן מכעיסין אותי, לית לבי לחוקקי ישראל,

כי נגע עד לבך - זה בית המקדש כמו דאת אמר:

(דברי הימים ב ז טז): "והיו עיני ולבי שם כל הימים"


דבר אחר: כי נגע עד לבך - זה הקב"ה.

אמר ר' חייא: היכן מצינו שנקרא הקב"ה לבן של ישראל,
מן הדין קרייא: (תהלים עג כו): "צור לבבי וחלקי אלהים לעולם".