פתיחת התפריט הראשי

בביאור ההקדמה השישית, האומרת, שהתנועות, מהם בְּעַצְמוּת, ומהם במקרה, ומהם בהכרח, ומהם בחלק. אולם אשר בְּעַצְמוּת, כהעתק גשם ממקום למקום. ואולם אשר במקרה, כמו שיאמר בַּשֲׁחרוּת שהוא בגשם שהעתק ממקום אל מקום. ואולם אשר בהכרח, כתנועת האבן אל המעלה במכריח יכריחה על זה. ואולם אשר בחלק, כתנועת המסמר אשר בספינה. כי באשר התנועעה הספינה נאמר שכבר התנועע המסמר גם כן. וכן כל מחובר יתנועע בכללו, ייאמר שחלקו כבר התנועע.

הנה המכוון בהקדמה הזאת, שהתנועה, לה בחינות. וזה, אם עצמותית — טבעית הייתה או הכרחית, וייכנס בזה הרצונית — כהעתק הגשם ממקום אל מקום; או מקרית, שמיחס התנועה לדבר שאין מדרכו שיתנועע מעצמו אלא שיתנועע במקרה, כמו שיתנועע השחרות אשר בגשם בתנועת הגשם; ואם הכרחית — עצמותית הייתה או מקרית — כתנועת האבן למעלה; ואם אשר בחלק, הכרחית הייתה או טבעית.

וההפרש אשר בין המקרית ואשר בחלק, שהמקרית היא, כשנייחס התנועה אשר במקרה לדבר שאין דרכו שיתנועע, ואשר בחלק הוא, שנייחס התנועה אשר בחלק לדבר שמדרכו להתנועע.

אבל מה שצריך להתעורר עליו, אמרו במשל התנועה אשר בָּעַצְמוּת: "כהעתק הגשם ממקום למקום". ולפי שבתנועת הגלגל לא ייעתק גשם הגלגל ממקום למקום, למה שלא ימיר המקום בכללו, ואומנם ייעתקו חלקיו, הנה לא תהיה התנועה עצמית לכללו כי אם לחלקיו. וזה חילוף מה שייראה. כי התנועה לגלגל היא, [אם] רְצוֹנִיִית תְשׁוּקִיִית, לפי דעת אריסטו, ואם טבעית, למה שייראה לנו. וזה, שלמה שאנחנו נראה שהתנועה טבעית בגשמים בכלל, והיו הגשמים הפשוטים אשר תחת הגלגל, היסודיים, בעלי כובד וקלות, מתנועעים תנועה ישרה; הנה גשם הגלגל בכללו, שאיננו מתואר בכובד וקלות, התנועה הטבעית לו — הסיבובית. ולזה הייתה התנועה הסיבובית לגלגל עַצְמוּתִיִית, ואם היה שלא ייעתק הגלגל ממקום אל מקום בכללו, בחילוף מה שייראה מדברי הרב.

וכן אמרו במשל אשר במקרה: "כשחרות אשר בגשם אשר הוא בגודל מה, והוא נעתק מגודל אל גודל" — כבר ייאמר התנועה אשר במקרה גם בנקודה אשר בתכלית הגשם, ואם איננה בגודל כי אם בתכלית.

ואולם אמרו במשל אשר בהכרח: "כתנועת האבן אל המעלה" — נמשך לדעת היווני המפורסם, אשר ליסודות תנועות טבעיות הפכיות, כתנועת האבן אל מטה, ותנועת האש למעלה. וְשָפְטוּ מפני זה, שהיסודות הארבעה, לאחד מהם, והוא הארץ, כובד מוחלט, ולאש קלות מוחלט, ולאוויר ולמים כובד וקלות צֵרוּפִי. והדעת הזה, לפי מה שייראה, לא התבאר ולא יתבאר. וזה, שיש לאומר שיאמר, שלכל אחד מהיסודות כבד מה, אלא שהם מתחלפים בפחות ויותר, ואומנם הייתה תנועת האש למעלה, לכובד האוויר אשר ידחה אותו למעלה. כאשר יקרה לאבן אשר תוך הכור אשר בו זהב או עופרת מותך, או כסף חי, שיתנועע אל המעלה, למה שכובד המתכות ידחהו. ובדמות זה יקרה אל האוויר ואל המים. וכבר ייראה זה, למה שכאשר חפרנו בארץ, ירד בחפירה האוויר, ונתמלאת ממנו. ואם היה שאפשר לטוען שיטען, שזה ממנו להימנע הריקות תוך הגלגל, אבל אינו נמנע שיהיה זה לכובד היסוד. ואולם איך שתהיה תנועת האבן למעלה, הנה עכ"פ מפאת מכריח, כמו שבא במשל. ודי בזה ההערה בזה הפרק.