איכה רבה א לו
- אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא בר כהנא כל אותם הכהנים ששימשו בימי צדקיה ערלים היו, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (יחזקאל מד,): "בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר" דבר אחר "טומאתה בשוליה" בשיפוליה, כמה דאת אמר (שמות כח,): "על שולי המעיל".
דבר אחר "טומאתה בשוליה", כההוא דתנן מקום היה למטה מירושלים תופת שמו, ר' יהודה אומר על שום תפתה דהוה ביה, רבי יוסי אומר חליתא דבר הינום, צלם חלול היה שם נתון לפנים משבעה קנקלים, וטס של נחשת בידו, וכירה היתה נתונה על גבוי, וכל מי שהיה מקריב סלת, פותחין לו אחד, תורין ובני יונה, פותחין לו שנים, כבש, פותחין לו שלשה, איל, פותחין לו ארבעה, עגל פותחין לו חמשה, שור, פותחין לו ששה, וכל מי שהיה מקריב בנו, פותחין לו שבעה, ונותנין אותו לתוך טס של נחשת, ומסיקין את הכירה תחתיו, והיו מקלסין לפניו ואומרין לו יערב לך ויבסם לך, וכל כך למה כדי שלא ישמעו נהמת בניהם ויחזרו בהן, הוה כומרא אתי לגבי בר נש, אמר ליה מן בגין דאמר לי צלם פלן, מכל בניא דאית לך לית את בעי לקרבא חד מנייהו, אמר לי הוכי ברשותי אינון, חד בדהב, חד בכסף, חד בענא, חד בבקרותא, אמר לו המתן לי, דאית לי חד זעיר בבית ספרא, כד אתי אנא יהיב ליה לך, אמר לו הקב"ה רעיע, מכל בנין דאית לך, לא הוה לך להפילו לעבודת כוכבים, אלא זה שמקודש לשמי, ר' יודן בר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא למטרונה שאמר לה אוהבה עשי לי חמין, ונטלה לורטיא של מלך ועשתה לו חמין, אמר לה המלך מכל עצים שיש ליך בבית זה, לא היה ליך לעשות חמין לאוהבך, אלא בלורטיא שלי, כך אמר הקב"ה לאותו רשע מכל בנים שיש לך לא היה לך להפילו לעבודת כוכבים אלא זה שמקודש לשמי, הה"ד (יחזקאל טז,): "ותקחי את בניך וגו'" אעפ"כ "ותרד פלאים", נחתה לה לנסיונין.