בביאור ההקדמה השנית, האומרת שמציאות גדלים אין תכלית למספרם — שקר, והוא שיהיו נמצאים יחד.
הנה אחר שביאר בהקדמה הראשונה, הימנעות מציאות גדלים בלתי בעל תכלית בשעור; ביאר בהקדמה הזאת השנית, הימנעות מציאות גדלים בלתי בעלי תכלית במספר.
ואומנם אמיתות זאת ההקדמה יגיע במופתי ההקדמה הראשונה. וזה, שכל גודל יש לו שיעור מה, וכאשר הוספנו עליו גודל אחר, היה מקובץ שיעורם יותר גדול. וכאשר יוסיף גדלים בלתי בעלי תכלית במספר, יהיה השיעור בלתי בעל תכלית, אשר התבאר הימנעו.