פתיחת התפריט הראשי

בביאור ההקדמה החמישית, האומרת, שכל תנועה — שינוי ויציאה מן הכוח אל הפועל.

הנה אמרו שכל תנועה שינוי, הוא מבואר לפי מה שקדם. אבל לא יתהפך זה. וזה, שאין כל שינוי — תנועה. למה שהשינוי, ממנו שיהיה בזולת זמן, כמו ההויה וההפסד, והעתק הנושא מתואר אל תואר, אשר מזה הצד יכנס במאמר שיפעל ושיתפעל; וממנו השינוי אשר הוא בבחינת חומר השינוי, אשר בו יצדק שם התנועה לבד. ודעהו, כי לא הרגישו בזה החילוף מהמון המתפלספים.

ואומנם אמרו שהוא יציאה מן הכוח אל הפועל, הוא נמשך למה שגדרו התנועה, שהיא שלימות מה שבכוח מצד מה שהוא בכוח. והנה יצדק עליו שהוא שלימות, למה שהתנועה, בין מה שממנו ומה שאליו. וכשיהיה במה שממנו היה בכוח גמור, [והוא נח], וכשיהיה במה שאליו היה שלימות גמור, והוא נח. וכשהוא במה שבין הנח, הוא שלימות מה, אבל מצד שהוא עדיין בכוח, ולזה אין לו שלימות גמור. ולזה התאמת, שהתנועה — יציאה מן הכוח אל הפועל.

אולם כבר ייראה, שהגדר הזה איננו אמיתי לתנועה. למה שמסוגלת הגדר ההתהפך על הנגדר. כמו שהתבאר בספר "המופת". ולפי שהגדר הזה כבר יצדק גם כן בהנעה, יתחייב אם כן שיהיה תנועה, ויצטרך גם כן אל הנעת מניע. וזאת ההנעה השנית גם כן תנועה. וזה לבלתי תכלית.

ולזה היה הגדר האמיתי, לפי מה שייראה לנו, הגֶדֶר האחר אשר זָכְרוּ. והוא, שלימות המתנועע במה שהוא מתנועע. והנה אמרו: "שלימות המתנועע", יורה, שיש לו פועל ושלימות מה. ואמרו: "במה שהוא מתנועע", יורה, שאין לו פועל ושלימות גמור.

ואיך שיהיה הגדר, ההקדמה אמיתית, שכל תנועה — שינוי, ויציאה מן הכוח אל הפועל.